קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה

    מאמרים האחרונים של הסדרה האסטרטגית

    Ronit

    זה הזמן של האימהות הערביות

    המשפחה בחברה הערבית נחשבת לסוכנת החִברות המרכזית, והיא חשובה יותר מהאינדיבידואל ומשפיעה יותר מהמדינה. המחויבות והנאמנות של הפרט היא קודם כול למשפחה ורק אחר כך למדינה ולחברה. מתוך הבנת חלוקת התפקידים הזאת במשפחה הפטריארכלית, והבנת מעמדה החשוב של האם הערבייה בעיני ילדיה, הכבוד הגדול שהם חשים כלפיה והפחד מפגיעה בכבודה, צריך לרתום את האימהות והסבתות הערביות למאבק באלימות.

    יעקב הכט

    הממשל השמרני האדוק החדש באיראן של איברהים ראיסי, שהושבע לתפקיד נשיא הרפובליקה האיסלמית של איראן ב־5 באוגוסט, ניצב בראשית דרכו בפני התמודדות עם דילמה כפולה: מצד אחד, הוא צריך לגבש מדיניות כלפי הטליבאן שהשלים את השתלטותו על אפגניסטן, הטליבאן כידוע היא תנועה סונית פונדמנטליסטית שלא הסתירה משנות ה־90 את עוינותה העמוקה כלפי איראן והשיעים המתגוררים באפגניסטן; מצד שני, הוא צריך לגבש גישה עדכנית לחידוש שיחות הגרעין עם המעצמות, גישה המבקשת לשמור ככל הניתן על ההתקדמות הניכרת בתוכנית הגרעין הצבאית, מאז שאיראן הודיעה על צמצום מחויבויותיה באורח הדרגתי להסכם הגרעין משנת 2015 וחתירה לביטולן של שלל הסנקציות שהטילו ארצות הברית ומדינות המערב על איראן. הסנקציות המעיקות מכבידות על הכלכלה האיראנית הנתונה במשבר כלכלי עמוק ללא קשר, בגלל משבר הקורונה המתמשך. איראן מתמודדת גם עם מחסור מחריף באספקת חשמל ומים באזורים שונים.

    בני בן ארי

    קרוב לוודאי שסין חיכתה בקוצר רוח לתוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית בנובמבר 2020, ובחירתו של ביידן הביאה לאנחת רווחה כלשהיא בצמרת המפלגה הקומוניסטית הסינית. אבל לשווא. מאז תחילת כהונתו של ביידן עברה כמעט שנה, תקופה בה היו לפחות שלושה אירועים משמעותיים המצביעים על הצפוי ביחסי ארצות הברית והמערב עם סין: מפגש נציגים בכירים משתי המדינות, ארצות הברית וסין, באנקורג' (Anchorage) באלסקה במרץ 2021י; מפגשי ה־G7 בקורנוול (Cornwall) אנגלייה; מפגש מדינות נאט"ו בבריסל; מפגש עם מנהיגי האיחוד האירופי ביוני 2021. באירועים הללו נקטה ארצות הברית בעמדה מאוד קשוחה כלפי סין בהקשר לזכויות האזרח, כלכלה ופעילות סין בנושאי סחר ובניית תשתיות ענק במדינות שונות ברחבי העולם. מנהיגי נאט"ו, לפי דרישת ארצות הברית, הכריזו ש"סין מציבה אתגר לסדר העולמי" והגדילה קנצלרית גרמניה שאמרה "סין היא יריבה במובנים רבים ובעלת ברית ברבים אחרים". העימות והמתח הדיפלומטי גברו גם בביקורה של סגנית מזכיר המדינה האמריקני בסין בסוף יולי 2021. סגן שר החוץ הסיני יצא בהתקפות חריפות על מדיניות ארצות הברית כלפי סין והאשים אותה, בין היתר, באחריות למצב המתוח והקשה בין המדינות כאשר בארצות הברית מתוארת סין "כאויב דמיוני". למעשה אימץ ממשל ביידן את התנהגות ממשל טראמפ ושוב שלחה ארצות הברית משחתת לביצוע סיור הפגנת חופש שיט, ושוב הגישה סין מחאה והכריזה כי הרחיקה (drove away) ואף החמירה את המחאה בטענה שגרשה (expelled) את המשחתת האמריקנית. שתי המעצמות המשיכו באותה מדיניות הקיימת לפחות מאז פסיקת בית הדין בהאג ביולי 2016, שדחתה את תביעות סין לריבונות על ים סין הדרומי כולו.

    דר יעקב רוב

    בניית איים מלאכותיים בים התיכון מול חוף עזה למשל, שיבוא לידי ביטוי בהסדר קבע עם הפלסטינים, יכול לאפשר לפלסטינים לממש את זכות ההגדרה העצמית – גם אם לא בדמות מדינה עצמאית, או תוכנית במסגרת אוטונומיה, כפי שהוצע להם במסגרת הצעת הסכם השלום עם מצרים בסוף 1977. מהלך כזה עשוי להקל על ישראל בקרב הקהילייה הבין־לאומית, בעניין סיפוח חלקי לפחות של גושי ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון, הכל בהתאם לאופציות סיום הסכסוך שממנו ייגזר מספר האיים המלאכותיים שיוקמו.

    ד״ר גיל זיידנר

    מאמר זה סוקר מספר אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות בזירה הימית לצורך המחשת אופן ההתייחסות של מדינת ישראל להיבטים גאו־אסטרטגיים במהלך אירועי ביטחון סביבתי. דוגמאות אלה ממחישות התנהלות עקבית של המדינה של אי־התחשבות בהיבטים גאו־אסטרטגיים בעבר. המאמר גם בוחן את מידת הנזק של התנהלות זו. כמו כן המאמר כולל המלצות לצורך קבלת החלטות המשולבות במישור הסביבתי ובמישור הגאו־אסטרטגי באירועי קיצון סביבתיים.

    avinoam-idan

    בימים הראשונים של יוני 2013 ביקר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במרכז השליטה של הכוחות המזויינים של רוסיה. תוך כדי ביקור הוא אמר, כי הים התיכון הוא מרחב בעל חשיבות אסטרטגית עבור רוסיה וחידוש נוכחות הקבע של הצי הרוסי שם אינו צחצוח חרבות, אלא פעילות הקשורה להבטחת הביטחון הלאומי של המדינה. באותם ימים הודיע הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב, כי השייטת האופרטיבית הרוסית בים התיכון התחילה למלא את משימותיה.

    Ronit

    הזדמנות להוריד חומות

    כדי לפענח את הצופן הפוליטי של ערפאת היה על ישראל ללמוד את יחסי הגומלין שהתקיימו בינו ובין הקבוצות הפלסטיניות השונות, וללמוד את המאבקים הבין־דוריים שהתחוללו בחברה הפלסטינית ואת הלחצים שהשפיעו על דפוסי החשיבה הלאומית, הפוליטית והצבאית של ראש מערכת השלטון הפלסטינית. ייתכן שגישה ישראלית מכילה ולא מרסקת, המחזקת את שיתוף הפעולה בין שתי ההנהגות הישראלית והפלסטינית ומרסנת את פעילות הקיצונים בשני הצדדים הייתה יכולה למנוע את הפיחות שחל במעמדו של ערפאת כראש מערכת השלטון הפלסטינית ובמעמדם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בעיני בני עמם.

    Ronit

    האם בכעס טמונה תקווה?

    סטירת הלחי שנתן הצעיר הערבי מבית חנינא ליהודי החרדי ברכבת הקלה בירושלים, ושאחריה החל גל של עימותים אלימים בין יהודים וערבים, מזכירה את סטירת הלחי של השוטרת התוניסאית לרוכל הירקות מוחמד בועזיזי, שהצית עצמו, והביא לפרוץ "האביב הערבי". ההתקוממויות שבאו בעקבות שתי סטירות הלחי הפומביות, הן תוצר של כעס ובושה על שנים ארוכות של השפלה, הדרה ושוליות. בחברות שבהן, הכבוד הוא ערך מרכזי, הסטירה עלולה לגרור תגובות לא רציונליות ואלימות.

    חדשות

    This image for Image Layouts addon

    מלגת דוקטורט למחקר בתחום מדעי החברה והסביבה לשנת הלימודים תשפ"ב (תאריך ההגשה הוארך ל-19.7.2021)

    This image for Image Layouts addon

    מלגת דוקטורט למחקר בתחום הגאואסטרטגיה תשפ"ב 

    מלגת מחקר בתחום הגאואסטרטגיה לשנת הלימודים תשפ

    מלגת מחקר בתחום הגאואסטרטגיה לשנת הלימודים תשפ"ב

    קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה מברכת את עמית המחקר פרופ' בני מילר לקבלת פרס הרקטור לחוקר בכיר מצטיין

    קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה מברכת את עמית המחקר פרופ' בני מילר לקבלת פרס הרקטור לחוקר בכיר מצטיין

    מברכות את הזוכה בפרס בהט לספר העיון המקורי הטוב לשנת תש

    מברכות את הזוכה בפרס בהט לספר העיון המקורי הטוב לשנת תש"ף - 2020 ד"ר רונית מרזן

    על הקתדרה

    קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה.

    קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה היא מסגרת לפעילות מחקרית ומדינית באוניברסיטת חיפה. מטרות הקתדרה הן קידום מחקרים אקדמיים בנושאים אסטרטגיים הקשורים למדינת ישראל ולמזרח התיכון, העלאת המודעות לאתגרים ביטחוניים וחברתיים לסדר היום הלאומי, העברת ידע למקבלי ההחלטות, לתלמידים ולכלל הציבור וכן סיוע לחוקרים ולתלמידי מחקר מצטיינים בתחום במלגות ופרסים. ייחודה של הקתדרה הוא במחקר היבטים גאוגרפיים (דוגמת משאבים טבעיים ותפוצתם, פריסת אוכלוסייה, התשתית הפיזית והמרכיבים הסביבתיים) בישראל ובארצות השכנות אשר להם השפעה מכרעת על ביטחונה הלאומי של ישראל. מייסד הקתדרה הוא פרופ' ארנון סופר. בראש הקתדרה עומד, משנת 2016, תא"ל (במיל.) פרופ' שאול חורב.

    גלריה

    יום העיון השנתי של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה 2020

    © COPYRIGHT צוות מחשוב מדעי החברה 2018. DESIGN & DEVELOPMENT BY David Shirshov