מאמרים האחרונים של הסדרה האסטרטגית
על המהפך האסטרטגי של שדולת איפא"ק
מערכת הבחירות הראשונה בעידן החדש של איפא"ק אינה יכולה לסמן עדיין אם הדרך אשר בה בחרה השדולה היא נכונה והכרחית לפוליטיקה האמריקאית העכשווית ולדימויה של ישראל בדעת הקהל. הצלחה של המהלך תהיה אם אכן הכסף שיוזרם ישירות על ידי איפא"ק, יתורגם במערכות הבחירות הבאות לחזרתה של ישראל למרכזיות השיח בתוך המפלגה הדמוקרטית, מתוך ההבנה כי ישנו תג מחיר (כלכלי) למי שבוחר לפעול כנגד ישראל, ברוח השיח הקיים כיום בקרב הרשתות החברתיות וחברי הקונגרס הצעירים יותר.
על התרסקות שרשראות האספקה והשפעתן על הביטחון התזונתי ומשק האנרגייה
המלחמה באוקראינה שלעת עתה אין בכלל אופק לסיומה, בתקופה שבה העולם מנסה להתאושש מנגיף הקורונה וחווה קריסה בשרשראות האספקה והצריכה הגלובלית, נכנס כעת לתקופת ביניים לא יציבה, שבעתיד הרחוק יותר, איננו טומן בחובו שיפור מיידי, אלא דווקא המשך הידרדרות, כאשר אפקטים חברתיים, כלכלים, פוליטיים ומבניים עוד עשויים להביא לשינויים טקטוניים בעולם כפי שאנחנו מכירים ועוד במרוצת שנת 2022.

מודל ביטחון לאומי חדש לישראל
עיקר הביקורת על תפיסת ביטחון לאומי היא כי מצד אחד ביטחון לאומי איננו מתבסס בעיקר על הזירה הביטחונית כמו כוח וטקטיקה צבאיים, ומצד שני התפיסה כי בעצם הכול נכלל תחת הגדרת ביטחון לאומי אינה רציונלית. אם הכול ביטחון לאומי, אז בעצם ביטחון לאומי הוא כלום, כי הוא לא מאפשר התמקדות בעיקר. יש הטוענים כי אין באמת מודל ביטחון לאומי לישראל אלא קיימים איים של טקטיקות ותגובות למצבים משתנים שלא בהכרח תואמים את המציאות המשתנה במזרח התיכון.
תפקידה של ישראל במלחמת ארמניה–אזרבייג'אן השנייה
מאז השבת עצמאותה של אזרבייג'אן בשנת 1991 התקיימו קשרים ענפים ושיתופי פעולה בין הרפובליקה של אזרבייג'אן למדינת ישראל. שותפות אסטרטגית בין המדינות קרמה עור וגידים מאמצע שנות ה־90. שותפות זו תרמה להצלחתה של אזרבייג'אן במלחמת ארמניה–אזרבייג'אן השנייה ב־2020. מאמר זה ידון בתפקידה של ישראל במלחמה ב־2020 בין ארמניה לאזרבייג'אן ובהשלכות האסטרטגיות של מעורבותה.
הסדרה האסטרטגית 2021
סדרה זו מציגה לציבור הרחב מאמרי פרשנות וניתוח קצרים פרי־עטם של חוקרי קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, חוקרי המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ושל כותבים–אורחים בסוגיות אקטואליות הקשורות לתחום מחקרם.
מנסור עבאס מגשים את החלום של איימן עודה
מנסור עבאס נולד בשנת 1974, שנה לפני שנולד איימן עודה. הם בני אותו הדור, ועל אף שהם באים ממפלגות שונות באופיין, האחת דתית אסלאמית והשנייה קומוניסטית חילונית, שניהם רוצים להשיג את אותה מטרה – להפוך את קבוצת המיעוט הערבי לשווה ושותפה בקבלת ההחלטות של הרוב היהודי. כדי להצליח במקום שקודמיהם נכשלו הם מבינים שצריך לאמץ שיח פחות מתנגש עם החברה היהודית.
גבעת המטוס, שייח' ג'ראח וחאן אל־אחמר – החוט (והמסדרון) המקשר
השכונות גבעת המטוס ושייח' ג'ראח והכפר הבדואי חאן אל־אחמר, מייצרים כותרות בתכיפות גוברת. בשלושתם עולות סוגיות של התיישבות יהודית–פלסטינית וכולם ממוקמים בירושלים או בסביבתה הקרובה. את השלושה מאחדים גם הניסיונות המנוגדים, של ישראל והפלסטינים, להשיג שליטה על אזורי מפתח, באמצעות יצירת גושים מיושבים לאורך צירים קריטיים עבורם או תוך מניעת שליטה בצירים קריטיים מהצד היריב. גושי התיישבות אלו אמורים ליצור מסדרונות יבשתיים של תנועה ושליטה ובהמשך אולי גם של ריבונות.
.
The old-new approaches to Saudi foreign policy: Who would safeguard the Saudi kingdom?
Due to many socio-economic and national security related challenges that the Kingdom of Saudi Arabia will likely run into in the near future, it is expected that the Saudi government will have to implement unprecedented policy transformations. However, despite the evolving geopolitical situation around the Saudi borders, the foundations of Saudi foreign policy-making have remained the same, and in fact, they are fundamentally based on tribal traditions.
חדשות

קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה מברכת את עמית המחקר פרופ' בני מילר לקבלת פרס הרקטור לחוקר בכיר מצטיין
על הקתדרה
קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה.
קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה היא מסגרת לפעילות מחקרית ומדינית באוניברסיטת חיפה. מטרות הקתדרה הן קידום מחקרים אקדמיים בנושאים אסטרטגיים הקשורים למדינת ישראל ולמזרח התיכון, העלאת המודעות לאתגרים ביטחוניים וחברתיים לסדר היום הלאומי, העברת ידע למקבלי ההחלטות, לתלמידים ולכלל הציבור וכן סיוע לחוקרים ולתלמידי מחקר מצטיינים בתחום במלגות ופרסים. ייחודה של הקתדרה הוא במחקר היבטים גאוגרפיים (דוגמת משאבים טבעיים ותפוצתם, פריסת אוכלוסייה, התשתית הפיזית והמרכיבים הסביבתיים) בישראל ובארצות השכנות אשר להם השפעה מכרעת על ביטחונה הלאומי של ישראל. מייסד הקתדרה הוא פרופ' ארנון סופר. בראש הקתדרה עומד, משנת 2016, תא"ל (במיל.) פרופ' שאול חורב.