lior-broker

    ליאור ברוקר

    מלגאי של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה

    brukerlior@gmail.com

    Image

    שובם של המסדרונות היבשתיים לקווקז – משמעויות לאזור ולישראל

    דצמבר 2020

    מלחמת הקווקז השנייה שהסתיימה בניצחון אזרי, חוללה שינוי משמעותי באזור הקווקז. תוצאות המלחמה שרטטו מחדש את מאזן הכוחות וההישגים שבין אזרבייג'ן וארמניה והשפיעו גם על היציבה האזורית של המעצמות התומכות בשני הצדדים – רוסיה וטורקיה, ובמידה מסוימת אף על זו של איראן.

    מלחמת הקווקז הראשונה (1991–1994) הותירה בידי ארמניה שליטה בפועל על חבל נגורנו קרבאך המאוכלס ברובו בארמנים, ועל מספר חבלים נוספים של אזרבייג'ן, באופן שיצר רציפות טריטוריאלית בין ארמניה גופא ובין נגורנו קרבאך. סיבוב הלחימה השני שהסתיים לאחרונה בהסכם הפסקת אש בתיווך רוסי, מחק את מרבית ההישגים הארמניים (OC Media 10.11.2020). ארמניה נאלצה להסכים להשבתם של כלל החבלים האזריים בהם החזיקה מאז 1994 לאזרבייג'ן, וכן להסגת כוחותיה מחבל נגורנו קרבאך שמעמדו הסופי נשאר מעורפל. ארמניה הצליחה לחלץ הישג חלקי בדמות הסכמה על כינון מסדרון חיבור בין שטחה לבין החבל, האמור לאפשר "תנועה חופשית של אנשים, כלי רכב וסחורות בשני הכיוונים". המסדרון, ברוחב של 5 ק"מ ובאורך דומה, מתבסס על מעבר ההרים Lachin, שהוא החיבור היבשתי הקצר והנוח ביותר בין ארמניה לנגורנו קרבאך. התנועה במסדרון אמורה להיות מאובטחת באמצעות כוח שמירת שלום רוסי, שכבר החל להתפרס לאורך המסדרון ובחבל כולו (TRTWORLD News/Asia 16.11.2020). לאורך המסדרון אמור להיבנות נתיב תחבורה חדש שיחליף את הנתיב הקיים (Президент России 10.11.2020).

    ההסכם מתייחס גם למחויבות ארמנית להבטיח "תנועה בלתי מופרעת של אזרחים, כלי רכב ומטען" בין המובלעת האזרית של נחיצ'ואן לבין אזרבייג'ן גופא, באמצעות מסדרון יבשתי שיעבור בשטחה ויאובטח גם הוא על ידי כוחות רוסיים (Президент России 10.11.2020). נחיצ'ואן היא מובלעת אזרית גדולה המופרדת מיתר השטח האזרי באמצעות ארמניה וגובלת גם באיראן ובטורקיה. מגעים ליצירת מסדרון כזה, בתמורה להכרה אזרית (טרם המלחמה האחרונה) בשליטה הארמנית בנגורנו קרבאך, התנהלו מזה שנים אך לא הובילו לתוצאות (Vinokurov, 2007). ההתחייבות לכינון המסדרון לנחיצ'ואן מהווה הישג מרכזי נוסף עבור אזרבייג'אן.

    file:///C:/Users/David/AppData/Local/Packages/oice_16_974fa576_32c1d314_3267/AC/Temp/msohtmlclip1/01/clip_image002.jpg" alt="https://i2.wp.com/asiatimes.com/wp-content/uploads/2020/11/Russia-Peacekeeping-Map-Nagorno-Karabakh.jpg?resize=1200%2C780&ssl=1" width="624" height="406" />

    המסדרונות המוצעים כחלק מההסדר הכולל (Asia Times 23.11.2020)

    תוצאות המלחמה גם הגבירו את המעורבות המעצמתית באזור הקווקז. רוסיה, שתיווכה והובילה להסכם הפסקת האש, מיצבה עצמה כשחקן המרכזי באזור. זאת, בין היתר, בשל הנוכחות הצבאית שהיא מקיימת כבר כעת במסדרון Lachin ובנגורנו קרבאך, ותקיים בעתיד גם במסדרון האזרי לנחיצ'ואן. טורקיה שיפרה אף היא את מעמדה לנוכח ההסכמה על הקמת מרכז שליטה אזורי משותף רוסי־טורקי שיוקם באזרבייג'ן ויעקוב אחרי יישום ההסכם (TASS 12.11.2020). חשוב לא פחות מבחינתה הוא המסדרון לנחיצ'ואן המהווה הישג טורקי רב־ערך ואשר יאפשר, אם וכאשר ימומש, חיבור ישיר בין טורקיה לבעלת בריתה אזרבייג'ן, בה היא רואה מדינה אחות מבחינה אתנית ותרבותית. מסדרון כזה עשוי עקרונית לפתוח אפשרויות נוספות בפני הטורקים ובהם חיבור אנרגטי ישיר לאזרבייג'ן ושער גישה, דרך אזרבייג'ן, לרפובליקות המרכז אסייתיות החולקות אף הן מוצא אתני משותף עם טורקיה. בינתיים כבר הודיעה טורקיה על כוונתה לסלול מסילת רכבת לנחיצ'ואן (Ilham Karimli 13.11.2020). מאזן האינטרסים ביחס למסדרון "הפן־טורקי" בין נחיצ'ואן לאזרבייג'ן משקף את המשחק  הגאו־פוליטי המתחולל באזור הקווקז. בעוד טורקיה ואזרבייג'ן שואפות לכונן ביניהן חיבור יבשתי בציר מזרח־מערב, מצדדות ארמניה, רוסיה ואיראן בשימור החציצה הקיימת בין המדינות הטורקיות בציר צפון־דרום, באמצעות הטריטוריה הארמנית. על רקע זה יש לראות גם את החששות העמוקים שהובעו באיראן מהאפשרות שהמסדרון העתידי ינתק את איראן מהמוצא החיצוני החשוב שלה דרך ארמניה (Asia Times 23.11.2020).

    בהיבט הגאו־פוליטי הרחב, הסכם הפסקת האש מעלה לסדר היום את ההזדמנויות והסיכונים הקיימים במסדרונות יבשתיים ככלי מדיני. ככלל מסדרונות יבשתיים הינם שטחים מוגדרים ומובחנים, בעלי צורה ארוכה וצרה, המשמשים מדינות כנתיבי גישה וחיבור. מסדרונות עשויים לשמש כנתיבי סחר, הולכה (למשל של אנרגייה  או תקשורת), ותעבורה אנושית. מסדרונות יבשתיים עשויים להיות לעיתים בריבונות המדינה העושה בהם שימוש. במקרים אחרים הם לובשים צורה של נתיב מעבר באזורים שתחת ריבונות מדינות אחרות, דוגמת המסדרון המוצע לנחיצ'ואן שיחצה שטח ריבוני ארמני (ואולי גם המסדרון לנגורנו קרבאך שפורמלית מצוי כבר היום בריבונות אזרית). מסדרונות יבשתיים עשויים לשמש גם כמרכיב בהסדרים טריטוריאליים, בהם המציאות הגאו־פוליטית מטילה אילוצים על מתווה אפשרי להסדר (בשל נתונים גאוגרפיים, אתניים או אחרים).

    אינטואיטיבית, מסדרון יבשתי הינו כלי המעורר תחושת אי־נוחות. חלק מתחושת אי־הנוחות נובע מהשאיפה הסמויה "לרצף" את מפת העולם במדינות ריבוניות בעלות צורה קומפקטית "ואסתטית" וריבונות מלאה בשטחן. מסדרונות יבשתיים בדמות "שלוחות" ריבוניות או נתיבי מעבר קבועים בשטח ריבוני זר, פוגמים לכאורה בשאיפה זו. חלקה האחר נובע מהפגיעות האינהרנטית של מסדרון יבשתי. מעצם הגדרת תפקידו למסדרון יש חשיבות גדולה בעיקר ולעיתים רק עבור הצד המשתמש בו. בנוסף עצם צורתו הגאוגרפית הופכת את הפגיעה במסדרון לקלה (בוודאי כשמדובר במסדרון לא־ריבוני). על פי הטיפולוגיה הגאו־פוליטית של Starr (2013) מסדרון יבשתי יוצר צירוף של "הזדמנות" קלה וגם "נכונות" גבוהה (לפחות בחלק מהמקרים) לפגיעה במסדרון. ואף על פי כן, הסדרים של מסדרונות יבשתיים התקיימו ומתקיימים, לעיתים במשך שנים ארוכות, ואפילו בין יריבים מרים.

    למסדרונות יבשתיים חשיבות מיוחדת בהקשר הישראלי. בשל מיקומה שימשה ארץ ישראל מסדרון חיבור יבשתי משחר ההיסטוריה. זאת, הן בציר צפון־דרום מאפריקה למסופוטמיה ולאירופה, הן בציר מזרח־מערב בין שטחי עיראק וירדן של היום לים התיכון והן כציר חיבור יבשתי בין נתיבי הסחר בים האדום לאלו שבים התיכון.

    מציאות גאוגרפית זו ביחד עם מתכונת הפריסה המרחבית של האוכלוסייה היהודית והערבית בשטחה של ארץ ישראל, הובילו להכללה של הסדרי מסדרונות יבשתיים בהצעות להסדר מדיני של הסכסוך הישראלי־ערבי עוד טרם הקמת המדינה. כך, כבר במכתבם של דוד בן־גוריון ופנחס רוטנברג לוועדת פיל, שבחנה אפשרות לחלוקה מדינית של הארץ בשנות ה־30 של המאה העשרים, עמדו השניים על התביעה לכלול בשטח המדינה היהודית "קורידור (מסדרון) לירושלים על ראשי ההרים משני העברים לשם הגנה" (לורך 1989). מסדרונות יבשתיים מסוגים שונים שבו ועלו מאז במסגרת הצעות שונות לפתרון הסכסוך (סופר 1997). תוכנית "חזון לשלום" שהציג ממשל טראמפ השנה הביאה מגמה זו לשיא וכללה הצעה לעשרות מסדרונות גישה יבשתיים לישראלים ולפלסטינים, במסגרת ההסדר המוצע.

    עבור הצופה הישראלי, יוצרת פרשת המסדרונות היבשתיים בקווקז עניין כפול. ראשית, היא מהווה מרכיב מרכזי במציאות החדשה המתרקמת בקווקז – אזור המצוי על סף המזרח התיכון ולכן בעל עניין עבור ישראל. שנית, היא מהווה חלק חשוב בנסיון למציאת הסדר שיסיים את היריבות המרה שבין ארמניה ואזרבייג'ן. ככזו היא עשויה לשמש מקרה מבחן חשוב, מעין "מעבדה", באשר ליכולת לשלב מסדרונות יבשתיים בהסדרים טריטוריאליים ומדיניים בין צדדים המצויים ביריבות מתמשכת.

    מקורות

    לורך, נתנאל 1989. בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: שאלה מורכבת ואישיות רבת פנים. בתוך: חגית לבסקי (עורכת), ירושלים בתודעה ובעשיה הציונית. מרכז זלמן שזר.

    סופר, ארנון (1997). פרוזדורים/מעברים בטוחים בעבר, בהווה וצפי לעתיד, המקרה של יהודה, שומרון ורצועת עזה. מחקרי יהודה ושמרון, 7, 279–291.

    Asia Times, Opinion (23.11.2020). Armenia-Azerbaijan peace deal a strategic disaster for Iran. https://asiatimes.com/2020/11/armenia-azerbaijan-peace-deal-a-strategic-disaster-for-iran

    OC Media (10.11.2020) Armenia and Azerbaijan agree peace deal over Nagorno-Karabakh. https://oc-media.org/armenia-and-azerbaijan-sign-peace-deal-in-nagorno-karabakh

    TASS (12.11.2020). No Turkish peacekeepers to be sent to Nagorno-Karabakh – Lavrov. Armenia-Azerbaijan Conflict. https://tass.com/politics/1222931

    TRTWORLD News/Asia (16.11.2020). Russia deploys rocket launchers to Karabakh’s Lachin corridor. https://www.trtworld.com/asia/russia-deploys-rocket-launchers-to-karabakh-s-lachin-corridor-41525

    Starr, Harvey (2013). On Geopolitics: Space, Place, and International Relations. Paradigm

     Karimli, Ilham (13.11.2020). Turkey Plans To Build Railway To Azerbaijan’s Nakhchivan Exclave. Caspian News. https://caspiannews.com/news-detail/turkey-plans-to-build-railway-to-azerbaijans-nakhchivan-exclave-2020-11-13-51

    Vinokurov, Evgeny (2007). A Theory of Enclaves. Lexington Books.

    Президент России (10.11.2020). Заявление Президента Азербайджанской Республики, Премьер-министра Республики Армения и Президента Российской Федерации http://kremlin.ru/acts/news/64384

    © COPYRIGHT צוות מחשוב מדעי החברה 2018. DESIGN & DEVELOPMENT BY David Shirshov