הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

202

מדינה דרוזית כאינטרס גאופוליטי של ישראל

שטחה של רמת הגולן. רצח ראש הממשלה יצחק רבין (5991.11.4), פעולות טרור, תגובות

של ישראל וצעדים שנקטו גורמים פנימיים וחיצוניים מנעו מישראל ומסוריה לגשר על

הפערים. בהתייחס לשלטון הנוכחי בישראל, בולטת במיוחד הידיעה שפורסמה בספטמבר

9002, שגם ראש הממשלה בנימין נתניהו הסכים בתקופת כהונתו הקודמת לסגת מכל

שטחי רמת הגולן תמורת הסכם שלום עם סוריה. על פיה, אזרח אמריקני ששימש מתווך

בין ישראל לסוריה והוגדר כמקורב לראש הממשלה, שלח ב-9991.11.21 מכתב לנשיא

ארה"ב ביל קלינטון ובו דיווח לו כי נתניהו מסכים לנסיגה מלאה מכל שטחה של רמת הגולן

תמורת שלום (יתום 9002).

תימוכין לטענות לגבי הסכמתה של ישראל לסגת מרמת הגולן תמורת שלום עולים גם

בריאיון שהעניק האלוף (במיל') אורי שגיא לביטאון ארגון נכי צה"ל. הוא מספר בו בפירוט

על המשא ומתן שקיים עם הסורים בשנים 9991 ו-0002 בתוקף תפקידו כראש צוות

המשא ומתן של ישראל לשיחות עם סוריה. לדבריו, הגורם שמנע את השגת השלום בין

המדינות היה חולשת המנהיגים ולא שאלת הגבולות. הוא מדגיש כי כל חמשת ראשי

הממשלה האחרונים של ישראל הסכימו עם העיקרון שהסכם שלום עם סוריה יכלול נסיגה

מלאה בגולן לקווי 4 ביוני 7691, ושלמעשה נמצאו פתרונות לרוב השאלות שבמחלוקת

ובכלל זה בענייני הגבולות, הביטחון והמים. מעניינים במיוחד דבריו בנוגע להחמצת השלום

בהתייחס לישראל, שנוהגת לגישתו להלקות את עצמה אחרי כישלונות צבאיים, אך לא

בודקת את התנהלותה אחרי כישלונות מדיניים ואסטרטגיים, כדוגמת מקרה זה, שלהערכתו

היה כישלון מדיני-אסטרטגי ראשון במעלה של ישראל (צור 0102).

בסוף 9002 דווח באמצעי התקשורת על סדרת מסרים שהעביר נשיא סוריה לישראל

באמצעות גורם אירופי שנפגש עם ראשי השלטון הסורי בדמשק. עולה מהם שסוריה

מעוניינת לחדש את שיחות השלום עם ישראל על פי העקרון של החזרת שטחי רמת הגולן

עד קווי 4 ביוני 7691, ובתמורה מתחייבת סוריה לנרמול מלא של היחסים עם ישראל, כולל

פתיחת שגרירויות בשתי המדינות. מעניינת התגובה המיוחסת לישראל, שהיא רואה בחיוב

את השינוי שחל בעמדה הסורית, שבשונה מהעבר היא מסכימה כיום לתיווך אמריקאי,

למרות שהיא מסרבת לדרישת ישראל שתנתק את קשריה עם איראן (שיפר 9002).

על רקע דברים אלה, נראה שראוי להתבונן ברמת הגולן מזווית אחרת, ולדון ברעיון של

הקמת מדינה דרוזית בשטחה בהתייחס לאינטרסים אסטרטגיים וגאופוליטיים ארוכי-טווח

של ישראל אל מול האפשרויות האחרות העומדות לפניה. בדיון כזה יבואו לידי ביטוי

תמהיל של רעיונות המשולבים בממצאי מחקר לגבי שאיפותיהם של בני העדה הדרוזית

להקים מדינה והתייחסות למציאות הגאופוליטית המיוחדת במזרח התיכון. מובן שהרעיון

טומן בחובו שאלות קשות במגוון רחב של נושאים ותחומים, ועל הדיון להתייחס אליהם.