מערכת הבחירות הראשונה בעידן החדש של איפא"ק אינה יכולה לסמן עדיין אם הדרך אשר בה בחרה השדולה היא נכונה והכרחית לפוליטיקה האמריקאית העכשווית ולדימויה של ישראל בדעת הקהל. הצלחה של המהלך תהיה אם אכן הכסף שיוזרם ישירות על ידי איפא"ק, יתורגם במערכות הבחירות הבאות לחזרתה של ישראל למרכזיות השיח בתוך המפלגה הדמוקרטית, מתוך ההבנה כי ישנו תג מחיר (כלכלי) למי שבוחר לפעול כנגד ישראל, ברוח השיח הקיים כיום בקרב הרשתות החברתיות וחברי הקונגרס הצעירים יותר.

המלחמה באוקראינה שלעת עתה אין בכלל אופק לסיומה, בתקופה שבה העולם מנסה להתאושש מנגיף הקורונה וחווה קריסה בשרשראות האספקה והצריכה הגלובלית, נכנס כעת לתקופת ביניים לא יציבה, שבעתיד הרחוק יותר, איננו טומן בחובו שיפור מיידי, אלא דווקא המשך הידרדרות, כאשר אפקטים חברתיים, כלכלים, פוליטיים ומבניים עוד עשויים להביא לשינויים טקטוניים בעולם כפי שאנחנו מכירים ועוד במרוצת שנת 2022.

עיקר הביקורת על תפיסת ביטחון לאומי היא כי מצד אחד ביטחון לאומי איננו מתבסס בעיקר על הזירה הביטחונית כמו כוח וטקטיקה צבאיים, ומצד שני התפיסה כי בעצם הכול נכלל תחת הגדרת ביטחון לאומי אינה רציונלית. אם הכול ביטחון לאומי, אז בעצם ביטחון לאומי הוא כלום, כי הוא לא מאפשר התמקדות בעיקר. יש הטוענים כי אין באמת מודל ביטחון לאומי לישראל אלא קיימים איים של טקטיקות ותגובות למצבים משתנים שלא בהכרח תואמים את המציאות המשתנה במזרח התיכון.

מאז השבת עצמאותה של אזרבייג'אן בשנת 1991 התקיימו קשרים ענפים ושיתופי פעולה בין הרפובליקה של אזרבייג'אן למדינת ישראל. שותפות אסטרטגית בין המדינות קרמה עור וגידים מאמצע שנות ה־90. שותפות זו תרמה להצלחתה של אזרבייג'אן במלחמת ארמניה–אזרבייג'אן השנייה ב־2020. מאמר זה ידון בתפקידה של ישראל במלחמה ב־2020 בין ארמניה לאזרבייג'אן ובהשלכות האסטרטגיות של מעורבותה.

סדרה זו מציגה לציבור הרחב מאמרי פרשנות וניתוח קצרים פרי־עטם של חוקרי קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, חוקרי המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ושל כותבים–אורחים בסוגיות אקטואליות הקשורות לתחום מחקרם.

השכונות גבעת המטוס ושייח' ג'ראח והכפר הבדואי חאן אל־אחמר, מייצרים כותרות בתכיפות גוברת. בשלושתם עולות סוגיות של התיישבות יהודית–פלסטינית וכולם ממוקמים בירושלים או בסביבתה הקרובה. את השלושה מאחדים גם הניסיונות המנוגדים, של ישראל והפלסטינים, להשיג שליטה על אזורי מפתח, באמצעות יצירת גושים מיושבים לאורך צירים קריטיים עבורם או תוך מניעת שליטה בצירים קריטיים מהצד היריב. גושי התיישבות אלו אמורים ליצור מסדרונות יבשתיים של תנועה ושליטה ובהמשך אולי גם של ריבונות.

.

מנסור עבאס נולד בשנת 1974, שנה לפני שנולד איימן עודה. הם בני אותו הדור, ועל אף שהם באים ממפלגות שונות באופיין, האחת דתית אסלאמית והשנייה קומוניסטית חילונית, שניהם רוצים להשיג את אותה מטרה – להפוך את קבוצת המיעוט הערבי לשווה ושותפה בקבלת ההחלטות של הרוב היהודי. כדי להצליח במקום שקודמיהם נכשלו הם מבינים שצריך לאמץ שיח פחות מתנגש עם החברה היהודית.

Due to many socio-economic and national security related challenges that the Kingdom of Saudi Arabia will likely run into in the near future, it is expected that the Saudi government will have to implement unprecedented policy transformations. However, despite the evolving geopolitical situation around the Saudi borders, the foundations of Saudi foreign policy-making have remained the same, and in fact, they are fundamentally based on tribal traditions.

המשפחה בחברה הערבית נחשבת לסוכנת החִברות המרכזית, והיא חשובה יותר מהאינדיבידואל ומשפיעה יותר מהמדינה. המחויבות והנאמנות של הפרט היא קודם כול למשפחה ורק אחר כך למדינה ולחברה. מתוך הבנת חלוקת התפקידים הזאת במשפחה הפטריארכלית, והבנת מעמדה החשוב של האם הערבייה בעיני ילדיה, הכבוד הגדול שהם חשים כלפיה והפחד מפגיעה בכבודה, צריך לרתום את האימהות והסבתות הערביות למאבק באלימות.

הממשל השמרני האדוק החדש באיראן של איברהים ראיסי, שהושבע לתפקיד נשיא הרפובליקה האיסלמית של איראן ב־5 באוגוסט, ניצב בראשית דרכו בפני התמודדות עם דילמה כפולה: מצד אחד, הוא צריך לגבש מדיניות כלפי הטליבאן שהשלים את השתלטותו על אפגניסטן, הטליבאן כידוע היא תנועה סונית פונדמנטליסטית שלא הסתירה משנות ה־90 את עוינותה העמוקה כלפי איראן והשיעים המתגוררים באפגניסטן; מצד שני, הוא צריך לגבש גישה עדכנית לחידוש שיחות הגרעין עם המעצמות, גישה המבקשת לשמור ככל הניתן על ההתקדמות הניכרת בתוכנית הגרעין הצבאית, מאז שאיראן הודיעה על צמצום מחויבויותיה באורח הדרגתי להסכם הגרעין משנת 2015 וחתירה לביטולן של שלל הסנקציות שהטילו ארצות הברית ומדינות המערב על איראן. הסנקציות המעיקות מכבידות על הכלכלה האיראנית הנתונה במשבר כלכלי עמוק ללא קשר, בגלל משבר הקורונה המתמשך. איראן מתמודדת גם עם מחסור מחריף באספקת חשמל ומים באזורים שונים.

קרוב לוודאי שסין חיכתה בקוצר רוח לתוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית בנובמבר 2020, ובחירתו של ביידן הביאה לאנחת רווחה כלשהיא בצמרת המפלגה הקומוניסטית הסינית. אבל לשווא. מאז תחילת כהונתו של ביידן עברה כמעט שנה, תקופה בה היו לפחות שלושה אירועים משמעותיים המצביעים על הצפוי ביחסי ארצות הברית והמערב עם סין: מפגש נציגים בכירים משתי המדינות, ארצות הברית וסין, באנקורג' (Anchorage) באלסקה במרץ 2021י; מפגשי ה־G7 בקורנוול (Cornwall) אנגלייה; מפגש מדינות נאט"ו בבריסל; מפגש עם מנהיגי האיחוד האירופי ביוני 2021. באירועים הללו נקטה ארצות הברית בעמדה מאוד קשוחה כלפי סין בהקשר לזכויות האזרח, כלכלה ופעילות סין בנושאי סחר ובניית תשתיות ענק במדינות שונות ברחבי העולם. מנהיגי נאט"ו, לפי דרישת ארצות הברית, הכריזו ש"סין מציבה אתגר לסדר העולמי" והגדילה קנצלרית גרמניה שאמרה "סין היא יריבה במובנים רבים ובעלת ברית ברבים אחרים". העימות והמתח הדיפלומטי גברו גם בביקורה של סגנית מזכיר המדינה האמריקני בסין בסוף יולי 2021. סגן שר החוץ הסיני יצא בהתקפות חריפות על מדיניות ארצות הברית כלפי סין והאשים אותה, בין היתר, באחריות למצב המתוח והקשה בין המדינות כאשר בארצות הברית מתוארת סין "כאויב דמיוני". למעשה אימץ ממשל ביידן את התנהגות ממשל טראמפ ושוב שלחה ארצות הברית משחתת לביצוע סיור הפגנת חופש שיט, ושוב הגישה סין מחאה והכריזה כי הרחיקה (drove away) ואף החמירה את המחאה בטענה שגרשה (expelled) את המשחתת האמריקנית. שתי המעצמות המשיכו באותה מדיניות הקיימת לפחות מאז פסיקת בית הדין בהאג ביולי 2016, שדחתה את תביעות סין לריבונות על ים סין הדרומי כולו.

בניית איים מלאכותיים בים התיכון מול חוף עזה למשל, שיבוא לידי ביטוי בהסדר קבע עם הפלסטינים, יכול לאפשר לפלסטינים לממש את זכות ההגדרה העצמית – גם אם לא בדמות מדינה עצמאית, או תוכנית במסגרת אוטונומיה, כפי שהוצע להם במסגרת הצעת הסכם השלום עם מצרים בסוף 1977. מהלך כזה עשוי להקל על ישראל בקרב הקהילייה הבין־לאומית, בעניין סיפוח חלקי לפחות של גושי ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון, הכל בהתאם לאופציות סיום הסכסוך שממנו ייגזר מספר האיים המלאכותיים שיוקמו.

מאמר זה סוקר מספר אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות בזירה הימית לצורך המחשת אופן ההתייחסות של מדינת ישראל להיבטים גאו־אסטרטגיים במהלך אירועי ביטחון סביבתי. דוגמאות אלה ממחישות התנהלות עקבית של המדינה של אי־התחשבות בהיבטים גאו־אסטרטגיים בעבר. המאמר גם בוחן את מידת הנזק של התנהלות זו. כמו כן המאמר כולל המלצות לצורך קבלת החלטות המשולבות במישור הסביבתי ובמישור הגאו־אסטרטגי באירועי קיצון סביבתיים.

בימים הראשונים של יוני 2013 ביקר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במרכז השליטה של הכוחות המזויינים של רוסיה. תוך כדי ביקור הוא אמר, כי הים התיכון הוא מרחב בעל חשיבות אסטרטגית עבור רוסיה וחידוש נוכחות הקבע של הצי הרוסי שם אינו צחצוח חרבות, אלא פעילות הקשורה להבטחת הביטחון הלאומי של המדינה. באותם ימים הודיע הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב, כי השייטת האופרטיבית הרוסית בים התיכון התחילה למלא את משימותיה.

סטירת הלחי שנתן הצעיר הערבי מבית חנינא ליהודי החרדי ברכבת הקלה בירושלים, ושאחריה החל גל של עימותים אלימים בין יהודים וערבים, מזכירה את סטירת הלחי של השוטרת התוניסאית לרוכל הירקות מוחמד בועזיזי, שהצית עצמו, והביא לפרוץ "האביב הערבי". ההתקוממויות שבאו בעקבות שתי סטירות הלחי הפומביות, הן תוצר של כעס ובושה על שנים ארוכות של השפלה, הדרה ושוליות. בחברות שבהן, הכבוד הוא ערך מרכזי, הסטירה עלולה לגרור תגובות לא רציונליות ואלימות.

כדי לפענח את הצופן הפוליטי של ערפאת היה על ישראל ללמוד את יחסי הגומלין שהתקיימו בינו ובין הקבוצות הפלסטיניות השונות, וללמוד את המאבקים הבין־דוריים שהתחוללו בחברה הפלסטינית ואת הלחצים שהשפיעו על דפוסי החשיבה הלאומית, הפוליטית והצבאית של ראש מערכת השלטון הפלסטינית. ייתכן שגישה ישראלית מכילה ולא מרסקת, המחזקת את שיתוף הפעולה בין שתי ההנהגות הישראלית והפלסטינית ומרסנת את פעילות הקיצונים בשני הצדדים הייתה יכולה למנוע את הפיחות שחל במעמדו של ערפאת כראש מערכת השלטון הפלסטינית ובמעמדם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בעיני בני עמם.

מאמר זה בודק האם קואליציה במלחמה מתמשכת פועלת בהכרח כגביש יציב קוהרנטי ומלוכד, או שמא מערכת היחסים בין השחקנים השותפים הביאה להתפתחות דפוס הייררכי ודיפרנציאלי מסוג חדש, שבו הפעלת הכוח נעשית במאמצים נפרדים, במרחבים נפרדים ותחת סמכויות אחרות. המאמר מציע להתבונן על קואליציות צבאיות מהזווית של יציבותן ומצא שבכוחן של קואליציות לפעול גם כשיציבותן מתערערת כתוצאה מהגורמים המשפיעים עליהן ולא רק בזכות לכידותן או סך עוצמתן.

למעלה מ־300,000 תושבי מזרח ירושלים ערבים־פלסטינאים נתונים זה שנים במצב חוקי־משפטי מורכב. הם נהנים ממעמד של תושבי קבע במדינת ישראל, ורשאים להצביע בבחירות המוניציפליות בירושלים, אך אין להם זכות חוקית להצביע לבחירות לכנסת ולקבל דרכון ישראלי. מטרתו של מאמר זה לבחון את הגורמים והמניעים הכלכליים, החברתיים, הלאומיים ואחרים המשפיעים על התושבים הערבים של מזרח ירושלים לבחור בין הדגשת שייכותם הלאומית לבין רצונם באזרחות ישראלית.

ערב הבחירות בארה"ב, בתאריך ה־2 לנובמבר 2020, כתבתי מעל במה זו, את ההערכה שלי לעניין משיכתה של ארה"ב מהתפקיד הגלובלי אותו מילאה מאז תום מלחמת העולם השנייה כשוטר העולמי במאמר זה אנסה לבחון האם מעשיו של הנשיא ביידן אכן מהווים המשך ישיר לקו נטישת התפקיד של השוטר העולמי, שהחלו הנשיאים אובמה וטראמפ לפניו.

בינואר 2021 חתם מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית על צו נשיאותי המודיע על עריכת בחירות למועצה המחוקקת (22 במאי), לנשיאות פלסטין (31 ביולי) ולמועצה הלאומית הפלסטינית (31 באוגוסט 2021). 28 שנים מאז החתימה על הסכמי אוסלו, ו־15 שנים מאז הבחירות האחרונות למועצה המחוקקת, הסכימו שתי התנועות הפוליטיות – פתח וחמאס ללכת לבחירות.

הצעירים הערבים היו הראשונים שהניפו את נס המרד בהתקוממויות שפרצו בשנת 2011 וזכו לכינוי "האביב הערבי". רק בהמשך הצטרפו אליהם המבוגרים וביחד הם מילאו את כיכרות השחרור וקראו לחירות, לכבוד ולצדק חברתי. הסדר הפטריארכלי במשפחה, סוכנות החִברות הראשונה והמרכזית בחברה הערבית, נמצא במוקד המאבק הרגשי שניהלו הצעירים אל מול שלוש דמויות אב סימבוליות: האב הביולוגי, האב הפוליטי, וברמה המטפורית האב החורג – מדינות המערב.

במלאת 13 שנה למבצע "עופרת יצוקה", החליטו פלגי ההתנגדות המזוינים ברצועת עזה, לערוך תמרון צבאי משותף. אין זו הפעם הראשונה שהפלגים האלה משתפים ביניהם פעולה, הם עשו זאת בשנות השבעים כאשר הקימו את "חזית הסירוב", ובתחילת שנות האלפיים באנתיפאדה השנייה. אבל הקמת חדר מבצעים משותף במאי 2018, במתכונת מטה כללי של כוחות ההתנגדות, חודש אחרי תחילת מיזם תהלוכות השיבה, וההחלטה לקיים תמרון צבאי משותף ראשון מסוגו בדצמבר 2020, עשויים להצביע על הנחת היסודות לבניית צבא לאומי פלסטיני סדיר בעזה...

Russia is positioning itself as a rising military and political power, one of the world’s major power centers, while staking a claim on widening its spheres of influence, including in the Middle East and particularly in the Persian Gulf. By a relatively successful intervention in Syria, Russia has confirmed its determination to strengthen its position in the Middle East, while demonstrating determination to support its allies and ability to reach the defined goals to a large extent.[1] Furthermore, Russia seeks to present itself as a pragmatic, nonideological and reliable partner with a capability of resolving regional conflicts by both diplomatic and military means.

מטרת מאמר זה, לנסות ולבחון את הכיוונים הכללים של האופן בו תתנהל ארה"ב ביום של "אחרי"הנחת היסוד המקובלת, ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב, הייתה שעקב תדמיתו של הנשיא דונאלד טראמפ, והתפיסה כי הוא מחזיק דעות שליליות כנגד מהגרים והגירה מחד גיסא, וזוכה לתמיכה בקרב חוגי עליונות לבנה מאידך גיסא, יביאו להצבעה כנגדו בקרב מצביעים מבוססי מוצא גזעי או אתני. הנחת היסוד של המחקר הייתה לבדוק האם אכן הייתה השפעה שכזו, או שמא האופן שבו יש להסתכל על ההצבעה הוא דווקא כבחירה על רקע מעמדי ולא על רקע גזעי. לשם בדיקת הסוגיה, נעשתה השוואה בין דפוסי ההצבעה בשנת 2016, למדגמי היציאה בבחירות 2020 על רקע גזעי.

מלחמת הקווקז השנייה שהסתיימה בניצחון אזרי, חוללה שינוי משמעותי באזור הקווקז. תוצאות המלחמה שרטטו מחדש את מאזן הכוחות וההישגים שבין אזרבייג'ן וארמניה והשפיעו גם על היציבה האזורית של המעצמות התומכות בשני הצדדים – רוסיה וטורקיה, ובמידה מסוימת אף על זו של איראן.

.

הים האדום ידוע ומפורסם במגוון הרחב של הסביבה הימית והחופית, בריבוי סוגי דגים ואוכלוסיית הים, בחשיבות של משאבי הטבע לפיתוח הכלכלה במדינות לחופיו ובהיותו נתיב ימי חיוני וראשון במעלה מאז פתיחת תעלת סואץ, בשנת 1869 ,לקשרי סחר בין אירופה, ארה"ב מזרח אפריקה, אסיה והמזרח הרחוק. בשנים האחרונות עלתה מאוד חשיבותו של הים האדום בהיותו זירה למאבקי כוח ושליטה בין מדינות האזור ובין מעצמות עולמיות. מאמר זה סוקר בעיקר את המאפיינים הגאוגרפיים של הים המשפיעים על הגאו־אסטרטגיה של המדינות השוכנות לחופיו.

.

במהלך השנה האחרונה, במיוחד מאז המחצית השנייה של שנת 2019 ,התעורר האגן המזרחי של הים התיכון למציאות חדשה לפיה טורקיה, פועלת ומשפיעה על היווצרותם של מוקדי מתיחות במזרח הים התיכון. התעוררות זו, בפעילותה הימית של טורקיה נובעת בעיקרה מדוקטרינת "המולדת הכחולה" (Vatan Navi ,(שתפסה לה אחיזה בקרב ההנהגה הטורקית הנוכחית אי שם בתחילת שנת 2019 .בחודש מרץ באותה שנה, ערכה טורקיה את אחד התרגילים הימיים הגדולים שנערכו אי פעם, בהשתתפות של למעלה מ-100 כלי שיט – תרגיל שהתקיים במרחב 1 הים השחור, הים האגאי ומזרח הים התיכון. תרגיל זה נשא, איך לא, את הכינוי "המולדת הכחולה".

.

מטרת מאמר זה, לנסות ולבחון את הכיוונים הכללים של האופן בו תתנהל ארה"ב ביום של "אחרי" המגפה, מתוך תקווה שתסתיים מהר ככל האפשר.

אז בכדי שנוכל לדון בעתיד, בואו ונחזור אל העבר…

.

חילופי האש שהתרחשו לאחרונה באמצע חודש יולי, לאורך  הגבול הצפוני בין ארמניה ואזרבייג'אן,  נמשכו כשלושה ימים. האירוע כלל בין היתר אש ארטילרית, ירי טנקים ושימוש במל"טים. והיה כרוך באבדות בין הצדדים וכן בנזק לכפרים הסמוכים משני צדי הגבול. אירועים מסוג זה בין שתי מדינות אלו אינם נדירים. השורשים של הקונפליקט הם מאז שנת 1991, בעקבות התפרקות בריה"מ והקמת המדינות העצמאיות בקווקז והמחלוקת על חבל נגורנו-קרבאך. המלחמה נמשכה אז ארבע שנים בהן רוסיה סייעה סיוע צבאי פעיל לארמניה בהשגת שליטה על החבל. זאת למרות הכרה בינלאומית בשלמות הטריטוריאלית של אזרבייג'אן, כולל בהחלטות של מועצת הביטחון במהלך המלחמה עצמה התומכות באזרבייג'אן.

הפעילות במגזר הימי הגלובלי הינה חוצת גבולות ומאופיינת בקישוריות בינלאומית. אירועי ביטחון סייבר המתרחשים בתשתיות ימיות, דוגמת נמלי ים בעלי חשיבות בינלאומית, יכולים להשפיע על חלקים נרחבים בפעילות סחר ותעבורה ימית גלובלית. בדומה יכול להיווצר אפקט בינלאומי לאירועי ביטחון סייבר שיוביל לשיבוש פעילות באזורי מעבר ימיים מרכזיים המהווים נקודות משנק (Strategic Maritime Chokepoints) דוגמת מיצרי סינגפור ומלאקה (SOMS). אפשרות לאפקט בינלאומי כתוצאה מאירוע סייבר יכולה להיווצר גם במקרים של חברות מטען ותעבורה בינלאומיות, בתשתיות טכנולוגיות גלובליות המשמשות את המגזר הימי ועוד.

ב-13 יולי 2020 יצא מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו, בהצהרה שכותרתה הייתה "עמדת ארצות הברית בנוגע לתביעות ימיות בים סין הדרומי". הצהרה זו משנה באופן מהותי, את עמדת ארה"ב בסכסוך המתמשך באזור זה מזה למעלה משבעים שנה וסביר שיביא גם לצעדים מעשיים בשטח. עד לפרסום הצהרה זו נקטה ארה"ב בעמדה ניטרלית בטענה שאינה מתערבת בסכסוכי ריבונות, אך פרסמה מפעם לפעם מחאות דיפלומטיות וביצעה במשך שנים, בתדירות משתנה, סיורים ימיים להפגנת חופש השיט (Freedom of Navigation), שנועדו להביע את הסתייגות ארצות הברית משינויים שנעשו על ידי סין בכל הקשור לתיחום אזור המים הריבוניים והכלכליים שלה באזור זה.

החשיבות של מדינת ישראל לאוונגליסטים, הולכת עוד לאמצע שנות ה – 70, כבסיס חשוב לאמונה זו. היה זה ג'רי פאלוואל האב, שהחל את המסורת של תמיכה בישראל, כחלק חשוב של תמיכה במועמד עוד בקמפיין הראשון של הנשיא רייגן בשנת 1980. הוא עשה זאת באמצעות התנועה שהקים, תנועת "הרוב המוסרי", ובאמצעות ועדת פעולה פוליטית משלה, ששמה את "הדגש שלנו יהיה על קו התמיכה במועמדים הנמצאים ברבים, התומכים במדינת ישראל ובערכים המסורתיים הרבים שאנו דוגלים בהם ," כפי שאמר בשעתו הכומר ג'רי פאלוול ליונייטד פרס אינטרנשיונל.

לאחר הודעתו הפתאומית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עלמאז 2019, רה"מ בנימין נתניהו וסיעות הימין – בין שבממשלותיו ובין שאינן – ובמידה פחותה, בני גנץ, חותרים לסיפוח חלקים מהשטחים, ובראשית 2020 קיבלו לכך תמיכה מדינית משמעותית במסגרת תוכנית השלום של ממשל טראמפ. מינואר 2020, נתניהו התחייב לספח כ-30% מהגדה המערבית. זה היה מסר מרכזי בתעמולת הבחירות של הליכוד והפך לחלק מההסכם הקואליציוני לכינון הממשלה הנוכחית. תאריך היעד להחלת הריבונות נקבע ל-1 ביולי, 2020...

בשנה האחרונה היה נדמה שאיחוד האמירויות פרצה את כל התקדימים האפשריים בהתקרבות לישראל מבלי לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים, והנה הגיעה הסכם שיתוף הפעלה בין המדינות כתקדים נוסף העולה על קודמיו. במרכז האינטרסים, ויש רבים כאלו, עומד הצורך הביטחוני של שתי המדינות על מול אתגרים צבאיים שהתעצמו בשנים האחרונות. בהצהרה שפרסמה וושינגטון, תוארו מגוון ההיבטים המדיניים, האזרחיים והכלכליים בקשרים העתידיים של ישראל ואיחוד האמירויות, אך למרות המסגרת המדינית, התזמון הנוכחי מעלה תהיה לגבי המניעים הדחופים יותר של ההסכם.

בעוד כל העולם מתמודד עם מגפת הקורונה (שמקורה בסין ולטענת נשיא ארה"ב ואחרים על סין לשאת באחריות להתפשטות המגיפה), הסכסוכים והעימותים בים סין הדרומי בין המדינות המעורבות, וביחוד בין סין וארצות הברית, נמשכים כרגיל ואף מתגברים לאחרונה להפגנות כוח המבוצעת כאילו לבדוק את המגבלות הצבאיות והמדיניות של הצדדים. הפעילות הסינית האגרסיבית בים סין הדרומי, וגם בגבול הודו-סין בהימלאיה ובהונג קונג גוררת תגובת "הפגנת השרירים" לצורכי הרתעה של ארה"ב הכוללת נוכחות ימית מוגברת, טיסות סיור וטיסות חופש טיס בלתי שגרתיות ופעילות צוללות ללא הגדרת מיקום אלא בציון האזור ה"אינדו-פסיפי". וכל זאת על מנת להפגין בנחישות מצד שני הצדדים שהיכולות המבצעיות לא נפגעו עקב מגפת הקורונה.

ב–3 בדצמבר 2019 ערך הנשיא פוטין ישיבת עבודה עם ראשי משרד ההגנה, חיל הים והתעשיות הביטחוניות. נושא הישיבה היה “התייעצות בנוגע ליישום התכנית הממלכתית של אספקת ציוד ואמצעי הלחימה לחיל הים“, והיא היתה חלק בסדרת ישיבות דומות המוקדשות לכל הזרועות של הכוחות המזויינים של רוסיה.

משבר הקורונה מסמן – אולי – תפנית במגמת הדעיכה של פרלמנטים בדמוקרטיות הבוגרות בעולם.  במבט ראשון זה אולי נראה מפתיע.  פרוץ המשבר דרש תגובות זריזות ודרמטיות מצד ממשלות ואלה מיהרו להשהות או לסגור פרלמנטים.

ראשוני הנדבקים בנגיף הקורונה בסינגפור התגלו בסוף ינואר תחילת פברואר 2020 כ"יבוא" ממחוז הובי בסין. מיד הופסקו הטיסות מסין לסינגפור ו"יבוא" הנגיף נעצר. בהמשך עסקה ממשלת סינגפור בבידוד אשכולות (Clusters) מקומיים. אובחנו שלשה אשכולות בהם היו כ-100 חולים.

ראשוני הנדבקים בנגיף הקורונה בסינגפור התגלו בסוף ינואר תחילת פברואר 2020 כ"יבוא" ממחוז הובימאז סוף פברואר 2020 צנח מחיר הנפט לשפל שלא נראה כמותו מאז שנות התשעים. האשמה לכך מוטלת על השילוב הנדיר שבין וירוס הקורונה מחד, אשר הביא לירידה חדה בביקוש העולמי לנפט עקב שיתוק המסחר, ומלחמת המחירים הפזיזה שמנהלות ביניהן רוסיה וערב הסעודית מאידך, במהלכה מציפות שתי המדינות את השוק בנפט שאין בו צורך...

במהלך המאה ה-21 התגבר המאבק בין הליברליזם והגלובליזציה לבין הלאומיות על היבטיה הפוליטיים והכלכליים. בשנים האחרונות הלאומיות השיגה הישגים בלתי מבוטלים עם הברקזיט וטראמפ ועוד הישגים רבים באירופה, בברזיל ובהודו. השאלה הגדולה כעת היא מה תהיה השפעת משבר הקורונה על מאבק איתנים זה?

בשנת 1979 ישראל עמדה בפני אחד מהצמתים הקריטיים בהיסטוריה של משק האנרגיה שלה, כאשר נפילת השאה באיראן ניתקה את אספקת הנפט העיקרית שלה וחתימת הסכם השלום עם מצרים הובילה לאובדן שליטתה במאגרי הנפט שבסיני. כיצד ערבויות נפט מארה"ב שכנעו את ישראל לוותר על שדות הנפט בסיני ומה ניתן ללמוד מניהול המשבר של 1979 למשברים דומים בעתיד?

התערבות רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה הייתה מהלך נוסף בשורה של מהלכים גאו-אסטרטגיים רוסיים מאז עליית הנשיא פוטין לשלטון, שנועדו לקדם את מעמדה של רוסיה במישור האזורי והגלובלי...

"חרף הקולות הנשמעים מצד המומחים הרוסיים הטוענים למסוכנות של שימוש מאסיבי באנרגיה גרעינית באזור המזרח התיכון, ממשיכה רוסיה לנסות לדרוס רגל בכל מיזם גרעיני אפשרי באזור."

לאחר הודעתו הפתאומית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על פינוי מיידי של החיילים האמריקנים מצפון סוריה באוקטובר 2019, החל מבצע צבאי רחב היקף של טורקיה נגד הכוחות הכורדים באזור. המבצע הטורקי סוקר כטבח שיוביל בוודאי לאסון הומניטרי ארוך טווח, שרק יחמיר את המצב הכללי בסוריה, שמצויה כבר קרוב לתשע שנים במלחמת אזרחים...

אל-סעוד (בערבית: آل سعود) משפחת המלוכה של הממלכה הערבית הסעודית, ובאופן ספציפי, מנגנוןסכסוכי גבולות ואינטראקציות בין קבוצות אתניות תמיד סיקרנו אותי. עם התהוותה של המדינה החדשה הרפובליקה של דרום סודאן, החלטתי להפוך את הסקרנות לפרקטיקה ולבחון בכלים אקדמיים כיצד השפיע קו גבול חדש על האוכלוסיות החיות לאורכו באזורי הגבול (borderland) ועל הסביבה...

ישיבת הסגל הבכיר של המטה הימי הראשי של ברית המועצות, אשר נקבעה ל–9 בדצמבר 1985, היתה אמורה להיות שגרתית לחלוטין. אך במקום דיון בנושאים שוטפים, ציפתה למשתתפיה תדהמה.המפקד העליון של זרוע הים וסגן שר ההגנה של ברה“מ, האדמירל סרגיי גורשקוב, התחיל את הישיבה בהודעה חשובה.

במהלך החודשים האחרונים ניכרת התקרבות משמעותית בין רוסיה ואיראן הנוגעת לשיתופי הפעולה ביניהן בתווך הימי, בעיקר במפרץ הפרסי. שיתופי פעולה ימיים מהווים זירה חשובה שדרכה ניתן ללמוד על אופי הקשרים בין מדינות. התקרבות ימית זו שבין רוסיה לאיראן במפרץ הפרסי, מעניקה אפוא ביטוי להידוק האינטרסים הגאואסטרטגיים הרחבים בין שתי המדינות...

אל-סעוד (בערבית: آل سعود) משפחת המלוכה של הממלכה הערבית הסעודית, ובאופן ספציפי, מנגנון קבלת ההחלטות שלה, נחשבים לעיתים כתעלומה בידי אקדמאים, דיפלומטים ואף חוקרי מודיעין המנסים לבחון תהליכים אלו בכלים של הגיון וקודי התנהלות מערביים...

בזמן שישראל ממקדת את מירב תשומת הלב המדינית והביטחונית שלה לאיום האיראני מצפון ומתירה לשליח הקטרי עמאדי לנוע בחופשיות בין ירושלים – רמאללה – ועזה כדי להשיג שקט מדרום, פועלות להן קטר וטורקיה, בהשקט ובביטחה כדי להשיג יעדים משלהן...

במלאת 31 שנה לייסוד תנועת החמאס, נראה כי התנועה נדרשת לקבל הכרעות היסטוריות בכול הנוגע ליעדים ולאסטרטגית המאבק כתנועה וכישות שלטונית. ניתוח תוכן וסמנטיקה של הנאום שנשא אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה הפוליטית של חמאס, מלמד בעיקר על המערכה הגדולה שחמאס מנהלת על ליבו של העם הפלסטיני ועל ליבה של האומה הערבית-האסלאמית. מתוך הנאום ניתן ללמוד על ארבעה איומים מרכזיים הנשקפים לחמאס...

לפני מספר ימים קיימה העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי ריאיון עם יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה עבור עיתון "ידיעות אחרונות". אין זו הפעם הראשונה שסינוואר נילחם זה זמן רב על חייו בפוליטיקה הפנים תנועתית והפנים פלסטינית, ולאחר שניכשל בקידום פיוס לאומי עם תנועת 'פתח' ותהדיאה עם ישראל הוא נוקט מהלך אחרון, אמיץ במידה רבה לפני השיבה לסבב צבאי נוסף - הוא פונה לדעת הקהל הישראלית סינוואר מסכים להתראיין לעיתונאי מטעם ערוץ תקשורת ישראלי...

מאמר זה יציג שורה של תהליכים המאיימים על ההישגים הטריטוריאליים של הציונות בארץ ישראל. לאחר שנתאר את ממדי התופעה נענה גם על השאלה, הכמעט מובנת מאליה: "מדוע אין הציבור הרחב ומנהיגיו ערים לתהליך זה?" ונסיים בתיאור של התופעה הישנה-חדשה של התהליכים המתרחשים כאשר נוצר ואקום במקום שהממסד היה אמור לטפל בו ובמקרה זה – בהקמתה בשנת 2007 של תנועה חברתית, חינוכית וציונית חדשה –" השומר החדש"...

ב-5 ביולי 2018 פרסם אתר האינטרנט "רסאלה נט" המזוהה עם חמאס מאמר דעה של העיתונאי עמאד עפאנה תחת הכותרת: "ח'אלד משעל – התפקיד הנדרש". מדוע בחר העיתונאי לעשות כתבת פרופיל על ח'אלד משעל ולהציגו כמנהיג בעל שיעור קומה דווקא בעת הזאת? אחת התשובות האפשריות היא שמדובר במאמר דעה מוזמן ומתוזמן על ידי משעל כדי להכשירו כמועמד אפשרי למלא תפקיד לאומי ממלכתי בזירה הפלסטינית, בעידן שלאחר אבו-מאזן...

שני מפגשים קיים יחיא סנוואר בשבוע שעבר (9–10 במאי 2018). האחד עם צעירי עזה והשני עם עיתונאים זרים. ניתוח הדברים שאמר לצעירים ולעיתונאים הזרים מלמד על כך שסנוואר מבין היטב שבעידן האזורי והעולמי שנוצר, לא גדודי עז אלדין אלקסאם יכריעו בשאלת הלגיטימציה הפוליטית שלו ושל חמאס כישות שלטונית, אלא דווקא הצעירים וכלי התקשורת. הצעירים האוחזים בקלע, בצמיגים הבוערים, בבקבוקי התבערה ובעפיפוני האש מצד אחד, והעיתונאים האוחזים בעדשת המצלמה מצד שני, עשויים לסייע לו להשיב את הבעיה...

תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) ו"אלמג'מע אלאסלאמי" שלימים הפך לתנועת החמאס צמחו מתוך תנועת "האחים המוסלמים" על רקע התחייה הדתית שפקדה את המזרח התיכון בסוף שנות ה-70. תנועת הגא"פ שנוסדה על ידי ד"ר פתחי שקאקי, סטודנט פלסטיני שלמד במצרים פעלה כבר מראשית דרכה לשחרור פלסטין והקמת מדינה אסלאמית באמצעות מאבק מזוין. היא הייתה ממחוללות האינתיפאדה הראשונה אך נדחקה לשולי הזירה הפוליטית לאחר החתימה על הסכמי אוסלו...

מה הקשר בין קיומה של ישראל בבוקר זה לבין המפעל הציוני? יש להניח כי אם נציג שאלה זו לאזרחי ישראל יהיו כאלה שלא יוכלו להסביר מהי ציונות, מדוע היא מגינה על ישראל כמדינה יהודית ומדוע יש לה תפקיד באתגר הישראלי. לעומתם יהיו כאלה שיאמרו כי הציונות מילאה את תפקידה ההיסטורי עם הקמת המדינה וכיום איננה רלוונטית ועל כן מיותרת...

קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה והמרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית ארחו את Ambassador At-Large Bilahari Kausikan, מנכ"ל משרד החוץ הסינגפורי לשעבר. במפגש השתתפו מעל עשרים מוזמנים בהם מרצים בכירים מאוניברסיטת חיפה, קצינים בכירים בדימוס מחיל הים, מספר סטודנטים ומוזמנים אחרים...

כמעט שנה עברה מאז פסיקת בית הדין הבין-לאומי בהאג בנושא הסכסוך בים סין הדרומי, ובו נדחו כל התביעות הסיניות, ועולם המזרח כמנהגו נוהג... מיד עם פרסום ההחלטה (שלפי פרשנים רבים היתה צפויה), ובנוסף לדחייה המוחלטת של התהליך והפסיקה, ציינו הסינים בתגובה הראשונית שלהם שבית הדין לא לקח בחשבון את תרבות המזרח (מה עוד שבין חמשת השופטים לא היה אף משפטן מהמזרח הרחוק), התעלם מ"אמיתות בסיסיות" ו"רמס" חוקים בין-לאומיים. אבל במקביל נשיא סין הדגיש שסין מחויבת לפתור את המחלוקת...

ביום 12 יולי 2016פסק בית הדין הבין לאומי בהאג בנושא הסכסוך המתמשך בים סין הדרומי בין הפיליפינים וסין, "שלח את סין לפינה" במצב של "אבדן פנים" והשאיר בפני ממשלתה שתי אפשרויות: לדבוק בעמדתה ולהתעלם מהחוק הבינלאומי או להגיע לפתרון מקובל. הפסיקה התקבלה (בתלונה שהגישה ממשלת הפיליפינים ב-22 ינואר 2013 בנושא הפרת ריבונותה על ידי סין באזור הכלכלי הבלעדי - EEZ), כהחלטה בפה אחד של כל חמשת חברי בית הדין, והמבוססת כולה על אמנת האומות המאוחדות לחוק הים 1982, ושללה לחלוטין את תביעתה של סין...

לאחרונה חודשו המגעים בין נציגי תנועת החמאס ונציגי תנועת הפתח בחסות תורכית-קטרית כדי לגבש תוכנית חדשה להקמת ממשלת אחדות לאומית וקביעת לוח זמנים לבחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות. המעניין הוא שאחד האישים הפועלים לקידום המגעים האלה ולעריכת בחירות הוא לא אחר מאשר מרואן ברגותי...

האם הערביה ממלאת תפקיד מרכזי במשפחה, היא יולדת את ילדיה, מחנכת ומעצבת את אישיותם בשנות חייהם הראשונות, והיא זו שאחראית להקניית נורמות מוסר קפדניות לבנותיה. האם מודעת לכך ששמה הטוב של המשפחה ושמה שלה תלויים בחינוך שהיא תעניק לבנותיה, ובבחירה המוצלחת של כלותיה לעתיד, ולכן האינטרסים המשפחתיים עומדים אצלה תמיד מעל צורכי הבנות או הבנים...

"המדינה האסלאמית" היא ארגון מוסלמי סוני הקורא ללכת בדרך האבות (סלף), הנביא מחמד ושלושת הדורות הראשונים של האסלאם. בניגוד לזרם הסלפי הטהרני המצווה על התרכזות בלימוד ופרשנות של כתבי הקודש או הזרם הסלפי הפוליטי המתיר השתתפות בפוליטיקה המדינתית, הזרם הסלפי הג'יהאדיסטי שעליו נמנה ארגון "המדינה האסלאמית", מצווה על ניהול מלחמת קודש לסילוק המשטרים הכופרים והקמת ח'ליפות אסלאמית...

למרבה הפליאה, אין מנוס אלא להזכיר מושכלות יסוד - המכשירים שנוצרו על ידי בני האדם, בין שהם מכשירים טכנולוגיים ובין שהם מכשירים מנהליים וביורוקרטיים, נועדו לשרת את בני האדם...

מאמרו של קובי מיכאל לוקה בשורה ארוכה של בעיות מהן עקרוניות ,מתודולוגיות, וענייניות. נלך מן הכבד אל הקל יותר. אין הכותב מבחין בין חוקרים מהאקדמיה, שערכו מחקרים אקדמיים שעברו פרוצדורה אקדמית ופורסמו בכתבי עת מדעיים לבין חובבים בתחום עם פרסומים במכונים פוליטיים, פסאודו-אקדמיים או פופולריים...

בעוד ימים ספורים יערכו שוב בחירות בישראל! במה עוסקים כמה מאות מועמדים להנהיגה בתקופת הבוערת הקרובה? •על פי הנושאים העכשוויים קודם כל בשרה נתניהו! העניין לכשעצמו חשוב, ובולטת בכך התנהגותם של כמה משפטנים בכירים ועיתון ידוע בסוגיה ובטיוחה, אבל שרה נתניהו איננה איום קיומי על ישראל!...