חילופי האש שהתרחשו לאחרונה באמצע חודש יולי, לאורך  הגבול הצפוני בין ארמניה ואזרבייג'אן,  נמשכו כשלושה ימים. האירוע כלל בין היתר אש ארטילרית, ירי טנקים ושימוש במל"טים. והיה כרוך באבדות בין הצדדים וכן בנזק לכפרים הסמוכים משני צדי הגבול. אירועים מסוג זה בין שתי מדינות אלו אינם נדירים. השורשים של הקונפליקט הם מאז שנת 1991, בעקבות התפרקות בריה"מ והקמת המדינות העצמאיות בקווקז והמחלוקת על חבל נגורנו-קרבאך. המלחמה נמשכה אז ארבע שנים בהן רוסיה סייעה סיוע צבאי פעיל לארמניה בהשגת שליטה על החבל. זאת למרות הכרה בינלאומית בשלמות הטריטוריאלית של אזרבייג'אן, כולל בהחלטות של מועצת הביטחון במהלך המלחמה עצמה התומכות באזרבייג'אן.

הפעילות במגזר הימי הגלובלי הינה חוצת גבולות ומאופיינת בקישוריות בינלאומית. אירועי ביטחון סייבר המתרחשים בתשתיות ימיות, דוגמת נמלי ים בעלי חשיבות בינלאומית, יכולים להשפיע על חלקים נרחבים בפעילות סחר ותעבורה ימית גלובלית. בדומה יכול להיווצר אפקט בינלאומי לאירועי ביטחון סייבר שיוביל לשיבוש פעילות באזורי מעבר ימיים מרכזיים המהווים נקודות משנק (Strategic Maritime Chokepoints) דוגמת מיצרי סינגפור ומלאקה (SOMS). אפשרות לאפקט בינלאומי כתוצאה מאירוע סייבר יכולה להיווצר גם במקרים של חברות מטען ותעבורה בינלאומיות, בתשתיות טכנולוגיות גלובליות המשמשות את המגזר הימי ועוד.

ב-13 יולי 2020 יצא מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו, בהצהרה שכותרתה הייתה "עמדת ארצות הברית בנוגע לתביעות ימיות בים סין הדרומי". הצהרה זו משנה באופן מהותי, את עמדת ארה"ב בסכסוך המתמשך באזור זה מזה למעלה משבעים שנה וסביר שיביא גם לצעדים מעשיים בשטח. עד לפרסום הצהרה זו נקטה ארה"ב בעמדה ניטרלית בטענה שאינה מתערבת בסכסוכי ריבונות, אך פרסמה מפעם לפעם מחאות דיפלומטיות וביצעה במשך שנים, בתדירות משתנה, סיורים ימיים להפגנת חופש השיט (Freedom of Navigation), שנועדו להביע את הסתייגות ארצות הברית משינויים שנעשו על ידי סין בכל הקשור לתיחום אזור המים הריבוניים והכלכליים שלה באזור זה.

החשיבות של מדינת ישראל לאוונגליסטים, הולכת עוד לאמצע שנות ה – 70, כבסיס חשוב לאמונה זו. היה זה ג'רי פאלוואל האב, שהחל את המסורת של תמיכה בישראל, כחלק חשוב של תמיכה במועמד עוד בקמפיין הראשון של הנשיא רייגן בשנת 1980. הוא עשה זאת באמצעות התנועה שהקים, תנועת "הרוב המוסרי", ובאמצעות ועדת פעולה פוליטית משלה, ששמה את "הדגש שלנו יהיה על קו התמיכה במועמדים הנמצאים ברבים, התומכים במדינת ישראל ובערכים המסורתיים הרבים שאנו דוגלים בהם ," כפי שאמר בשעתו הכומר ג'רי פאלוול ליונייטד פרס אינטרנשיונל.

לאחר הודעתו הפתאומית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עלמאז 2019, רה"מ בנימין נתניהו וסיעות הימין – בין שבממשלותיו ובין שאינן – ובמידה פחותה, בני גנץ, חותרים לסיפוח חלקים מהשטחים, ובראשית 2020 קיבלו לכך תמיכה מדינית משמעותית במסגרת תוכנית השלום של ממשל טראמפ. מינואר 2020, נתניהו התחייב לספח כ-30% מהגדה המערבית. זה היה מסר מרכזי בתעמולת הבחירות של הליכוד והפך לחלק מההסכם הקואליציוני לכינון הממשלה הנוכחית. תאריך היעד להחלת הריבונות נקבע ל-1 ביולי, 2020...

בשנה האחרונה היה נדמה שאיחוד האמירויות פרצה את כל התקדימים האפשריים בהתקרבות לישראל מבלי לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים, והנה הגיעה הסכם שיתוף הפעלה בין המדינות כתקדים נוסף העולה על קודמיו. במרכז האינטרסים, ויש רבים כאלו, עומד הצורך הביטחוני של שתי המדינות על מול אתגרים צבאיים שהתעצמו בשנים האחרונות. בהצהרה שפרסמה וושינגטון, תוארו מגוון ההיבטים המדיניים, האזרחיים והכלכליים בקשרים העתידיים של ישראל ואיחוד האמירויות, אך למרות המסגרת המדינית, התזמון הנוכחי מעלה תהיה לגבי המניעים הדחופים יותר של ההסכם.

בעוד כל העולם מתמודד עם מגפת הקורונה (שמקורה בסין ולטענת נשיא ארה"ב ואחרים על סין לשאת באחריות להתפשטות המגיפה), הסכסוכים והעימותים בים סין הדרומי בין המדינות המעורבות, וביחוד בין סין וארצות הברית, נמשכים כרגיל ואף מתגברים לאחרונה להפגנות כוח המבוצעת כאילו לבדוק את המגבלות הצבאיות והמדיניות של הצדדים.