הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

200

מדינה דרוזית כאינטרס גאופוליטי של ישראל

מדיניותה של ישראל בנוגע לעתיד רמת הגולן, שהוא מרכיב מכריע בבחינת היתכנות רעיון

המדינה הדרוזית כיום, מלמדת על חוסר החלטיות. הדבר מוצא ביטוי בולט בנקיטת צעדים

סותרים ובהצהרות על חשיבותה וחיוניותה של רמת הגולן – שסופחה לישראל על פי

חוק – לביטחונה של המדינה, ובהקמת תשתיות ויישובים באזור, הכרוכה בהשקעה כספית

עצומה. לעומת זאת, ידיעות רבות ממקורות שונים מוסרות על התחייבויות של ראשי

ממשלה לוותר על השטח תמורת הסכם שלום עם סוריה. על פי עדויות שזכו לפרסום רב

באמצעי התקשורת, בעיקר מצד גורמים זרים, שיחות בלתי רשמיות בין ישראל לסוריה

על הסכם שלום ביניהן התחילו כבר בסוף שנות השישים, בסמיכות למלחמת ששת הימים

(בר-סימן-טוב תשס"א). לדוגמה, שגריר סוריה בצרפת כתב בספרו שפורסם בשנת 9691,

שהתבקש על ידי שליט סוריה לנהל משא ומתן חשאי עם שר החוץ של ישראל בניסיון

להגיע להסכם שיחזיר את רמת הגולן לסוריה. אחרי מלחמת יום הכיפורים פורסמו הצהרות

של ההנהגה הסורית, ולפיהן תמורת נסיגה מלאה מרמת הגולן מוכנה סוריה לחתום על

הסכם שלום עם ישראל. בלטה בכך הצהרתו של נשיא סוריה חאפז אל-אסד שניתנה בראיון

לעיתון "טיים" בתחילת שנת 4791 תחת הכותרת: "אסד: איני פסימי לגבי סיכויי השלום".

בכתבה נכתב שנשיא סוריה אמר שהוא מוכן לפירוז זמני של הגולן אחרי החזרתו לריבונות

סוריה תמורת פירוז של שטח מקביל על ידי ישראל. שנים מספר אחר כך נשמעו הצהרות

מעורפלות מצד ההנהגה בישראל, המעלות ספקות לגבי מידת הנחישות לראות ברמת הגולן

חלק בלתי נפרד מישראל. תחילתה של מגמה זו ניכרת בהצהרתו של שר החוץ דאז משה

דיין בשנת 9791, שבה אמר בין היתר כי ייתכן שישראל תיאלץ לבחור בין החזקת הגולן

ללא שלום או לבחור בשלום ללא הגולן. לצד אמירה זו, שמעמידה את השלום עם סוריה

מול החזקת הגולן, הוא מצוטט על ידי סגן ראש ממשלת מצרים, כמי שאמר שישראל

תשלים עם פינוי הגולן תמורת שלום. מעניינת עמדתו של ראש הממשלה מנחם בגין, שאמר

בשנת 7791:

ישראל תישאר ברמת הגולן. אולם במסגרת של חוזה שלום נהיה מוכנים לסגת מהקו הנוכחי

לקו [חדש], שיהווה... גבול של קבע". כמו כן, קווי היסוד של ממשלת בגין הצביעו גם הם

על נכונותה של ישראל לקחת חלק, ללא תנאים מוקדמים, בוועידת השלום בז'נווה, על יסוד

החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242 ו-833 אשר קוראות לפתרון הסיסכוך הישראלי

ערבי בדרכי שלום, וקובעות את העיקרון של שלום תמורת שטחים (מעוז 9991).

מלחמת לבנון הראשונה בשנת 2891 הביאה להפסקה של כעשור בעיסוק בשאלת הגולן.

בתחילת שנות תשעים התחדשה פעילות די מואצת לבדיקת העמדות של הצדדים

באמצעות מתווכים שונים ובמרכזם הממשל בארה"ב. שינוי חשוב בעמדת הסורים בא

לידי ביטוי בשיחה שקיים נשיא סוריה עם חברי משלחת של דרוזים מרמת הגולן. בפגישה

זו, שהתקיימה ב-2991.9.9, הביע נשיא סוריה לראשונה את הסכמתו לשלום עם ישראל