ספרים ומונוגרפיות

סדרה זו מציגה לציבור הרחב מאמרי פרשנות וניתוח קצרים פרי־עטם של חוקרי קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, חוקרי המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ושל כותבים–אורחים בסוגיות אקטואליות הקשורות לתחום מחקרם.

סדרה זו מציגה לציבור הרחב מאמרי פרשנות וניתוח קצרים פרי־עטם של חוקרי קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, חוקרי המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ושל כותבים–אורחים בסוגיות אקטואליות הקשורות לתחום מחקרם.

מטרת החיבור הנוכחי להעלות מחדש את עיקר הנושאים בתחום שינויי האקלים שנוגעים לגאואסטרטגיה הישראלית המודרנית, ושכנראה עוד ימשיכו לאתגר בעתיד הקרוב והרחוק את ביטחונה הלאומי של המדינה. החיבור הנוכחי מנסה להצביע על סוגיות עיקריות בתחום שינויי האקלים, שיש להן חשיבות ברורה ועדכנית עבור גאואסטרטגיה ישראלית ועבור יחסיה של ישראל עם שכנותיה.

מטרת החיבור הנוכחי להעלות מחדש את עיקר הנושאים בתחום שינויי האקלים שנוגעים לגאואסטרטגיה הישראלית המודרנית, ושכנראה עוד ימשיכו לאתגר בעתיד הקרוב והרחוק את ביטחונה הלאומי של המדינה. החיבור הנוכחי מנסה להצביע על סוגיות עיקריות בתחום שינויי האקלים, שיש להן חשיבות ברורה ועדכנית עבור גאואסטרטגיה ישראלית ועבור יחסיה של ישראל עם שכנותיה.

על הנחתת, שקיבלה את השם "בת שבע", ועל צוותה עברו במרוצת השנה הראשונה לפעילותה בחיל הים אירועים רבים, שהדרמטי בהם היה התפוצצות משאית שנשאה מוקשים שהוחזרו מפשיטת צה"ל בשדואן בלי שהשתמשו בהם. ההתפוצצות התרחשה ב־24 בינואר 1970 כאשר המשאית נחבטה בעת הירידה מהנחתת לחוף בנמל אילת, ומוקש שלא נוטרל התפוצץ. באסון נהרגו עשרים וארבעה חיילים ואזרחים עובדי צה"ל ועשרות אחרים נפצעו. כשבועיים לאחר מכן נפגעה הספינה מהתפוצצות מוקשים שהצמידו אליה אנשי צפרדע מצריים. לספינה נגרם נזק רב, אך בסופו של דבר היא תוקנה והוחזרה לשירות מלא בחיל הים.

סדרה זו מציגה לציבור הרחב מאמרי פרשנות וניתוח קצרים פרי־עטם של חוקרי הקתדרה ושל כותבים–אורחים בסוגיות אקטואליות הקשורות לתחום מחקרם

הגניזה הקהירית היא אוסף של מאות אלפי מסמכים שהצטברו מהמאה ה־9 לסה"נ ועד לעת החדשה בחדר גניזה הצמוד לבית הכנסת בן עזרא בפוסטאט. המאמר יתמקד במסמכי התקופה הקלסית של הגניזה, כלומר במאות ה־10 וה־11. מן הסתם, עניינם של רוב מסמכי הגניזה בתקופה זו הוא חשבונות מסחריים ו"שאלות ותשובות" מאלכסנדריה, דמייטה, רוסטה וממקומות רבים במעלה הנילוס, אזורים שבהם ישבו יהודים מאז התקופה ההלניסטית והרומית. חומר רב, מעל שמונים אחוזים מכלל המסמכים העוסקים במסחר, מתייחס לשני מרכזי הסחר הגדולים סיציליה ותוניסיה. 

עיונים באסטרטגיה ים-תיכונית, מאגד מספר מאמרים בתחום זה החל מהתקופה היוונית והרומית שיצאו בשנים האחרונות בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה ונכתבו על ידי ד"ר אריה רונה שהינו עמית מחקר בקתדרה. לקובץ זה המאגד מאמרים קודמים שכתב ד"ר רונה, צורף מאמר חדש הנושא את הכותרת "מלורד נלסון ועד הדר קמחי – עיונים בתורת הקרב"

הקמתו והפעלתו של נמל 'המפרץ' החדש בחיפה עומדות במרכזו של דיון ציבורי בעל היבטים גאו-כלכליים וגאו-אסטרטגיים הכוללים. מצד אחד, מאבק בין-מעצמתי (ארה"ב וסין) על עליונות גלובלית, ומצד שני, היבטים של מדיניות ציבורית פנים-ישראלית המנסה לפתח את נמלי ישראל ולהתאימם למגמות הרווחות בתחום הספנות והנמלים בעולם, ולהגביר את יעילות הפעלתם באמצעות הכנסת חברות הפעלה בינלאומיות. המאמר בוחן את הלקחים שנצברו עד כה בתהליך זה לגבי המשך פיתוח תחום הספנות והנמלים וקביעת מדיניות בנוגע להשקעות זרות במשק הישראלי.

נושא תיחום הגבולות הימיים של מדינת ישראל הפך להיות יעד חשוב במחקר. התגליות המשמעותיות של מאגרי הגז הטבעי באזור מזרח הים התיכון, הגבירו את הצורך של המדינות באזור לתחום את שטחי האזור הכלכלי הבלעדי. מאמר זה בוחן את חוק אמנת הים והפסיקה של פורומים בינלאומיים בסוגיות מעין אלה.

פרסום זה גם מתאר את ההיסטוריה של הסחר הפנים יבשתי המתבצע דרך תעלות אירופיות המקשרות ביעילות בין אזורים שונים של מדינות או בין חופיהן הימיים, שמילאו בעבר ועד היום ממלאים תפקיד משמעותי בשילוב הכלכלי שלהן בשוק הגלובלי. כמו כן הוא מזכיר את השימוש הגאופוליטי שניתן לעשות בנתיבי שיט, דבר שעשו בעבר מעצמות רבות וכיום ממשיכים לבצע מעצמות אזוריות. בהקשר זה לא פעם מוזכרת התחזקותה של סין בכל הקשור לפיתוח נתיבי שיט חלופיים ומודגשת תפקידה במיזמים ההיפותטיים השונים המסוגלים לשפר יכולותיה בזירות השונות.

העוצמה הימית של אתונה במלחמות הפלופונסיות שהתרחשו בשנים 403-431 מתאר תקופה היסטורית חשובה, בעלת מרכיבים חשובים גם בהיסטוריה הימית בעיקר בין אתונה לספרטה.

השימוש בשכירי חרב הוא כלי יעיל בידי לקוחות שונים – אישים, חברות עסקיות ואף ממשלות וארגונים בינלאומיים. במאה ה-20, חרף תקנות וחוקים שהתקבלו בנושא במדינות רבות ובזירה הבינלאומית, ושהגבילו לכאורה את התופעה, היא לא נאסרה כליל ולא נעלמה, אלא התמסדה, התרחבה ואף זכתה לפופולריות יתרה. המאמר מנסה לבחון את ההשלכות שעלולות להיות לישראל מהתגברות פעילותם של שכירי החרב שכבר נמצאים במזרח התיכון, או עלולים להגיע לאזור.

פרסום זה עוסק בנושא שינויי אקלים באזור הארקטי של רוסיה. ההשלכות של שינויים אלה יכולות להיות בתחומים רבים בתחום מדעי כדור הארץ. מאמר זה מגביל את עצמו לבחינת שינויים אלה באזור האוקיינוס הארקטי שסמוך לחופי רוסיה, ואת השפעתם האפשרית בתחומי הגאואסטרטגיה והגאופוליטיקה.

בסיסים צבאיים של מדינות זרות במזרח הים התיכון אינם בגדר תופעה חדשה בתולדות אזור זה, אך מאפייניה בתקופה הנוכחית שונים מאלו שרווחו בעבר. פרסום זה מתאר את המאפיינים החדשים של הבסיסים שהוקמו לאחרונה ואת השימוש שנעשה בהם. וכן את התנופה שחלה בשני העשורים האחרונים בהקמת בסיסים של מדינות זרות, רובן מעצמות, באזור המזרח התיכון, ומנסה להסביר אותה בכך שתנופה זו מבשרת לכאורה התפתחות חדשה במאבקים ארוכי השנים המתנהלים באזור.

פרסום זה מתאר את חשיבותו האסטרטגית של דגן החיטה לתושבי רומא ולתושבי הפרובינציות שלה, ומכיוון שהייצור המקומי לא ספק כלל ועיקר את צורכי השוק המקומי, את הדרכים בהם רומא הצליחה לייבא את החיטה שהעיקרית שבהן היא באמצעות ההובלה הימית. כלי השייט באותה תקופה היו ספינות המפרש שהיו תלויות במשטר הרוחות, ומקור החיטה הייתה מצרים של היום, דבר שהביא לכך שהפלגה בנתיב החיטה הפתלתל ממצריים, נמשכה לעיתים עד חודש ימים.

בחינת התמורות שחלו במערכת החדשנות הביטחונית של ישראל על מנת למצוא את נקודת האיזון המתאימה בפיתוח אמצעי לחימה בין פיתוח עצמי לרכש טכנולוגיות מסחריות והתאמתן לדרישות המבצעיות.

באתי לעסוק בשאלה זו לא כחוקר אקלים ולא כחוקר הים העמוק, לכן לא אכתוב על הרכב האטמוספירה, אפקט החממה או על זרמי ים חמים וקרים. הייתי מעורב בכמה עבודות שעיסוקם, מיפוי השינויים שחלו בקו החוף הישראלי בעשרות השנים האחרונות. למרות הצפי לגלות תזוזה מזרחה של קו החוף הים תיכוני של ישראל, עקב הדעה הרווחת על עלייה בגובה פני הים, דעה זו מופרכת על ידי מיפוי השינויים. מצב זה הוביל אותי ללימוד הנושא של עלייה בגובה פני הים.

המחקר מתאר את הרקע ההיסטורי של אזור מפרץ אילת ומצֵרי טיראן מבחינת השייכות, השליטה והריבונות. הדגש ניתן לשאלת הריבונות באזור בעיקר של מצריים וסעודיה. בהמשך מוצג ההיבט של משפט הים בכל הקשור למפרצים ומֵצרים, השימוש שעשו בו מצריים וסעודיה לצורך השליטה במצֵרי טיראן, מעמד המצֵרים מהסכם השלום בין ישראל למצריים ב-1979 ואישור אמנת הים ב-1982 ועד להעברת האיים לידי סעודיה ב-2016. כמו כן המחקר בוחן כיצד משתלבים חוזה השלום בין ישראל ומצריים ואמנת הים במיסוד חופש השַׁיׅט במפרץ אילת והמצֵרים עבור הצדדים החתומים על החוזה. בהמשך מתאר המחקר את הרקע העובדתי של העברת האיים מסעודיה למצריים, ודן באתגרים הנובעים בראי משפט הים לאזור לנוכח המעבר ממצב הסכמי מוסכם למצב לא מוסכם. מחבר המאמר אינו נמנע מלציין כי לנוכח ההיסטוריה ובראי משפט הים ייתכן כי העתיד צופן אתגרים בכל הקשור לחופש השַׁיׅט במֵצרי טיראן.

מלחמת פרס ויוון הייתה המלחמה הגדולה הראשונה בתולדות אירופה. הפלישה הפרסית ליוון בשנת 490 לפסה"נ בוצעה על ידי חיל משלוח קטן, בכוונה "להעניש את אתונה וארטריה. התוכנית נכשלה, והקרב במרתון הוכרע לטובת היוונים. רק בשנת 487 לפסה"נ הפיקו היוונים לקחים והסיקו מסקנות מן המלחמה עם הפרסים, ובעקבות כך החלו לבנות צי שיהיה גורם מכריע לעדיפות הפרסית בצבא היבשה. בשנת 481 לפסה"נ התחדש האיום הפרסי על יוון בקנה מידה גדול יותר מאשר בעימות הקודם. הקרב הימי בסלמיס הכריע את הצי הפרסי ושיבש לחלוטין את דרכי אספקתו. לאחר המלחמה עם פרס שגשגה אתונה, ומעיר עם 10,000 תושבים גדלה לעיר בת 100,000 תושבים לפחות. רוב המזון והסחורות, כולל חיטה, יובאו מהאיים או ממרחקים. היא גבתה מיסים משכנותיה וכלכלתה פרחה. אתונה נהנתה משגשוג כלכלי ושליטה מדינית על שכנותיה בזכות כוחה הימי עד לפרוץ המלחמה הפלפונסית בין אתונה וספרטה ובעלי בריתה בשנת 431 לפסה"נ.

החוברת מתפרסמת בעיצומה של תקופה המתאפיינת בשינויים מהירים העוברים על לבנון בפרט, ועל המזרח התיכון בכלל, תוך הדגשת הגילויים האפשריים של מקורות אנרגיה במימיה של לבנון, משמעותם והשפעתם האפשרית על תחומי הגאופוליטיקה, ביטחון, כלכלה וסביבה.

במשך כחמישים שנה מדלג ארנון סופר בין חייו האקדמיים למערכת הביטחון וגם הציבורית, בדגש על חצר המכללות של צה"ל בגלילות וחינוך מאות ואלפי קצינים, שגרירים, אנשי מפתח אחרים ועשרות רבות של אלופים. הספר מתמקד בכפילות הזאת, תוך כדי תיאור עולמו האקדמי ובעקיפין תולדות אוניברסיטת חיפה, עיצוב כמה פינות בנוף הישראלי כמו נופי צבא, גבולות וביטחון, מפעל המצפים בגליל ואזורי התעשייה הבין-עירוניים ברחבי הארץ. רקע קצר על בית גידולו בראשון לציון מבהיר את הקשר בין החיים במושבה זו לעשייה שבאה אחר כך.

טורקיה היא מדינה המשתרעת על פני שתי יבשות (אסיה ואירופה), ומהווה גשר חשוב בין שתיהן. המיקום האסטרטגי של טורקיה גרם לכך כי לטורקיה היתה מאז ומתמיד חשיבות גאופוליטית אסטרטגית משמעותית ביותר. האירועים האחרונים שהתרחשו ומתרחשים בכלל המזרח התיכון מתאפיינים בין היתר, בהתמוטטותם של משטרים רבים, בעליית כוחות האסלאם הפונדמנטליסטי, שינוי דפוסי התערבותן של המעצמות באזור, זרם פליטים המנסה להימלט אל יבשת אירופה ועוד. בנוסף לשינויים המצוינים לעיל, חוותה הרפובליקה הטורקית במהלך העשור האחרון שינויים פנימיים הקובעים בין היתר את אופייה הפוליטי ואת מעמדה האזורי. החוברת מורכבת מפרקים נושאיים, כגון גבולות, תבליט ואקלים, מים, אוכלוסייה, כלכלה, תחבורה, מרכיבי העוצמה הגאופוליטית ויחסים בינלאומיים. הם יסייעו לקורא להכיר את המעצמה האזורית של טורקיה מנקודת מבט גאוגרפית-רגיונלית, ולהבין את הסוגיות המורכבות המעצבות את דמותה והתנהגותה בזירה הבינלאומית, בין היתר מול ישראל.

הממשק בין ערי נמל לנמל הסמוך להן, למתקניו של הנמל ולעורף הלוגיסטי שלו, יוצרים מטבע הדברים ניגודי עניינים וחיכוכים בין שתי ישויות השוכנות זו לצד זו. מקורם של קונפליקטים מסוג זה הוא בין היתר למצב הסטטוטורי המגדיר את הבעלות על הקרקע ומידת השליטה והנגישות לקו המים ולשטחים בקרבת החוף. מחקר זה יצא מנקודת ההנחה כי לסחר הימי בישראל ישנה חשיבות אסטרטגית רבה למרחב הארצי והאזורי, אך לפעילות נמלית עשויות להיות השפעות שליליות על המרחב המקומי. מטרת המחקר היא להציג מיפוי וניתוח של הנושאים המרכזיים בדגש על היבטים של תכנון ובנייה, עמם מתמודדות רשויות הנמל והעיר בחיפה והוא מתבסס על ראיונות עם בעלי עניין מגוונים וניתוח תוכניות מתאר.

האם היה הורדוס אסטרטג ימי, ובאיזו מידה תפס מרחב הים מקום חשוב בחשיבה הפוליטית של השליט היהודי במאה הראשונה לפסה"נ? דיוננו יתרכז סביב פרשת הקמתו של נמל סבסטוס שבעיר קיסיריה–מאריטימה

חוברת מורחבת זו שנכתבה על ידי אייל פינקו עוסקת בנושא הלוחמה האסימטרית בים, ובוחנת את השאלה; כיצד מתמודדים חילות ים נחותים מבחינה טכנולוגית מול חילות ים עדיפים עליהם בסוג לוחמה זה. בתחום הלוחמה האסימטרית הימית (Naval Asymmetric Warfare), אנו עדים בשנים האחרונות לגידול שחל בלוחמה מסוג זה במיוחד באזור המפרץ הפרסי ומצרי הורמוז. פעילות זו מובלת על ידי חיל הים של משמרות המהפכה האיראניים, ומכוונת בעיקר כנגד הצי האמריקני הפועל בזירה זו.

ערב הסעודית היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, דבר המציב אותה מבחינה כלכלית כאחת המדינות העשירות בתבל. גם בשטחה היא המדינה הגדולה ביותר בחצי האי ערב. ערב הסעודית היא מדינה מוסלמית דתית, שהצליחה עד כה לשרוד בהצלחה את תופעת "האביב הערבי" שהתחיל בדצמבר 2010 בתוניסיה, והתפשט בצורות של התקוממויות, הפגנות, ומעשי מחאה ואלימות בהיקף חסר תקדים בעולם הערבי בכל רחבי המזרח התיכון. הממלכה הצליחה בשנת 2015 לבצע העברת שלטון ללא זעזועים בין המלך עבדאללה (בנו של עבד אל עזיז) לאחיו – סלמאן עבד אל־עזיז אל־סעוד.

סיפורה של נצרת עילית מרגע קבלת ההחלטה על הקמתה, בחירת מיקומה, חבלי לידתה והתפתחותה בשנים 2016-1956 הוא סיפור הצפון כולו, ואם תרצו אף סיפורה של הפריפריה הישראלית כולה וגם תחזית לעתיד להתרחש בצור יצחק, ובחריש וגם בעכו, בחיפה ובירושלים. משום כך התחלנו בסיפור הגליל מאז ראשית התיישבות היהודים בו לפני אלפי שנים ועד ימינו (מה שהווה הוא מה שהיה וכנראה גם מה שיהיה).

לאורך ישראל, ממזרח למישור החוף, מגבעות הגליל המערבי הצופות על מישור החוף הצפוני ועד גבעות יהודה החולשות על מישור החוף הדרומי, משתרע ציר הגבעות. ציר זה הוא אזור מעבר בין שתי חטיבות נוף עיקריות בארץ ישראל – מישור החוף ורצועת ההרים המרכזית. חוברת זו תתמקד בהתיישבות במרכז ציר הגבעות, מאום אל פחם בצפון ועד אזור מודיעין בדרום. אזור המחקר כולל כארבעה ק"מ ממערב לקו הירוק, אזור מפגש בין שיפולי הגבעות ואזור המרזבה של השרון, שהוא אזור ספר מדיני.

האמת שהם אינם מבינים בדמוגרפיה, אבל מבינים היטב בשטיפת מוח לאומית. הם יודעים שאם מציפים את הציבור בשקרים ובמידע מעוות וחוזרים על השקר שוב ושוב – השקר הופך לאמת. כך קרה במקרה שבו נעסוק במסמך הזה: אם מספרים לנו שאין ערבים בשטחי יהודה ושומרון ושהאחרונים מהם כבר בדרך לחו"ל... אז באמת כבר אין שם ערבים, וסיפוח השטחים יכול להיעשות ללא שום איום על המדינה היהודית. מהדורה חדשה זו תחזור ותנסה להסביר בלשון ברורה ובדוגמאות לכל מי שעדיין רוצה לדעת את הנתונים הדמוגרפיים בכל ארץ ישראל ולהבין לאן הימין הרדיקלי מוביל את מדינת ישראל.

מאז מלחמת השחרור 1949-1947 לא עמדה מדינת ישראל מול אוסף כה גדול של איומים אסטרטגיים כמו בשנת 2015 חזית הפנים בוערת, חזית החוץ עוברת שינויים כבירים, והמנהיגות עוסקת רק בשולי, במותג, במליצות, בהסטת תשומת הלב מן העיקר לטפל. בחוברת זו מתוארים האתגרים שבהם צריכה להתמקד ההנהגה בישראל. התוויה מדינית להגברת החוסן הלאומי, מדיניות כלפי הבדווים, פיזור אוכלוסייה, דאגה לבריאות, לרווחה, לחינוך, לצפיפות המאיימת, לשינויי האקלים אך בעיקר למנוע את המהלך שכבר החלו בו (האנטי ציונים) של סיפוח שטחי יו"ש לישראל.

חוברת זו איננה עוד מאמר שגרתי, זו קריאת כאב כתובה בדם ולא בדיו, כמעט כמו זעקתו של אמיל זולא ב"אני מאשים" שלו. זו זעקה על עלילת דם מרושעת ומתמשכת נגד אנשים יקרים, העמלים קשה על פרנסתם אך בו בזמן מבטיחים לנו סלט וחלב טריים, צבע ירוק בעיניים, שימוש חכם וחשוב של הביוב שאנו מייצרים בערים... אך מעל הכל הם מבטיחים לנו ביטחון ביחד עם יתר מערכות הביטחון, לא יותר אך גם לא פחות מהם. בנושא זה עוסקת החוברת שלפניכם ומסבירה לעם ישראל, לנערי האוצר ובעיקר לכמה עיתונאים צרי אופק, מה שאמור להיות כל כך מובן מאליו.

יצירת הפנתיאון הלאומי בבית העלמין הישן בתל אביב בתקופת היישוב הייתה תוצאה וביטוי למקום המרכזי שהיה שמור לעיר העברית הראשונה בחיי היישוב היהודי בארץ-ישראל. מעורבותם של מנהיגי העיר ביצירת הפנתיאון ביטאה מודעות  למשמעות תפקודו של בית הקברות העירוני כמקדש-מעט של הזיכרון הלאומי. חיבור זה מתעד ומנתח את יצירת הפנתיאון הלאומי בבית הקברות הישן בתל אביב בתקופת היישוב כתהליך היסטורי של יצירת נוף זיכרון מקומי. במרכז הדיון נמצאים המעורבות המוסדית של ועד הקהילה ועיריית תל אביב ופועלם של אדריכלים ופסלים לכינון המרחבי ולעיצוב האדריכלי של הפנתיאון הלאומי. הדיון ההיסטורי עוסק בקביעת מקום קבורתם של גדולי האומה, בעיצוב המצבות שעל קברי חללי המאורעות ואנשי השם ובתוכניות לשיפור ולשיקום נוף הזיכרון המקומי.

מאז מלחמת השחרור ב-1949-1947 לא עמדה מדינת ישראל בפני אוסף איומים אסטרטגיים עליה כמו בשנת 2015! חזית הפנים בוערת, חזית החוץ עוברת שינויים כבירים... והמנהיגות זו של עד 2015 וזו הרצה להנהיג אחרי 2015 עוסקת רק בשולי, במותג, במליצות, בהסטת תשומת הלב מן העיקר לטפל אך המציאות אם לא מטופלת בזמן הופכת מבעיה קטנה לגדולה עוד יותר. אנו מצפים מכם הרצים לכנסת, התוויה מדינית להגברת החוסן הלאומי, כלפי הבדווים, פיזור אוכלוסייה, דאגה לבריאות, לרווחה, לחינוך, לצפיפות המאיימת, לשינויי האקלים אך בעיקר למנוע את המהלך שכבר החלו בו (האנטי ציונים) של סיפוח שטחי יו"ש לישראל!

במסמך זה אנו מסיבים את תשומת הלב לצורך בהתמודדות עם הצפיפות הקשה לא רק בהקמת איים ועלייה לגובה אלא גם מציעים לרדת אל התת-קרקע. המהלך של ירידה לתת-קרקע וניצול יתרונותיה הרבים הם עדיין בעיקר רעיון, ואנו קוראים לזרזו כדרך חיים במדינה הקטנה שלנו. המינהור טומן בחובו מגוון פתרונות לאתגרי התקופה: החל מצפיפות ודוחק שמעל הקרקע וכלה בהתמודדות הביטחונית, וגם כאחת הדרכים להתמודדות של ישראל עם שינויי האקלים.

למצרים מקום בל יימחה בהיסטוריה האנושית. היתה צור מחצבתן של הפירמידות, של אבן הרוזטה ושל הספרייה הגדולה באלכסנדריה, חותמה היה טבוע על העולם העתיק כולו. מצרים המודרנית אינה דומה לקודמתה העתיקה. תושביה כיום אינם צאצאי העם המצרי הקדום, לא אתנית ולא תרבותית. זאת מדינה הנמצאת במצב של אי-סדר חברתי ופוליטי והתלויה במובנים רבים בסביבתה הקרובה והרחוקה. מצרים עומדת כיום בצומת דרכים פוליטי וגאופוליטי. זו לה שעת מבחן, מבחן הקשור בטבע, באדם ובפוליטיקה האזורית והבינלאומית. מבחן קשה זה אינו סוגיה מצרית פנימית בלבד. למצרים חשיבות אזורית, אף שהיא לא בשיא כוחה. בעֵרה שתידלק במצרים עלולה להתפשט לאזור כולו על כן, להתפתחויות במצרים יכולות להיות השלכות רחבות לישראל. חשוב אפוא להכירה ולהבין את הנושאים המורכבים המעצבים את דמותה בשנת 2014.

במסמך זה מוצגות מספר הצעות בתחום הטכנולוגי והן בתחום האדריכלי לבניית מתקנים ימיים שיענו על הצרכים התשתיתיים המורכבים העומדים בפני מדינת ישראל ושכנותיה. עיקר שליחותו של המסמך הוא להעלות למודעות הציבורית והשלטונית את הפוטנציאל הגדול הטמון ביציאה אל הים ולקרוא להקמת צוות לאומי לבדיקת היתכנות להקמת מתקנים ימיים לצרכי תשתיות לאלתר ולפיתוח אורבני בעתיד.

משך שנים רבות היה המודיעין המשטרתי כלי חיוני להשגת אפקטיביות במאבק בפשיעה המאורגנת, בשחיתות השלטונית, בהפרות סדר מאורגנות ובסוגיות רבות אחרות, שלרבות מהן קשר ישיר לביטחון הלאומי של ישראל. אולם, בשנים האחרונות עוקרו יכולותיו. סיבה מהותית לכך היא הגדרתן בחוק של כלל פעולות המודיעין ותוצריהן כ"חומר חקירה". משמע, איש המודיעין והחוקר הם היינו הך בעיני בית המשפט, ופעולות המודיעין הן פעולות חקירה, הנחשפות לעין כל! התוצאה – משפטים כנגד רוצחים ופושעים חמורים מתבטלים, למרות ראיות משמעותיות שנצברו כנגדם, והם מסתובבים חופשי. זאת, כיוון שהמפתח לגילוי מעשיהם היה המידע המודיעיני, ובשל הצורך שנוצר בהגנה על מקורות מידע משטרתיים.

ירדן, ובשמה האחר הממלכה ההאשמית, שכנתה המזרחית של ישראל והמדינה הערבית השנייה שנחתם אתה חוזה שלום, אינה נמנית עם המעצמות האזוריות. זו מדינה קטנה וחלשה בתחומים רבים ובעלת בעיות מגוונות. חלקן נובעות מתנאים גאוגרפיים לא קלים, חלקן פרי נסיבות היסטוריות, פוליטיות וגאופוליטיות, בעיקר על רקע דמוגרפיה וכלכלה ובעיות ביטחוניות המשולבות בהן. חיבור זה נועד להעניק לקורא את המידע על מצבה של ירדן הנוכחית. הוא מורכב מתת-פרקים נושאיים, כגון גבולות וחלוקה פנימית, אקלים, מים, סוגיות דמוגרפיות, כלכלה ותחבורה וסקירה קצרה של יחסי ירדן עם שכנותיה הקרובות. המחברים מבקשים להדגיש כי החיבור נכתב על סמך מקורות נגישים לציבור הרחב באמצעות כלים של גאוגרפיה רגיונלית, בדגש על הקשר הלא ניתן לערעור בין תחומי המרכיבים הפיזיים-אקלימיים  לגאופוליטיקה.

במסמך הנוכחי אנו מביאים לידיעת הנוגעים בדבר פתרון לאחד הקשיים במימוש רעיון הקמת האיים המלאכותיים בים התיכון, והוא המחסור בחומר מילוי להקמת איים בישראל. למיכאל בורט כותב הפרק על השדרה הכחולה יש רעיון היכול לתת מענה למגבלה זו, והוא מציע להתחיל לנסות את ישימותו.

במותניה הצרות והצפופות של ישראל אין עתודות קרקע נוספות לכל הצרכים הגדלים והולכים ולפיכך לא תהיה לישראל ברירה אלא "לפלוש" אל הים כדוגמת הולנד, יפן או סינגפור. על הצורך ביציאה אל הים כותב בן גוריון כבר בשנת 1932 "מבחינה יישובית, כלכלית ופוליטית יש לראות בים התיכון לא את גבולה אלא את המשכה של ארצנו."

על רקע תקופה זו בה עוברת טלטלה היסטורית על המזרח התיכון, המאופיינת בהשתנות דרמטית, בהתהוויות חדשות ובעליית איומים והזדמנויות, מדינת ישראל מגדירה לעצמה מחדש את סדר העדיפות הלאומי, וצה"ל בוחן את יעדיו העתידיים ומגבש לעצמו תוכנית עבודה רב-שנתית. בעבודה זו, נלקח בחשבון ההקשר האזורי והאופרטיבי החדש דלעיל, והונח הידע המאפשר לצה"ל ולרשויות מדינת ישראל לבחון את תשתיות התחבורה הלאומיות ואת כושרן לשאת שינוע סד"כ צה"ל בעת עימות נרחב.

חוברת זו איננה עוד מאמר שגרתי, זו קריאת כאב כתובה בדם ולא בדיו, כמעט כמו זעקתו של אמיל זולא ב"אני מאשים" שלו. זו זעקה על עלילת דם מרושעת ומתמשכת נגד אנשים יקרים, העמלים קשה על פרנסתם אך בו בזמן מבטיחים לנו סלט וחלב טריים, צבע ירוק בעיניים, שימוש חכם וחשוב של הביוב שאנו מייצרים בערים... אך מעל הכל הם מבטיחים לנו ביטחון ביחד עם יתר מערכות הביטחון, לא יותר אך גם לא פחות מהם. בנושא זה עוסקת החוברת שלפניכם ומסבירה לעם ישראל, לנערי האוצר ובעיקר לכמה עיתונאים צרי אופק, מה שאמור להיות כל כך מובן מאליו.

סין זוכה בשנים האחרונות להתייחסות אמביוולנטית. מצד אחד מתפעלים מהנס הכלכלי שלה, מצד שני עולות חששות על השפעתה העתידית על המערכת הבינלאומית והמושגים 'האיום הסיני' או 'הקולוניאליזם הסיני' עולים מצד כלכלנים, גאופוליטיקאים ואנשי צבא בעיקר מערביים. אנטון ברקובסקי וארנון סופר מנהלים דיאלוג בנושא זה.

בתקופת שושלת אסד: גאוגרפיה, משאבי טבע, דמוגרפיה, מיעוטים שבטים ועדות, יחסים עם מדינות האזורהחוברת עוסקת בתחום הגאואסטרטגי של השפעות שינויי האקלים על ישראל ועל שכנותיה הקרובות והרחוקות, ותוך כדי התעמקות בנושא, נשאלו שאלות חובקות עולם, כמו לאן צועד עולמנו, אם אכן התהליכים בהם עסקנו אמנם יתממשו. מדובר בשינויים של כל אורחות חיינו הפרטיים, הלאומיים והגלובליים גם יחד. הפרק הראשון של החיבור מוקדש לשחזור הניסיון התיאורטי והאמפירי ארוך השנים בכל הנוגע לתפיסת האקלים והנושאים הגאופוליטיים הקשורים בו, ובהתמודדות האנושית בשינויי האקלים ותוצאותיהם. בין היתר, נבחנו השפעות על צריכת אנרגיה, מזון, תחבורה וכן השלכות מרחיקות לכת על ציוויליזציה שלמה, כמו המוסלמית, למשל. הפרק השני מנסה לתרגם את שינויי האקלים ותוצאותיהם במזרח התיכון, בעיקר במדינות הנוגעות לישראל (כמו מצרים, סוריה וטורקיה) לתחזיות גאופוליטיות. כמובן שתת-פרק מיוחד מוקדש לישראל.

בתקופת שושלת אסד: גאוגרפיה, משאבי טבע, דמוגרפיה, מיעוטים שבטים ועדות, יחסים עם מדינות האזור וכדומה. הניסיון להבין את סוריה המשתנה לנגד עינינו חשוב מאד לביטחון הלאומי של מדינת ישראל, על רקע תפקידה המרכזי של סוריה בסביבתנו וההשלכות העלולות להשפיע על המזרח התיכון בכלל ועל ישראל בפרט". מתוך ההקדמה של האלוף יוסי בידץ.

סקירה כללית על החברה החרדית, המבוססת על מחקרים רבים הנוגעים לה, והוא ערוך באופן שנועד לשרת את תכליתו העיקרית והראשונה במעלה: להציג לפני הקורא המשכיל שזו לו הפעם הראשונה - ואולי אף היחידה - להיפגש עם מסמך העוסק בחברה החרדית, תמונה רחבה ככל האפשר של חברה זו. הספר מציג בקצרה את ההיסטוריה של החברה החרדית, את המבנה הפנימי שלה, תהליכים העוברים עליה וסוגיות עכשוויות גאוגרפיות-חברתיות-כלכליות הנוגעות לה. לכל אחת מאלו יוחד פרק נפרד בספר, כך שלעיני הקורא מצטיירת תמונה מפורטת יותר על הנושא שבגינו ניגש לקריאת הספר מלכתחילה - אם זה איש צבא, איש ממשל, איש חינוך, איש תקשורת, יזם עסקי וכל קורא באשר הוא, הרוצה לדעת יותר - ובלי תכסיסים תקשורתיים - מיהי אותה אוכלוסייה שמשקלה בחברה הישראלית עולה בהתמדה ועד כמה יש מקום ל״דו-קיום בשלום״ בינם לבין יתר ה״שבטים״ החיים בישראל של שנת 2012.

כתיבת נהלים ותורת עבודה, הכנת תשתיות והיערכות פיזית בשטח. מניסיון מצטבר בשירותי החירום בעולם ניתן ללמוד, כי מטוסי כיבוי אינם הכלי האולטימטיבי במלחמה נגד שריפות בכלל, ובישראל בפרט. מטוסים אינם יעילים במגוון משימות נלוות שעולות מצורכי ביטחון הפנים והעורף הישראלי, לרבות שריפות בשטחים אורבניים. מסוקים הם הכלי האופטימלי לעמידה בחזית הביטחון האזרחי. בכוחם לתת מענה למגוון אירועים ולספק את התמורה הטובה ביותר להשקעה הכספית.

ניתוח יסודי של סוגיית המצפים בגליל המרכזי ומנגנון המיון ביישובים אלה מצריך ידע, הבנה ויכולת אנליטית מחקרית, החורגים בהרבה מהתחום הצר של המשפט; זאת סוגיה בין-תחומית מובהקת. למרבה הצער, משפטנים מסוימים התחילו להאמין כי הם אכן בעלי ידע והבנה חובקי עולם גם בתחומים שאין להם כל זיקה אליהם. יתרה מזו, ממרומי מגדלי הפאר בתל אביב ומתוך תפנוקי קרנות מחקר ומכונים לדמוקרטיה ושלום, קשה – קשה מאוד – לראות נכוחה מה מתרחש בתחתית האולימפוס. ראייה שתומת-עין זו של מבקרי התיקון החקיקתי, בצירוף חוסר ידע או נאיביות, מובילה אותם למסקנות שהן חסרות כל אחיזה בקרקע המציאות. טוב עשו אפוא חברי הכנסת בהפעילם היגיון בריא, שפיות ונורמליות.

אוסף המאמרים עוסק בנוף התרבותי - תחום בו נפגשים ענפי דעת כגון גאוגרפיה תרבותית, תכנון סביבתי, אמנות וספרות, היסטוריה, חינוך וידיעת הארץ. אלה מחברים את העיון בהווה עם העיון בעבר ובעתיד של נוף הארץ. חלק מהמאמרים עוסקים בחקר הנוף התרבותי כיציר דמיונם של מהנדסים, מתכננים, חוזים, אדריכלים ויזמים. מאמרים אחרים מעמידים במרכזם את העיון בנושא שימור של נופים מעשי ידי אדם ההולכים ונהרסים בכוח הפיתוח היישובי. עיונים נוספים עוסקים בפרשנות ייצוגים תרבותיים בהם משתקפים נופים כגון ספרות ושירה, ספרי לימוד בבתי ספר, צילומי נוף או חקוקים באבני זכרון. לצד מחקר נופים בעלי נוכחות מוחשית בנוף, ישנם המפנים את מבטם לעבר הנופים המדומיינים והפנטסטיים המהווים אף הם מרכיב בעיצוב הזהות התרבותית.