מאמר זה סוקר מספר אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות בזירה הימית לצורך המחשת אופן ההתייחסות של מדינת ישראל להיבטים גאו־אסטרטגיים במהלך אירועי ביטחון סביבתי. דוגמאות אלה ממחישות התנהלות עקבית של המדינה של אי־התחשבות בהיבטים גאו־אסטרטגיים בעבר. המאמר גם בוחן את מידת הנזק של התנהלות זו. כמו כן המאמר כולל המלצות לצורך קבלת החלטות המשולבות במישור הסביבתי ובמישור הגאו־אסטרטגי באירועי קיצון סביבתיים.

בימים הראשונים של יוני 2013 ביקר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במרכז השליטה של הכוחות המזויינים של רוסיה. תוך כדי ביקור הוא אמר, כי הים התיכון הוא מרחב בעל חשיבות אסטרטגית עבור רוסיה וחידוש נוכחות הקבע של הצי הרוסי שם אינו צחצוח חרבות, אלא פעילות הקשורה להבטחת הביטחון הלאומי של המדינה. באותם ימים הודיע הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב, כי השייטת האופרטיבית הרוסית בים התיכון התחילה למלא את משימותיה.

כדי לפענח את הצופן הפוליטי של ערפאת היה על ישראל ללמוד את יחסי הגומלין שהתקיימו בינו ובין הקבוצות הפלסטיניות השונות, וללמוד את המאבקים הבין־דוריים שהתחוללו בחברה הפלסטינית ואת הלחצים שהשפיעו על דפוסי החשיבה הלאומית, הפוליטית והצבאית של ראש מערכת השלטון הפלסטינית. ייתכן שגישה ישראלית מכילה ולא מרסקת, המחזקת את שיתוף הפעולה בין שתי ההנהגות הישראלית והפלסטינית ומרסנת את פעילות הקיצונים בשני הצדדים הייתה יכולה למנוע את הפיחות שחל במעמדו של ערפאת כראש מערכת השלטון הפלסטינית ובמעמדם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בעיני בני עמם.

סטירת הלחי שנתן הצעיר הערבי מבית חנינא ליהודי החרדי ברכבת הקלה בירושלים, ושאחריה החל גל של עימותים אלימים בין יהודים וערבים, מזכירה את סטירת הלחי של השוטרת התוניסאית לרוכל הירקות מוחמד בועזיזי, שהצית עצמו, והביא לפרוץ "האביב הערבי". ההתקוממויות שבאו בעקבות שתי סטירות הלחי הפומביות, הן תוצר של כעס ובושה על שנים ארוכות של השפלה, הדרה ושוליות. בחברות שבהן, הכבוד הוא ערך מרכזי, הסטירה עלולה לגרור תגובות לא רציונליות ואלימות.

מאמר זה בודק האם קואליציה במלחמה מתמשכת פועלת בהכרח כגביש יציב קוהרנטי ומלוכד, או שמא מערכת היחסים בין השחקנים השותפים הביאה להתפתחות דפוס הייררכי ודיפרנציאלי מסוג חדש, שבו הפעלת הכוח נעשית במאמצים נפרדים, במרחבים נפרדים ותחת סמכויות אחרות. המאמר מציע להתבונן על קואליציות צבאיות מהזווית של יציבותן ומצא שבכוחן של קואליציות לפעול גם כשיציבותן מתערערת כתוצאה מהגורמים המשפיעים עליהן ולא רק בזכות לכידותן או סך עוצמתן.

למעלה מ־300,000 תושבי מזרח ירושלים ערבים־פלסטינאים נתונים זה שנים במצב חוקי־משפטי מורכב. הם נהנים ממעמד של תושבי קבע במדינת ישראל, ורשאים להצביע בבחירות המוניציפליות בירושלים, אך אין להם זכות חוקית להצביע לבחירות לכנסת ולקבל דרכון ישראלי. מטרתו של מאמר זה לבחון את הגורמים והמניעים הכלכליים, החברתיים, הלאומיים ואחרים המשפיעים על התושבים הערבים של מזרח ירושלים לבחור בין הדגשת שייכותם הלאומית לבין רצונם באזרחות ישראלית.

ערב הבחירות בארה"ב, בתאריך ה־2 לנובמבר 2020, כתבתי מעל במה זו, את ההערכה שלי לעניין משיכתה של ארה"ב מהתפקיד הגלובלי אותו מילאה מאז תום מלחמת העולם השנייה כשוטר העולמי במאמר זה אנסה לבחון האם מעשיו של הנשיא ביידן אכן מהווים המשך ישיר לקו נטישת התפקיד של השוטר העולמי, שהחלו הנשיאים אובמה וטראמפ לפניו.