מאמרים האחרונים של הסדרה האסטרטגית
כיצד הפך דונאלד טראמפ את המפלגה הרפובליקנית למפלגת העם הפופוליסטית
מטרת מאמר זה, לנסות ולבחון את הכיוונים הכללים של האופן בו תתנהל ארה"ב ביום של "אחרי"הנחת היסוד המקובלת, ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב, הייתה שעקב תדמיתו של הנשיא דונאלד טראמפ, והתפיסה כי הוא מחזיק דעות שליליות כנגד מהגרים והגירה מחד גיסא, וזוכה לתמיכה בקרב חוגי עליונות לבנה מאידך גיסא, יביאו להצבעה כנגדו בקרב מצביעים מבוססי מוצא גזעי או אתני. הנחת היסוד של המחקר הייתה לבדוק האם אכן הייתה השפעה שכזו, או שמא האופן שבו יש להסתכל על ההצבעה הוא דווקא כבחירה על רקע מעמדי ולא על רקע גזעי. לשם בדיקת הסוגיה, נעשתה השוואה בין דפוסי ההצבעה בשנת 2016, למדגמי היציאה בבחירות 2020 על רקע גזעי.
שובם של המסדרונות היבשתיים לקווקז – משמעויות לאזור ולישראל
מלחמת הקווקז השנייה שהסתיימה בניצחון אזרי, חוללה שינוי משמעותי באזור הקווקז. תוצאות המלחמה שרטטו מחדש את מאזן הכוחות וההישגים שבין אזרבייג'ן וארמניה והשפיעו גם על היציבה האזורית של המעצמות התומכות בשני הצדדים – רוסיה וטורקיה, ובמידה מסוימת אף על זו של איראן.
.
הגאוגרפיה של הים האדום
הים האדום ידוע ומפורסם במגוון הרחב של הסביבה הימית והחופית, בריבוי סוגי דגים ואוכלוסיית הים, בחשיבות של משאבי הטבע לפיתוח הכלכלה במדינות לחופיו ובהיותו נתיב ימי חיוני וראשון במעלה מאז פתיחת תעלת סואץ, בשנת 1869 ,לקשרי סחר בין אירופה, ארה"ב מזרח אפריקה, אסיה והמזרח הרחוק. בשנים האחרונות עלתה מאוד חשיבותו של הים האדום בהיותו זירה למאבקי כוח ושליטה בין מדינות האזור ובין מעצמות עולמיות. מאמר זה סוקר בעיקר את המאפיינים הגאוגרפיים של הים המשפיעים על הגאו־אסטרטגיה של המדינות השוכנות לחופיו.
.
טורקיה-סקרים גאו-פיסיים ימיים של Oruc Reis וספינות מחקר אחרות במזרח הים תיכון
במהלך השנה האחרונה, במיוחד מאז המחצית השנייה של שנת 2019 ,התעורר האגן המזרחי של הים התיכון למציאות חדשה לפיה טורקיה, פועלת ומשפיעה על היווצרותם של מוקדי מתיחות במזרח הים התיכון. התעוררות זו, בפעילותה הימית של טורקיה נובעת בעיקרה מדוקטרינת "המולדת הכחולה" (Vatan Navi ,(שתפסה לה אחיזה בקרב ההנהגה הטורקית הנוכחית אי שם בתחילת שנת 2019 .בחודש מרץ באותה שנה, ערכה טורקיה את אחד התרגילים הימיים הגדולים שנערכו אי פעם, בהשתתפות של למעלה מ-100 כלי שיט – תרגיל שהתקיים במרחב 1 הים השחור, הים האגאי ומזרח הים התיכון. תרגיל זה נשא, איך לא, את הכינוי "המולדת הכחולה".
.
על התפטרותה של אמריקה מתפקיד השוטר העולמי
מטרת מאמר זה, לנסות ולבחון את הכיוונים הכללים של האופן בו תתנהל ארה"ב ביום של "אחרי" המגפה, מתוך תקווה שתסתיים מהר ככל האפשר.
אז בכדי שנוכל לדון בעתיד, בואו ונחזור אל העבר…
.
רוסיה וטורקיה: מאחורי ההתנגשויות בין ארמניה – אזרבייג'אן?
חילופי האש שהתרחשו לאחרונה באמצע חודש יולי, לאורך הגבול הצפוני בין ארמניה ואזרבייג'אן, נמשכו כשלושה ימים. האירוע כלל בין היתר אש ארטילרית, ירי טנקים ושימוש במל"טים. והיה כרוך באבדות בין הצדדים וכן בנזק לכפרים הסמוכים משני צדי הגבול. אירועים מסוג זה בין שתי מדינות אלו אינם נדירים. השורשים של הקונפליקט הם מאז שנת 1991, בעקבות התפרקות בריה"מ והקמת המדינות העצמאיות בקווקז והמחלוקת על חבל נגורנו-קרבאך. המלחמה נמשכה אז ארבע שנים בהן רוסיה סייעה סיוע צבאי פעיל לארמניה בהשגת שליטה על החבל. זאת למרות הכרה בינלאומית בשלמות הטריטוריאלית של אזרבייג'אן, כולל בהחלטות של מועצת הביטחון במהלך המלחמה עצמה התומכות באזרבייג'אן.
שיתופי פעולה בינלאומיים בביטחון סייבר במגזר הימי
הפעילות במגזר הימי הגלובלי הינה חוצת גבולות ומאופיינת בקישוריות בינלאומית. אירועי ביטחון סייבר המתרחשים בתשתיות ימיות, דוגמת נמלי ים בעלי חשיבות בינלאומית, יכולים להשפיע על חלקים נרחבים בפעילות סחר ותעבורה ימית גלובלית. בדומה יכול להיווצר אפקט בינלאומי לאירועי ביטחון סייבר שיוביל לשיבוש פעילות באזורי מעבר ימיים מרכזיים המהווים נקודות משנק (Strategic Maritime Chokepoints) דוגמת מיצרי סינגפור ומלאקה (SOMS). אפשרות לאפקט בינלאומי כתוצאה מאירוע סייבר יכולה להיווצר גם במקרים של חברות מטען ותעבורה בינלאומיות, בתשתיות טכנולוגיות גלובליות המשמשות את המגזר הימי ועוד.
חדשות

קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה מברכת את עמית המחקר פרופ' בני מילר לקבלת פרס הרקטור לחוקר בכיר מצטיין
על הקתדרה
קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה.
קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה היא מסגרת לפעילות מחקרית ומדינית באוניברסיטת חיפה. מטרות הקתדרה הן קידום מחקרים אקדמיים בנושאים אסטרטגיים הקשורים למדינת ישראל ולמזרח התיכון, העלאת המודעות לאתגרים ביטחוניים וחברתיים לסדר היום הלאומי, העברת ידע למקבלי ההחלטות, לתלמידים ולכלל הציבור וכן סיוע לחוקרים ולתלמידי מחקר מצטיינים בתחום במלגות ופרסים. ייחודה של הקתדרה הוא במחקר היבטים גאוגרפיים (דוגמת משאבים טבעיים ותפוצתם, פריסת אוכלוסייה, התשתית הפיזית והמרכיבים הסביבתיים) בישראל ובארצות השכנות אשר להם השפעה מכרעת על ביטחונה הלאומי של ישראל. מייסד הקתדרה הוא פרופ' ארנון סופר. בראש הקתדרה עומד, משנת 2016, תא"ל (במיל.) פרופ' שאול חורב.