סדרה זו מציגה לציבור הרחב מאמרי פרשנות וניתוח קצרים פרי־עטם של חוקרי קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, חוקרי המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ושל כותבים–אורחים בסוגיות אקטואליות הקשורות לתחום מחקרם.

מנסור עבאס נולד בשנת 1974, שנה לפני שנולד איימן עודה. הם בני אותו הדור, ועל אף שהם באים ממפלגות שונות באופיין, האחת דתית אסלאמית והשנייה קומוניסטית חילונית, שניהם רוצים להשיג את אותה מטרה – להפוך את קבוצת המיעוט הערבי לשווה ושותפה בקבלת ההחלטות של הרוב היהודי. כדי להצליח במקום שקודמיהם נכשלו הם מבינים שצריך לאמץ שיח פחות מתנגש עם החברה היהודית.

השכונות גבעת המטוס ושייח' ג'ראח והכפר הבדואי חאן אל־אחמר, מייצרים כותרות בתכיפות גוברת. בשלושתם עולות סוגיות של התיישבות יהודית–פלסטינית וכולם ממוקמים בירושלים או בסביבתה הקרובה. את השלושה מאחדים גם הניסיונות המנוגדים, של ישראל והפלסטינים, להשיג שליטה על אזורי מפתח, באמצעות יצירת גושים מיושבים לאורך צירים קריטיים עבורם או תוך מניעת שליטה בצירים קריטיים מהצד היריב. גושי התיישבות אלו אמורים ליצור מסדרונות יבשתיים של תנועה ושליטה ובהמשך אולי גם של ריבונות.

.

Due to many socio-economic and national security related challenges that the Kingdom of Saudi Arabia will likely run into in the near future, it is expected that the Saudi government will have to implement unprecedented policy transformations. However, despite the evolving geopolitical situation around the Saudi borders, the foundations of Saudi foreign policy-making have remained the same, and in fact, they are fundamentally based on tribal traditions.

המשפחה בחברה הערבית נחשבת לסוכנת החִברות המרכזית, והיא חשובה יותר מהאינדיבידואל ומשפיעה יותר מהמדינה. המחויבות והנאמנות של הפרט היא קודם כול למשפחה ורק אחר כך למדינה ולחברה. מתוך הבנת חלוקת התפקידים הזאת במשפחה הפטריארכלית, והבנת מעמדה החשוב של האם הערבייה בעיני ילדיה, הכבוד הגדול שהם חשים כלפיה והפחד מפגיעה בכבודה, צריך לרתום את האימהות והסבתות הערביות למאבק באלימות.

הממשל השמרני האדוק החדש באיראן של איברהים ראיסי, שהושבע לתפקיד נשיא הרפובליקה האיסלמית של איראן ב־5 באוגוסט, ניצב בראשית דרכו בפני התמודדות עם דילמה כפולה: מצד אחד, הוא צריך לגבש מדיניות כלפי הטליבאן שהשלים את השתלטותו על אפגניסטן, הטליבאן כידוע היא תנועה סונית פונדמנטליסטית שלא הסתירה משנות ה־90 את עוינותה העמוקה כלפי איראן והשיעים המתגוררים באפגניסטן; מצד שני, הוא צריך לגבש גישה עדכנית לחידוש שיחות הגרעין עם המעצמות, גישה המבקשת לשמור ככל הניתן על ההתקדמות הניכרת בתוכנית הגרעין הצבאית, מאז שאיראן הודיעה על צמצום מחויבויותיה באורח הדרגתי להסכם הגרעין משנת 2015 וחתירה לביטולן של שלל הסנקציות שהטילו ארצות הברית ומדינות המערב על איראן. הסנקציות המעיקות מכבידות על הכלכלה האיראנית הנתונה במשבר כלכלי עמוק ללא קשר, בגלל משבר הקורונה המתמשך. איראן מתמודדת גם עם מחסור מחריף באספקת חשמל ומים באזורים שונים.