מאמרים האחרונים של הסדרה האסטרטגית

גורל אגרוכימיקלים באגן חקלאי ים־תיכוני: הסעת מזהמים אורגניים מהשדה אל הנחל, בסדר גודל מרחבי השדה הבודד
בישראל נעשה מדי שנה שימוש באלפי טונות של חומרי הדברה במטרה להגן על יבולים חקלאיים מפני מזיקים שונים. רשימת התכשירים המורשים לשימוש כוללת כ־1,000 מוצרים לחקלאות קונוונציונלית ועוד כ־200 תכשירים לחקלאות אורגנית. השימוש הנרחב בחומרי ההדברה בחקלאות ובשטחים פתוחים עלול להביא לפגיעה חמורה במערכות אקולוגיות יבשתיות ואקווטיות ולהסב נזקים משמעותיים לבריאות האדם, לאיכות הקרקע, האוויר והמים.

רקע כללי ומושגי יסוד בגאו־פוליטיקה של ההסכם הימי בין ישראל ולבנון
מאגרי הגז אשר התגלו במים הכלכליים של מדינת ישראל מהווים, כבר היום הבטחה כלכלית חשובה לאזרחי מדינת ישראל. המחלוקות הפנימיות וסערת הרוחות אשר התעוררו בעקבות סיכום תהליך המשא ומתן וחתימת ההסכם להסדרת הגבול הימי עם מדינת לבנון, מחייבים היכרות טובה והעמקה במושגי היסוד וברקע המדיני, ביטחוני העוסק בגבולותיה הימיים של מדינת ישראל.
הממד הפרסונלי ביחסים בין ערב הסעודית וארצות הברית
מאז השבת עצמאותה של אזרבייג'אן בשנת 1991 התקיימו קשרים ענפים ושיתופי פעולה בין הרפובליקה שלבשבועות האחרונים טיפס המתח בין ארצות הברית לערב הסעודית לשיאים חדשים, אחרי עשורים רבים של תלות הדדית, שלא לומר קשר גורדי בין שתי המדינות. לאורך השנים, היחסים הללו ידעו עליות ומורדות, כאשר המאפיין העיקרי בשינויים אלה היה הממד הפרסונלי, כלומר דמות המנהיג וטיב הקשר האישי בין מנהיגי המדינות.
הסכמי קמפ דיוויד: שיעורים למשא ומתן ומשמעויות גאואסטרטגיות
הסכמי קמפ דיוויד שנחתמו ב־17 בספטמבר 1978 היו הבסיס להסכם השלום עם מצרים שנחתם כעבור חצי שנה. ההסכמים היו תקדימיים בשני היבטים: הם קבעו מסגרת להסכם השלום הראשון בין ישראל ומדינה ערבית, שכלל נסיגה מלאה מהשטח שישראל כבשה מידי אותה מדינה, והם כללו הכרה ישראלית ב"זכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני" ומחויבות ישראלית לפתרון קבע של הסוגיה הפלסטינית...

מודל "ידיד ויריב בעת ובעונה אחת" כגורם המערער ומייצב את משטר הביטחון הבין־לאומי
מלחמת רוסיה–אוקראינה היא דוגמה עדכנית התואמת את מאפייני מודל "ידיד ויריב בעת ובעונה אחת" בזירה הבין־לאומית. לפי מודל זה מדינות שהן עדיין השחקן הדומיננטי בעולם וארגוני טרור וגרילה בעלי מאפיינים מדינתיים מובהקים (כניהול טריטוריה ואוכלוסייה וקיומה של מערכת של גביית מיסים), יכולים לשתף פעולה למרות האיבה והעוינות העמוקים השוררים ביניהם. שיתוף הפעולה הוא לרוב קצר מועד, אך משרת פסיפס של אינטרסים אסטרטגיים, פוליטיים וכלכליים דחופים ודוחקים של הצדדים העוינים והניצים.
אירופה נערכת לחורף קר והמשמעויות לישראל
הפלישה הרוסית לאוקראינה שינתה את האופן שבו נסמכה אירופה על גז רוסי בעשרות השנים האחרונות. הגז, שהפך לכלי משחק בידי רוסיה, מאיים להקפיא את אירופה בחורף ולרסק את כלכלתה לרסיסים. בצוק העיתים, ובאיחור של כמה שנים, הבינה אירופה כי היא חייבת לפתח פתרונות חלופיים שכוללים משטר קיצוב קפדני באנרגייה, דחייה של יישום אנרגיות ירוקות, תוך שימוש במקורות אנרגייה מזהמים דוגמת פחם, מזוט וכורים גרעיניים לצד רכש גז משווקים חדשים דוגמת ארצות הברית וישראל.

150 שנה לתעלת סואץ – האינטרסים והמעורבות הסינית סביב התעלה
היחסים בין סין ומצרים מאז 2011 ניזונים מההתפתחויות הפוליטיות והכלכליות בשתי המדינות. מצרים שלאחר עליית הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי לשלטון בשנת 2013 מחפשת מנועי צמיחה ותעסוקה לאומיים כדי להתמודד עם אתגרים עצומים בתחום הכלכלה והחברה. תעלת סואץ והפעילות הענפה סביב התעלה הכוללת מלבד מעבר אוניות גם שירותים לוגיסטיים, תעשייה וייצור וכן השקעות גדולות בתשתיות – אלו סומנו על ידי א־סיסי כמנועים שכאלו. מנגד, יוזמת החגורה והדרך של סין עוסקת בפיתוח תחומים אלו בדיוק של לוגיסטיקה ותשתיות ולפיכך הסינרגיה בין מדיניות מצרים וסין בכלל ובפעילות הקשורה לתעלת סואץ בפרט היא גדולה ובעלת פוטנציאל פיתוח לשני הצדדים.

הצלת חיים בעיתות חירום באמצעות מולטי־מתנדבים בארגוני הצלה – תפיסת "אישיות הצלה" נוטלת סיכונים בתחום הביטחון הלאומי
המחקר מדגים תאוריה היברידית אותנטית של התנדבות, המסוגלת להסביר, לנתח ולשדרג את הערך "אישיות הצלה". התהליך הנכון יוצר הזדמנות לפיתוח מבחני טרום העסקה כחלק אינטגרלי מתהליך שדרוג רמת הביצוע של פעילויות ההצלה של מתנדבי הארגון באירועי חירום הזדמנות לפיתוח פוטנציאל אמיתי, שיוביל לחיזוק מערך הביטחון הלאומי בעיתות חירום.
משמעויות הנסיגה מאפגניסטן והשפעתה על מושג הקואליציה
הנסיגה מאפגניסטן, לאחר שני עשורי לוחמת קואליציה מעוררת את השאלה האם הקמת קואליציות צבאיות יציבות ורחבות היא אפשרות שמתרחקת מאיתנו או שמא אנחנו יודעים עליהן מעט, במיוחד על המאמץ שנדרש כדי להחזיק אותן יציבות וביחד. לצד זאת, שאלות כמו מהי אזוריות? (Regionalism) ומהו סדר אזורי? (Regional Order), בהם קואליציה כזו מבקשת להתערב, הם אתגר תאורטי ומעשי גם יחד. מאמר זה בוחן את השינוי והפער שהתהווה במושג ה'קואליציה הצבאית'. שינוי אשר מחייב את כינונה של צורת ידע חדשה בתחום ובהתאם לאתגרי המאה ה־21.

מה באמת קורה בין טייוואן וסין?
קרוב לוודאי שסין חיכתה בקוצר רוח לתוצאות הבחירותהמאמר מנתח את מערכות היחסים בין סין, טייוואן וארצות הברית מאז שנת 1949, בעיקר לאור התחזקות תביעת סין בשנים האחרונות לאיחוד והאיום בפלישה לטייוואן וכן את המצב לאחר הצהרת הנשיא ביידן במאי 2022.
הממד החברתי כגורם מרכזי בסדר העולמי החדש
.ב-24 ב יוני 2022 החליט בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק הדין HEALTH S’WOMEN JACKSON
ORGANIZATION. Vs DOBBS להפוך את ההחלטה שהתקבלה בשנת 1973 בפסק הדין Wade vs Roe ,ו קבע כי זכות האישה על גופה אינה מתפרשת מאליה מן החוקה האמריקאית והיא תוחזר מעתה לשיקול- דעתם של מחוקקי המדינות או ל קונגרס, כדי לקבוע בעניין זה מסלול שאינו משמש פרשנות נגזרת מן החוקה.
חכו רגע! לפני שתחסלו את סינוואר
עיון בשיח הפוליטי והצבאי של סינוואר, הכתוב והלא כתוב והתבוננות בתמונות הנלוות אליו מאז השתחרר מהכלא הישראלי (2011) ועד שנבחר לראשות הלשכה הפוליטית של חמאס ברצועת עזה, מלמדים על דיסוננס קוגניטיבי ומערכה אמוציונלית אמביוולנטית שהוא מנהל עם הגבריות ההגמונית הישראלית ועם גברויות מתחרות בזירה הפלסטינית והאזורית.
על המהפך האסטרטגי של שדולת איפא"ק
מערכת הבחירות הראשונה בעידן החדש של איפא"ק אינה יכולה לסמן עדיין אם הדרך אשר בה בחרה השדולה היא נכונה והכרחית לפוליטיקה האמריקאית העכשווית ולדימויה של ישראל בדעת הקהל. הצלחה של המהלך תהיה אם אכן הכסף שיוזרם ישירות על ידי איפא"ק, יתורגם במערכות הבחירות הבאות לחזרתה של ישראל למרכזיות השיח בתוך המפלגה הדמוקרטית, מתוך ההבנה כי ישנו תג מחיר (כלכלי) למי שבוחר לפעול כנגד ישראל, ברוח השיח הקיים כיום בקרב הרשתות החברתיות וחברי הקונגרס הצעירים יותר.
על הקתדרה
קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה.
קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה היא מסגרת לפעילות מחקרית ומדינית באוניברסיטת חיפה. מטרות הקתדרה הן קידום מחקרים אקדמיים בנושאים אסטרטגיים הקשורים למדינת ישראל ולמזרח התיכון, העלאת המודעות לאתגרים ביטחוניים וחברתיים לסדר היום הלאומי, העברת ידע למקבלי ההחלטות, לתלמידים ולכלל הציבור וכן סיוע לחוקרים ולתלמידי מחקר מצטיינים בתחום במלגות ופרסים. ייחודה של הקתדרה הוא במחקר היבטים גאוגרפיים (דוגמת משאבים טבעיים ותפוצתם, פריסת אוכלוסייה, התשתית הפיזית והמרכיבים הסביבתיים) בישראל ובארצות השכנות אשר להם השפעה מכרעת על ביטחונה הלאומי של ישראל. מייסד הקתדרה הוא פרופ' ארנון סופר. בראש הקתדרה עומד, משנת 2016, תא"ל (במיל.) פרופ' שאול חורב.