הסכמי קמפ דיוויד שנחתמו ב־17 בספטמבר 1978 היו הבסיס להסכם השלום עם מצרים שנחתם כעבור חצי שנה. ההסכמים היו תקדימיים בשני היבטים: הם קבעו מסגרת להסכם השלום הראשון בין ישראל ומדינה ערבית, שכלל נסיגה מלאה מהשטח שישראל כבשה מידי אותה מדינה, והם כללו הכרה ישראלית ב"זכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני" ומחויבות ישראלית לפתרון קבע של הסוגיה הפלסטינית...

מלחמת רוסיה–אוקראינה היא דוגמה עדכנית התואמת את מאפייני מודל "ידיד ויריב בעת ובעונה אחת" בזירה הבין־לאומית. לפי מודל זה מדינות שהן עדיין השחקן הדומיננטי בעולם וארגוני טרור וגרילה בעלי מאפיינים מדינתיים מובהקים (כניהול טריטוריה ואוכלוסייה וקיומה של מערכת של גביית מיסים), יכולים לשתף פעולה למרות האיבה והעוינות העמוקים השוררים ביניהם. שיתוף הפעולה הוא לרוב קצר מועד, אך משרת פסיפס של אינטרסים אסטרטגיים, פוליטיים וכלכליים דחופים ודוחקים של הצדדים העוינים והניצים.

הפלישה הרוסית לאוקראינה שינתה את האופן שבו נסמכה אירופה על גז רוסי בעשרות השנים האחרונות. הגז, שהפך לכלי משחק בידי רוסיה, מאיים להקפיא את אירופה בחורף ולרסק את כלכלתה לרסיסים. בצוק העיתים, ובאיחור של כמה שנים, הבינה אירופה כי היא חייבת לפתח פתרונות חלופיים שכוללים משטר קיצוב קפדני באנרגייה, דחייה של יישום אנרגיות ירוקות, תוך שימוש במקורות אנרגייה מזהמים דוגמת פחם, מזוט וכורים גרעיניים לצד רכש גז משווקים חדשים דוגמת ארצות הברית וישראל.

היחסים בין סין ומצרים מאז 2011 ניזונים מההתפתחויות הפוליטיות והכלכליות בשתי המדינות. מצרים שלאחר עליית הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי לשלטון בשנת 2013 מחפשת מנועי צמיחה ותעסוקה לאומיים כדי להתמודד עם אתגרים עצומים בתחום הכלכלה והחברה. תעלת סואץ והפעילות הענפה סביב התעלה הכוללת מלבד מעבר אוניות גם שירותים לוגיסטיים, תעשייה וייצור וכן השקעות גדולות בתשתיות – אלו סומנו על ידי א־סיסי כמנועים שכאלו. מנגד, יוזמת החגורה והדרך של סין עוסקת בפיתוח תחומים אלו בדיוק של לוגיסטיקה ותשתיות ולפיכך הסינרגיה בין מדיניות מצרים וסין בכלל ובפעילות הקשורה לתעלת סואץ בפרט היא גדולה ובעלת פוטנציאל פיתוח לשני הצדדים.

המחקר מדגים תאוריה היברידית אותנטית של התנדבות, המסוגלת להסביר, לנתח ולשדרג את הערך "אישיות הצלה". התהליך הנכון יוצר הזדמנות לפיתוח מבחני טרום העסקה כחלק אינטגרלי מתהליך שדרוג רמת הביצוע של פעילויות ההצלה של מתנדבי הארגון באירועי חירום הזדמנות לפיתוח פוטנציאל אמיתי, שיוביל לחיזוק מערך הביטחון הלאומי בעיתות חירום.

הנסיגה מאפגניסטן, לאחר שני עשורי לוחמת קואליציה מעוררת את השאלה האם הקמת קואליציות צבאיות יציבות ורחבות היא אפשרות שמתרחקת מאיתנו או שמא אנחנו יודעים עליהן מעט, במיוחד על המאמץ שנדרש כדי להחזיק אותן יציבות וביחד. לצד זאת, שאלות כמו מהי אזוריות? (Regionalism) ומהו סדר אזורי? (Regional Order), בהם קואליציה כזו מבקשת להתערב, הם אתגר תאורטי ומעשי גם יחד. מאמר זה בוחן את השינוי והפער שהתהווה במושג ה'קואליציה הצבאית'. שינוי אשר מחייב את כינונה של צורת ידע חדשה בתחום ובהתאם לאתגרי המאה ה־21.

קרוב לוודאי שסין חיכתה בקוצר רוח לתוצאות הבחירותהמאמר מנתח את מערכות היחסים בין סין, טייוואן וארצות הברית מאז שנת 1949, בעיקר לאור התחזקות תביעת סין בשנים האחרונות לאיחוד והאיום בפלישה לטייוואן וכן את המצב לאחר הצהרת הנשיא ביידן במאי 2022.

.ב-24 ב יוני 2022 החליט בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק הדין HEALTH S’WOMEN JACKSON
ORGANIZATION. Vs DOBBS להפוך את ההחלטה שהתקבלה בשנת 1973 בפסק הדין Wade vs Roe ,ו קבע כי זכות האישה על גופה אינה מתפרשת מאליה מן החוקה האמריקאית והיא תוחזר מעתה לשיקול- דעתם של מחוקקי המדינות או ל קונגרס, כדי לקבוע בעניין זה מסלול שאינו משמש פרשנות נגזרת מן החוקה.

עיון בשיח הפוליטי והצבאי של סינוואר, הכתוב והלא כתוב והתבוננות בתמונות הנלוות אליו מאז השתחרר מהכלא הישראלי (2011) ועד שנבחר לראשות הלשכה הפוליטית של חמאס ברצועת עזה, מלמדים על דיסוננס קוגניטיבי ומערכה אמוציונלית אמביוולנטית שהוא מנהל עם הגבריות ההגמונית הישראלית ועם גברויות מתחרות בזירה הפלסטינית והאזורית.

מערכת הבחירות הראשונה בעידן החדש של איפא"ק אינה יכולה לסמן עדיין אם הדרך אשר בה בחרה השדולה היא נכונה והכרחית לפוליטיקה האמריקאית העכשווית ולדימויה של ישראל בדעת הקהל. הצלחה של המהלך תהיה אם אכן הכסף שיוזרם ישירות על ידי איפא"ק, יתורגם במערכות הבחירות הבאות לחזרתה של ישראל למרכזיות השיח בתוך המפלגה הדמוקרטית, מתוך ההבנה כי ישנו תג מחיר (כלכלי) למי שבוחר לפעול כנגד ישראל, ברוח השיח הקיים כיום בקרב הרשתות החברתיות וחברי הקונגרס הצעירים יותר.

המלחמה באוקראינה שלעת עתה אין בכלל אופק לסיומה, בתקופה שבה העולם מנסה להתאושש מנגיף הקורונה וחווה קריסה בשרשראות האספקה והצריכה הגלובלית, נכנס כעת לתקופת ביניים לא יציבה, שבעתיד הרחוק יותר, איננו טומן בחובו שיפור מיידי, אלא דווקא המשך הידרדרות, כאשר אפקטים חברתיים, כלכלים, פוליטיים ומבניים עוד עשויים להביא לשינויים טקטוניים בעולם כפי שאנחנו מכירים ועוד במרוצת שנת 2022.

עיקר הביקורת על תפיסת ביטחון לאומי היא כי מצד אחד ביטחון לאומי איננו מתבסס בעיקר על הזירה הביטחונית כמו כוח וטקטיקה צבאיים, ומצד שני התפיסה כי בעצם הכול נכלל תחת הגדרת ביטחון לאומי אינה רציונלית. אם הכול ביטחון לאומי, אז בעצם ביטחון לאומי הוא כלום, כי הוא לא מאפשר התמקדות בעיקר. יש הטוענים כי אין באמת מודל ביטחון לאומי לישראל אלא קיימים איים של טקטיקות ותגובות למצבים משתנים שלא בהכרח תואמים את המציאות המשתנה במזרח התיכון.