
כיצד הפך דונאלד טראמפ את המפלגה הרפובליקנית למפלגת העם הפופוליסטית
מטרת מאמר זה, לנסות ולבחון את הכיוונים הכללים של האופן בו תתנהל ארה"ב ביום של "אחרי"הנחת היסוד המקובלת, ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב, הייתה שעקב תדמיתו של הנשיא דונאלד טראמפ, והתפיסה כי הוא מחזיק דעות שליליות כנגד מהגרים והגירה מחד גיסא, וזוכה לתמיכה בקרב חוגי עליונות לבנה מאידך גיסא, יביאו להצבעה כנגדו בקרב מצביעים מבוססי מוצא גזעי או אתני. הנחת היסוד של המחקר הייתה לבדוק האם אכן הייתה השפעה שכזו, או שמא האופן שבו יש להסתכל על ההצבעה הוא דווקא כבחירה על רקע מעמדי ולא על רקע גזעי. לשם בדיקת הסוגיה, נעשתה השוואה בין דפוסי ההצבעה בשנת 2016, למדגמי היציאה בבחירות 2020 על רקע גזעי.
שובם של המסדרונות היבשתיים לקווקז – משמעויות לאזור ולישראל
מלחמת הקווקז השנייה שהסתיימה בניצחון אזרי, חוללה שינוי משמעותי באזור הקווקז. תוצאות המלחמה שרטטו מחדש את מאזן הכוחות וההישגים שבין אזרבייג'ן וארמניה והשפיעו גם על היציבה האזורית של המעצמות התומכות בשני הצדדים – רוסיה וטורקיה, ובמידה מסוימת אף על זו של איראן.
.
הגאוגרפיה של הים האדום
הים האדום ידוע ומפורסם במגוון הרחב של הסביבה הימית והחופית, בריבוי סוגי דגים ואוכלוסיית הים, בחשיבות של משאבי הטבע לפיתוח הכלכלה במדינות לחופיו ובהיותו נתיב ימי חיוני וראשון במעלה מאז פתיחת תעלת סואץ, בשנת 1869 ,לקשרי סחר בין אירופה, ארה"ב מזרח אפריקה, אסיה והמזרח הרחוק. בשנים האחרונות עלתה מאוד חשיבותו של הים האדום בהיותו זירה למאבקי כוח ושליטה בין מדינות האזור ובין מעצמות עולמיות. מאמר זה סוקר בעיקר את המאפיינים הגאוגרפיים של הים המשפיעים על הגאו־אסטרטגיה של המדינות השוכנות לחופיו.
.
טורקיה-סקרים גאו-פיסיים ימיים של Oruc Reis וספינות מחקר אחרות במזרח הים תיכון
במהלך השנה האחרונה, במיוחד מאז המחצית השנייה של שנת 2019 ,התעורר האגן המזרחי של הים התיכון למציאות חדשה לפיה טורקיה, פועלת ומשפיעה על היווצרותם של מוקדי מתיחות במזרח הים התיכון. התעוררות זו, בפעילותה הימית של טורקיה נובעת בעיקרה מדוקטרינת "המולדת הכחולה" (Vatan Navi ,(שתפסה לה אחיזה בקרב ההנהגה הטורקית הנוכחית אי שם בתחילת שנת 2019 .בחודש מרץ באותה שנה, ערכה טורקיה את אחד התרגילים הימיים הגדולים שנערכו אי פעם, בהשתתפות של למעלה מ-100 כלי שיט – תרגיל שהתקיים במרחב 1 הים השחור, הים האגאי ומזרח הים התיכון. תרגיל זה נשא, איך לא, את הכינוי "המולדת הכחולה".
.
על התפטרותה של אמריקה מתפקיד השוטר העולמי
מטרת מאמר זה, לנסות ולבחון את הכיוונים הכללים של האופן בו תתנהל ארה"ב ביום של "אחרי" המגפה, מתוך תקווה שתסתיים מהר ככל האפשר.
אז בכדי שנוכל לדון בעתיד, בואו ונחזור אל העבר…
.
רוסיה וטורקיה: מאחורי ההתנגשויות בין ארמניה – אזרבייג'אן?
חילופי האש שהתרחשו לאחרונה באמצע חודש יולי, לאורך הגבול הצפוני בין ארמניה ואזרבייג'אן, נמשכו כשלושה ימים. האירוע כלל בין היתר אש ארטילרית, ירי טנקים ושימוש במל"טים. והיה כרוך באבדות בין הצדדים וכן בנזק לכפרים הסמוכים משני צדי הגבול. אירועים מסוג זה בין שתי מדינות אלו אינם נדירים. השורשים של הקונפליקט הם מאז שנת 1991, בעקבות התפרקות בריה"מ והקמת המדינות העצמאיות בקווקז והמחלוקת על חבל נגורנו-קרבאך. המלחמה נמשכה אז ארבע שנים בהן רוסיה סייעה סיוע צבאי פעיל לארמניה בהשגת שליטה על החבל. זאת למרות הכרה בינלאומית בשלמות הטריטוריאלית של אזרבייג'אן, כולל בהחלטות של מועצת הביטחון במהלך המלחמה עצמה התומכות באזרבייג'אן.
שיתופי פעולה בינלאומיים בביטחון סייבר במגזר הימי
הפעילות במגזר הימי הגלובלי הינה חוצת גבולות ומאופיינת בקישוריות בינלאומית. אירועי ביטחון סייבר המתרחשים בתשתיות ימיות, דוגמת נמלי ים בעלי חשיבות בינלאומית, יכולים להשפיע על חלקים נרחבים בפעילות סחר ותעבורה ימית גלובלית. בדומה יכול להיווצר אפקט בינלאומי לאירועי ביטחון סייבר שיוביל לשיבוש פעילות באזורי מעבר ימיים מרכזיים המהווים נקודות משנק (Strategic Maritime Chokepoints) דוגמת מיצרי סינגפור ומלאקה (SOMS). אפשרות לאפקט בינלאומי כתוצאה מאירוע סייבר יכולה להיווצר גם במקרים של חברות מטען ותעבורה בינלאומיות, בתשתיות טכנולוגיות גלובליות המשמשות את המגזר הימי ועוד.
ארצות הברית הגדילה את מעורבותה בסכסוך המתנהל בים סין הדרומי
ב-13 יולי 2020 יצא מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו, בהצהרה שכותרתה הייתה "עמדת ארצות הברית בנוגע לתביעות ימיות בים סין הדרומי". הצהרה זו משנה באופן מהותי, את עמדת ארה"ב בסכסוך המתמשך באזור זה מזה למעלה משבעים שנה וסביר שיביא גם לצעדים מעשיים בשטח. עד לפרסום הצהרה זו נקטה ארה"ב בעמדה ניטרלית בטענה שאינה מתערבת בסכסוכי ריבונות, אך פרסמה מפעם לפעם מחאות דיפלומטיות וביצעה במשך שנים, בתדירות משתנה, סיורים ימיים להפגנת חופש השיט (Freedom of Navigation), שנועדו להביע את הסתייגות ארצות הברית משינויים שנעשו על ידי סין בכל הקשור לתיחום אזור המים הריבוניים והכלכליים שלה באזור זה.
ישראל, הקול האוונגליסטי ובחירות 2020
החשיבות של מדינת ישראל לאוונגליסטים, הולכת עוד לאמצע שנות ה – 70, כבסיס חשוב לאמונה זו. היה זה ג'רי פאלוואל האב, שהחל את המסורת של תמיכה בישראל, כחלק חשוב של תמיכה במועמד עוד בקמפיין הראשון של הנשיא רייגן בשנת 1980. הוא עשה זאת באמצעות התנועה שהקים, תנועת "הרוב המוסרי", ובאמצעות ועדת פעולה פוליטית משלה, ששמה את "הדגש שלנו יהיה על קו התמיכה במועמדים הנמצאים ברבים, התומכים במדינת ישראל ובערכים המסורתיים הרבים שאנו דוגלים בהם ," כפי שאמר בשעתו הכומר ג'רי פאלוול ליונייטד פרס אינטרנשיונל.
סיפוח השטחים כקלף מיקוח מדיני
לאחר הודעתו הפתאומית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עלמאז 2019, רה"מ בנימין נתניהו וסיעות הימין – בין שבממשלותיו ובין שאינן – ובמידה פחותה, בני גנץ, חותרים לסיפוח חלקים מהשטחים, ובראשית 2020 קיבלו לכך תמיכה מדינית משמעותית במסגרת תוכנית השלום של ממשל טראמפ. מינואר 2020, נתניהו התחייב לספח כ-30% מהגדה המערבית. זה היה מסר מרכזי בתעמולת הבחירות של הליכוד והפך לחלק מההסכם הקואליציוני לכינון הממשלה הנוכחית. תאריך היעד להחלת הריבונות נקבע ל-1 ביולי, 2020...

הביטחון כערך עליון: המניע המרכזי להסכם שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות
בשנה האחרונה היה נדמה שאיחוד האמירויות פרצה את כל התקדימים האפשריים בהתקרבות לישראל מבלי לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים, והנה הגיעה הסכם שיתוף הפעלה בין המדינות כתקדים נוסף העולה על קודמיו. במרכז האינטרסים, ויש רבים כאלו, עומד הצורך הביטחוני של שתי המדינות על מול אתגרים צבאיים שהתעצמו בשנים האחרונות. בהצהרה שפרסמה וושינגטון, תוארו מגוון ההיבטים המדיניים, האזרחיים והכלכליים בקשרים העתידיים של ישראל ואיחוד האמירויות, אך למרות המסגרת המדינית, התזמון הנוכחי מעלה תהיה לגבי המניעים הדחופים יותר של ההסכם.

זירת התמודדות בין מעצמתית בים סין הדרומי תחת כנפי הקורונה
בעוד כל העולם מתמודד עם מגפת הקורונה (שמקורה בסין ולטענת נשיא ארה"ב ואחרים על סין לשאת באחריות להתפשטות המגיפה), הסכסוכים והעימותים בים סין הדרומי בין המדינות המעורבות, וביחוד בין סין וארצות הברית, נמשכים כרגיל ואף מתגברים לאחרונה להפגנות כוח המבוצעת כאילו לבדוק את המגבלות הצבאיות והמדיניות של הצדדים. הפעילות הסינית האגרסיבית בים סין הדרומי, וגם בגבול הודו-סין בהימלאיה ובהונג קונג גוררת תגובת "הפגנת השרירים" לצורכי הרתעה של ארה"ב הכוללת נוכחות ימית מוגברת, טיסות סיור וטיסות חופש טיס בלתי שגרתיות ופעילות צוללות ללא הגדרת מיקום אלא בציון האזור ה"אינדו-פסיפי". וכל זאת על מנת להפגין בנחישות מצד שני הצדדים שהיכולות המבצעיות לא נפגעו עקב מגפת הקורונה.

“צי פוטיומקין“
ב–3 בדצמבר 2019 ערך הנשיא פוטין ישיבת עבודה עם ראשי משרד ההגנה, חיל הים והתעשיות הביטחוניות. נושא הישיבה היה “התייעצות בנוגע ליישום התכנית הממלכתית של אספקת ציוד ואמצעי הלחימה לחיל הים“, והיא היתה חלק בסדרת ישיבות דומות המוקדשות לכל הזרועות של הכוחות המזויינים של רוסיה.
שינוי מגמה: הפרלמנטים חוזרים לרלוונטיות בעידן הקורונה
משבר הקורונה מסמן – אולי – תפנית במגמת הדעיכה של פרלמנטים בדמוקרטיות הבוגרות בעולם. במבט ראשון זה אולי נראה מפתיע. פרוץ המשבר דרש תגובות זריזות ודרמטיות מצד ממשלות ואלה מיהרו להשהות או לסגור פרלמנטים.

מגפת הקורונה בסינגפור
ראשוני הנדבקים בנגיף הקורונה בסינגפור התגלו בסוף ינואר תחילת פברואר 2020 כ"יבוא" ממחוז הובי בסין. מיד הופסקו הטיסות מסין לסינגפור ו"יבוא" הנגיף נעצר. בהמשך עסקה ממשלת סינגפור בבידוד אשכולות (Clusters) מקומיים. אובחנו שלשה אשכולות בהם היו כ-100 חולים.
מחירי הנפט בשפל – מי אשם ומי נפגע?
ראשוני הנדבקים בנגיף הקורונה בסינגפור התגלו בסוף ינואר תחילת פברואר 2020 כ"יבוא" ממחוז הובימאז סוף פברואר 2020 צנח מחיר הנפט לשפל שלא נראה כמותו מאז שנות התשעים. האשמה לכך מוטלת על השילוב הנדיר שבין וירוס הקורונה מחד, אשר הביא לירידה חדה בביקוש העולמי לנפט עקב שיתוק המסחר, ומלחמת המחירים הפזיזה שמנהלות ביניהן רוסיה וערב הסעודית מאידך, במהלכה מציפות שתי המדינות את השוק בנפט שאין בו צורך...
איך יראה העולם לאחר הקורונה?
במהלך המאה ה-21 התגבר המאבק בין הליברליזם והגלובליזציה לבין הלאומיות על היבטיה הפוליטיים והכלכליים. בשנים האחרונות הלאומיות השיגה הישגים בלתי מבוטלים עם הברקזיט וטראמפ ועוד הישגים רבים באירופה, בברזיל ובהודו. השאלה הגדולה כעת היא מה תהיה השפעת משבר הקורונה על מאבק איתנים זה?
ערבויות לשלום: כיצד ערבויות נפט אמריקאיות הצילו את תהליך השלום בין ישראל למצרים
בשנת 1979 ישראל עמדה בפני אחד מהצמתים הקריטיים בהיסטוריה של משק האנרגיה שלה, כאשר נפילת השאה באיראן ניתקה את אספקת הנפט העיקרית שלה וחתימת הסכם השלום עם מצרים הובילה לאובדן שליטתה במאגרי הנפט שבסיני. כיצד ערבויות נפט מארה"ב שכנעו את ישראל לוותר על שדות הנפט בסיני ומה ניתן ללמוד מניהול המשבר של 1979 למשברים דומים בעתיד?
יחסי ישראל רוסיה: דינמיקה של מתיחות גוברת – דטרמיניזם גאו-אסטרטגי?
התערבות רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה הייתה מהלך נוסף בשורה של מהלכים גאו-אסטרטגיים רוסיים מאז עליית הנשיא פוטין לשלטון, שנועדו לקדם את מעמדה של רוסיה במישור האזורי והגלובלי...
"גרעין אזרחי רוסי" במזרח התיכון
"חרף הקולות הנשמעים מצד המומחים הרוסיים הטוענים למסוכנות של שימוש מאסיבי באנרגיה גרעינית באזור המזרח התיכון, ממשיכה רוסיה לנסות לדרוס רגל בכל מיזם גרעיני אפשרי באזור."
הבגידה האמריקנית החוזרת ונשנית ומחירה
לאחר הודעתו הפתאומית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על פינוי מיידי של החיילים האמריקנים מצפון סוריה באוקטובר 2019, החל מבצע צבאי רחב היקף של טורקיה נגד הכוחות הכורדים באזור. המבצע הטורקי סוקר כטבח שיוביל בוודאי לאסון הומניטרי ארוך טווח, שרק יחמיר את המצב הכללי בסוריה, שמצויה כבר קרוב לתשע שנים במלחמת אזרחים...

רישומי מסע: חקר הגבול החדש בעולם
אל-סעוד (בערבית: آل سعود) משפחת המלוכה של הממלכה הערבית הסעודית, ובאופן ספציפי, מנגנוןסכסוכי גבולות ואינטראקציות בין קבוצות אתניות תמיד סיקרנו אותי. עם התהוותה של המדינה החדשה הרפובליקה של דרום סודאן, החלטתי להפוך את הסקרנות לפרקטיקה ולבחון בכלים אקדמיים כיצד השפיע קו גבול חדש על האוכלוסיות החיות לאורכו באזורי הגבול (borderland) ועל הסביבה...

ההקשר הפרסונלי של הדוקטרינה הימית הרוסית
ישיבת הסגל הבכיר של המטה הימי הראשי של ברית המועצות, אשר נקבעה ל–9 בדצמבר 1985, היתה אמורה להיות שגרתית לחלוטין. אך במקום דיון בנושאים שוטפים, ציפתה למשתתפיה תדהמה.המפקד העליון של זרוע הים וסגן שר ההגנה של ברה“מ, האדמירל סרגיי גורשקוב, התחיל את הישיבה בהודעה חשובה.
הדרך לשיתוף הפעולה האיראני רוסי עוברת בים
במהלך החודשים האחרונים ניכרת התקרבות משמעותית בין רוסיה ואיראן הנוגעת לשיתופי הפעולה ביניהן בתווך הימי, בעיקר במפרץ הפרסי. שיתופי פעולה ימיים מהווים זירה חשובה שדרכה ניתן ללמוד על אופי הקשרים בין מדינות. התקרבות ימית זו שבין רוסיה לאיראן במפרץ הפרסי, מעניקה אפוא ביטוי להידוק האינטרסים הגאואסטרטגיים הרחבים בין שתי המדינות...

חידת השרידות של המשטר הסעודי: חשיבות הבנת תהליך קבלת ההחלטות של בית אל סעוד
אל-סעוד (בערבית: آل سعود) משפחת המלוכה של הממלכה הערבית הסעודית, ובאופן ספציפי, מנגנון קבלת ההחלטות שלה, נחשבים לעיתים כתעלומה בידי אקדמאים, דיפלומטים ואף חוקרי מודיעין המנסים לבחון תהליכים אלו בכלים של הגיון וקודי התנהלות מערביים...
"כולנו מרים" - كلنا مریم
בזמן שישראל ממקדת את מירב תשומת הלב המדינית והביטחונית שלה לאיום האיראני מצפון ומתירה לשליח הקטרי עמאדי לנוע בחופשיות בין ירושלים – רמאללה – ועזה כדי להשיג שקט מדרום, פועלות להן קטר וטורקיה, בהשקט ובביטחה כדי להשיג יעדים משלהן...
העם נמצא במקום הראשון, מעל הפלגים, האמנם איסמעיל הנייה?
במלאת 31 שנה לייסוד תנועת החמאס, נראה כי התנועה נדרשת לקבל הכרעות היסטוריות בכול הנוגע ליעדים ולאסטרטגית המאבק כתנועה וכישות שלטונית. ניתוח תוכן וסמנטיקה של הנאום שנשא אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה הפוליטית של חמאס, מלמד בעיקר על המערכה הגדולה שחמאס מנהלת על ליבו של העם הפלסטיני ועל ליבה של האומה הערבית-האסלאמית. מתוך הנאום ניתן ללמוד על ארבעה איומים מרכזיים הנשקפים לחמאס...
הזדמנות לשינוי בחשיבה ובפרקטיקה של חמאס - האומנם?
לפני מספר ימים קיימה העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי ריאיון עם יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה עבור עיתון "ידיעות אחרונות". אין זו הפעם הראשונה שסינוואר נילחם זה זמן רב על חייו בפוליטיקה הפנים תנועתית והפנים פלסטינית, ולאחר שניכשל בקידום פיוס לאומי עם תנועת 'פתח' ותהדיאה עם ישראל הוא נוקט מהלך אחרון, אמיץ במידה רבה לפני השיבה לסבב צבאי נוסף - הוא פונה לדעת הקהל הישראלית סינוואר מסכים להתראיין לעיתונאי מטעם ערוץ תקשורת ישראלי...

באין משילות נולד "השומר החדש" (תמונת מצב, נכון ל-2018)
מאמר זה יציג שורה של תהליכים המאיימים על ההישגים הטריטוריאליים של הציונות בארץ ישראל. לאחר שנתאר את ממדי התופעה נענה גם על השאלה, הכמעט מובנת מאליה: "מדוע אין הציבור הרחב ומנהיגיו ערים לתהליך זה?" ונסיים בתיאור של התופעה הישנה-חדשה של התהליכים המתרחשים כאשר נוצר ואקום במקום שהממסד היה אמור לטפל בו ובמקרה זה – בהקמתה בשנת 2007 של תנועה חברתית, חינוכית וציונית חדשה –" השומר החדש"...
ח'אלד משעל – רץ למרחקים ארוכים
ב-5 ביולי 2018 פרסם אתר האינטרנט "רסאלה נט" המזוהה עם חמאס מאמר דעה של העיתונאי עמאד עפאנה תחת הכותרת: "ח'אלד משעל – התפקיד הנדרש". מדוע בחר העיתונאי לעשות כתבת פרופיל על ח'אלד משעל ולהציגו כמנהיג בעל שיעור קומה דווקא בעת הזאת? אחת התשובות האפשריות היא שמדובר במאמר דעה מוזמן ומתוזמן על ידי משעל כדי להכשירו כמועמד אפשרי למלא תפקיד לאומי ממלכתי בזירה הפלסטינית, בעידן שלאחר אבו-מאזן...
פרדיגמות המאבק של יחיא סנוואר
שני מפגשים קיים יחיא סנוואר בשבוע שעבר (9–10 במאי 2018). האחד עם צעירי עזה והשני עם עיתונאים זרים. ניתוח הדברים שאמר לצעירים ולעיתונאים הזרים מלמד על כך שסנוואר מבין היטב שבעידן האזורי והעולמי שנוצר, לא גדודי עז אלדין אלקסאם יכריעו בשאלת הלגיטימציה הפוליטית שלו ושל חמאס כישות שלטונית, אלא דווקא הצעירים וכלי התקשורת. הצעירים האוחזים בקלע, בצמיגים הבוערים, בבקבוקי התבערה ובעפיפוני האש מצד אחד, והעיתונאים האוחזים בעדשת המצלמה מצד שני, עשויים לסייע לו להשיב את הבעיה...
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחמאס – בין שותפות ליריבות
תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) ו"אלמג'מע אלאסלאמי" שלימים הפך לתנועת החמאס צמחו מתוך תנועת "האחים המוסלמים" על רקע התחייה הדתית שפקדה את המזרח התיכון בסוף שנות ה-70. תנועת הגא"פ שנוסדה על ידי ד"ר פתחי שקאקי, סטודנט פלסטיני שלמד במצרים פעלה כבר מראשית דרכה לשחרור פלסטין והקמת מדינה אסלאמית באמצעות מאבק מזוין. היא הייתה ממחוללות האינתיפאדה הראשונה אך נדחקה לשולי הזירה הפוליטית לאחר החתימה על הסכמי אוסלו...

70 שנה של קשר בין המפעל הציוני לקיומה של ישראל כמדינה יהודית
מה הקשר בין קיומה של ישראל בבוקר זה לבין המפעל הציוני? יש להניח כי אם נציג שאלה זו לאזרחי ישראל יהיו כאלה שלא יוכלו להסביר מהי ציונות, מדוע היא מגינה על ישראל כמדינה יהודית ומדוע יש לה תפקיד באתגר הישראלי. לעומתם יהיו כאלה שיאמרו כי הציונות מילאה את תפקידה ההיסטורי עם הקמת המדינה וכיום איננה רלוונטית ועל כן מיותרת...

"שולחן עגול" בנושא לגאואסטרטגיה בים סין הדרומי ומזרח אסיה
קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה והמרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית ארחו את Ambassador At-Large Bilahari Kausikan, מנכ"ל משרד החוץ הסינגפורי לשעבר. במפגש השתתפו מעל עשרים מוזמנים בהם מרצים בכירים מאוניברסיטת חיפה, קצינים בכירים בדימוס מחיל הים, מספר סטודנטים ומוזמנים אחרים...

תרבות המזרח והתפתחויות בים סין הדרומי
כמעט שנה עברה מאז פסיקת בית הדין הבין-לאומי בהאג בנושא הסכסוך בים סין הדרומי, ובו נדחו כל התביעות הסיניות, ועולם המזרח כמנהגו נוהג... מיד עם פרסום ההחלטה (שלפי פרשנים רבים היתה צפויה), ובנוסף לדחייה המוחלטת של התהליך והפסיקה, ציינו הסינים בתגובה הראשונית שלהם שבית הדין לא לקח בחשבון את תרבות המזרח (מה עוד שבין חמשת השופטים לא היה אף משפטן מהמזרח הרחוק), התעלם מ"אמיתות בסיסיות" ו"רמס" חוקים בין-לאומיים. אבל במקביל נשיא סין הדגיש שסין מחויבת לפתור את המחלוקת...

מחלוקת בים סין הדרומי: פסק הדין, ולאחריו?
ביום 12 יולי 2016פסק בית הדין הבין לאומי בהאג בנושא הסכסוך המתמשך בים סין הדרומי בין הפיליפינים וסין, "שלח את סין לפינה" במצב של "אבדן פנים" והשאיר בפני ממשלתה שתי אפשרויות: לדבוק בעמדתה ולהתעלם מהחוק הבינלאומי או להגיע לפתרון מקובל. הפסיקה התקבלה (בתלונה שהגישה ממשלת הפיליפינים ב-22 ינואר 2013 בנושא הפרת ריבונותה על ידי סין באזור הכלכלי הבלעדי - EEZ), כהחלטה בפה אחד של כל חמשת חברי בית הדין, והמבוססת כולה על אמנת האומות המאוחדות לחוק הים 1982, ושללה לחלוטין את תביעתה של סין...
מרואן ברגותי בסבך האינטרסים בין הערבים, התורכים והפרסים
לאחרונה חודשו המגעים בין נציגי תנועת החמאס ונציגי תנועת הפתח בחסות תורכית-קטרית כדי לגבש תוכנית חדשה להקמת ממשלת אחדות לאומית וקביעת לוח זמנים לבחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות. המעניין הוא שאחד האישים הפועלים לקידום המגעים האלה ולעריכת בחירות הוא לא אחר מאשר מרואן ברגותי...
"הפייס (בוק) של הצעירה הפלסטינית - האם היא "על הפנים ?
האם הערביה ממלאת תפקיד מרכזי במשפחה, היא יולדת את ילדיה, מחנכת ומעצבת את אישיותם בשנות חייהם הראשונות, והיא זו שאחראית להקניית נורמות מוסר קפדניות לבנותיה. האם מודעת לכך ששמה הטוב של המשפחה ושמה שלה תלויים בחינוך שהיא תעניק לבנותיה, ובבחירה המוצלחת של כלותיה לעתיד, ולכן האינטרסים המשפחתיים עומדים אצלה תמיד מעל צורכי הבנות או הבנים...
"מפת הדרכים" של הח'ליפות האסלאמית – דת וקנאות שבטית
"המדינה האסלאמית" היא ארגון מוסלמי סוני הקורא ללכת בדרך האבות (סלף), הנביא מחמד ושלושת הדורות הראשונים של האסלאם. בניגוד לזרם הסלפי הטהרני המצווה על התרכזות בלימוד ופרשנות של כתבי הקודש או הזרם הסלפי הפוליטי המתיר השתתפות בפוליטיקה המדינתית, הזרם הסלפי הג'יהאדיסטי שעליו נמנה ארגון "המדינה האסלאמית", מצווה על ניהול מלחמת קודש לסילוק המשטרים הכופרים והקמת ח'ליפות אסלאמית...

'הגולם קם על יוצרו' - הקפאת תמ"א במרחב הכפרי - סכין בגב ההתיישבות
למרבה הפליאה, אין מנוס אלא להזכיר מושכלות יסוד - המכשירים שנוצרו על ידי בני האדם, בין שהם מכשירים טכנולוגיים ובין שהם מכשירים מנהליים וביורוקרטיים, נועדו לשרת את בני האדם...

משקלו של הממד הדמוגרפי במערך השיקולים האסטרטגיים של ישראל
מאמרו של קובי מיכאל לוקה בשורה ארוכה של בעיות מהן עקרוניות ,מתודולוגיות, וענייניות. נלך מן הכבד אל הקל יותר. אין הכותב מבחין בין חוקרים מהאקדמיה, שערכו מחקרים אקדמיים שעברו פרוצדורה אקדמית ופורסמו בכתבי עת מדעיים לבין חובבים בתחום עם פרסומים במכונים פוליטיים, פסאודו-אקדמיים או פופולריים...

אילו הייתי רץ להנהיג את ישראל ב 2015
בעוד ימים ספורים יערכו שוב בחירות בישראל! במה עוסקים כמה מאות מועמדים להנהיגה בתקופת הבוערת הקרובה? •על פי הנושאים העכשוויים קודם כל בשרה נתניהו! העניין לכשעצמו חשוב, ובולטת בכך התנהגותם של כמה משפטנים בכירים ועיתון ידוע בסוגיה ובטיוחה, אבל שרה נתניהו איננה איום קיומי על ישראל!...