העם נמצא במקום הראשון, מעל הפלגים, האמנם איסמעיל הנייה?

    במלאת 31 שנה לייסוד תנועת החמאס, נראה כי התנועה נדרשת לקבל הכרעות היסטוריות בכול הנוגע ליעדים ולאסטרטגית המאבק כתנועה וכישות שלטונית. ניתוח תוכן וסמנטיקה של הנאום שנשא אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה הפוליטית של חמאס, מלמד בעיקר על המערכה הגדולה שחמאס מנהלת על ליבו של העם הפלסטיני ועל ליבה של האומה הערבית-האסלאמית. מתוך הנאום ניתן ללמוד על ארבעה איומים מרכזיים הנשקפים לחמאס...

    הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל העלולה לבודד את חמאס ולחייב אותה לחולל שינוי מהותי בתפיסת המאבק שלה; הפילוג הלאומי והמשך התיאום הביטחוני של הרשות הפלסטינית עם ישראל המונעים ממנה לשעתק את המאבק האלים לגדה המערבית ולהחליש את הרשות; הביקורת של ארגוני החברה האזרחית כלפי המאבק המזוין העלולה לייתר את גדודיה הצבאיים של חמאס; שינוי במדיניות המאבק הישראלית מול חמאס ועזה העלולה לפגוע בשרידותה השלטונית.

    מצויד בפסוקי קוראן וחדית' ובסיפורים על תהלוכות שיבה ועל גבורת גדודי עז א-דין אל-קסאם, ניסה הנייה להתעלם מרעשי הרקע ולהשיב את חמאס לימי זוהרה. בהיעדר בשורות מדיניות וכלכליות לתושבי עזה, הוא חמק אל השדה הלאומי והביטחוני-צבאי, שם לפי דבריו, חמאס נמצאת על קרקע בטוחה.

    לארגוני החברה האזרחית שניסו ליטול מחמאס ומגדודיה את רסן המאבק ולהוביל מאבק עממי לא אלים הוא שלח את המסר הבא: הג'יהאד אינו מעמסה דתית – "הילחמו ג'יהאד לשם אללה, כי נכון הג'יהאד שלו, הוא בחר בכם ולא רצה להכביד עליכם בדת..." (פסוק 78 סורת העלייה לרגל). חמאס והנייה שניכסו את תהלוכות השיבה לעצמם, והפכו אותן לאלימות, עשו זאת כדי שאף גורם אזרחי לא ישיג הישג לאומי במאבק לא אלים ויהפוך אותם למיותרים. עתה הנייה נדרש לספק תשובות טובות לתושבי עזה שחלק מילדיהם הפכו לשהידים ונכים למען שיבה מדומיינת והסרת מצור שברובו ממשיך להתקיים. אבל הוא בחר גם הפעם להסתתר מאחורי הסמנטיקה הדתית שהכול בידי אללה והעדיף למתוח קו מדומיין בין ההתקוממות העממית של העזתים וההתקוממות העממית של המזרח ירושלמים נגד המגנומטרים. אלה גם אלה הוצגו כמגנים על השערים (בוואבאת), חלוצים ההולכים לפני המחנה הפלסטיני ובעיקר מודל חיקוי עבור אלה המתגוררים בגדה המערבית.

    לאנשי הרשות הפלסטינית "הצבועים" המבקשים לשבור את תושבי עזה ולפתותם להפסיק את תמיכתם בחמאס הוא שלח מסר נוסף מהקוראן "האומרים - אל תוציאו ממון על האנשים אשר עם שליח אלוהים, למען יתפרקו ויישברו" (פסוק 7 סורת הצבועים) או "הם כמעט פיתו אותך לסור מאשר הורדנו אליך למען תבדה עלינו זולתו, וכי אז יקחוך כידיד" (סורת המסע הלילי פסוק 72). חשוב היה להנייה להתחנף בנאומו ל"גברים של הגדה המערבית" ולהניע אותם לקרוא תיגר על ההשפלה והכניעות שכופה עליהם הרשות הפלסטינית בעשותה תיאום ביטחוני עם ישראל.

    לישראל, הנעה בין הגישה הקוראת למיטוט שלטון החמאס בעזה ובין זו המעדיפה לשקם את עזה ולשמר את שלטון החמאס, שלח הנייה מסר מאיים ש"כול מי שיכנס לעזה ייהרג או יישבה", וצירף אליו חדית' נבואי המבהיר שההגנה על חופי אל-שאם מאל עריש ועד נהר הפרת תימשך. להנייה חשוב לטשטש את הפיחות שחל בהילה ובאפקטיביות הצבאית של גדודי עז א-דין אל-קסאם ואת העובדה שחולייה ישראלית צבאית פעלה מתחת לאפם של הגדודים במשך תקופה ארוכה עד שנחשפה. לשם כך, הוא הבליט בנאומו את היכולות המבצעיות של הגדודים כמו: ירי טילי קורנט נגד יעדים צבאיים, ירי רקטי היכול להגיע עד תל אביב ותפיסת ציוד מודיעיני חשוב ששימש את החולייה הישראלית בעזה ועשוי לשמש את הגדודים במלחמת המוחות מול ישראל.

    למדינות הערביות והאסלאמיות, הנייה שלח מילות ברכה ותודה אבל גם מילות ביקורת ותוכחה. 

    הוא ניסה להעלים את עקבות מזוודות הכסף הקטרי שהציגו את חמאס כמי שמכרה את פלסטין בעד נזיד עדשים קטרי, וסימן את הסיוע הקטרי כהמשך לסיוע המגיע מהאו"ם. סיוע שבתודעה הפלסטינית צרוב כסיוע לגיטימי הניתן זה עשרות שנים לפליטים הפלסטינים. את הסיוע האיראני להתנגדות (החמושה) הנייה כמובן לא טרח להסתיר, וגם לא את הביקורת כלפי כול מי שמנרמל את יחסיו עם ישראל. הוא ממשיך להרדים את תושבי עזה ומעדיף למכור להם שהנורמליזציה היא אירוע קצר טווח כי בבסיס היחסים עדיין מבעבעת השנאה לישראל.

    לסיכום, גם אחרי 12 שנה, הנייה וחלק מהנהגת חמאס מתקשים לממש את הבטחותיהם לשינוי ורפורמה, והם תקועים בהדהוד הקוראן ובסיפורי גבורה. הגיעה העת, שהנייה וחבריו ישתחררו מהסמנטיקה המשתקת של "فاتني القطار" (הקטר פיספס אותי) או "أخذتني النومة" (התנומה חטפה אותי). לעם הפלסטיני מגיע שהנייה יהפוך את המילים שהוא עצמו אמר "העם נמצא במקום הראשון, השני והשלישי, ומעל הפלגים" למעשים. הגיע הזמן לדאוג לחשמל, מים, תעסוקה, דיור ואשראי לתושבי עזה ולחדול מהפגיעה בזכויות אדם ובחירויות שלהם. ביום שבו תחדל הנהגת חמאס מההדהוד מונוטוני של רטוריקה דתית וצבאית מאיימת, היא תזכה לאמון רב יותר של תושבי עזה וכנראה גם של חלק גדול מהישראלים.

    © COPYRIGHT צוות מחשוב מדעי החברה 2018. DESIGN & DEVELOPMENT BY David Shirshov