הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

201

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

תמורת החזרת הגולן לריבונות סורית. הוא מצוטט כמי שאמר שרצונו "בשלום של אמיצים,

שלום של אבירים, שלום אמיתי, שלום שנמשך וערב לאינטרסים של כולם". מנהיגים סורים

המשיכו בהצהרות ובמסרים על נכונותה של סוריה להגיע לשלום עם ישראל תמורת נסיגה

מהגולן. כך לדוגמה אמר שר החוץ הסורי בעת ביקורו בארה"ב שסוריה מוכנה לשלום

טוטלי עם ישראל.

בפגישת פסגה עם נשיא ארה"ב בינואר 4991 הצהיר נשיא סוריה שהבחירה האסטרטגית

שלו היא שלום אמת עם ישראל וקיום יחסי שלום רגילים עמה. לזאת יש להוסיף את

העובדה שההצהרות של הבכירים הסורים בדבר שלום עם ישראל פורסמו גם באמצעי

התקשורת בסוריה עצמה. סוריה אף נקטה צעדים למיניהם במטרה לשכנע את ישראל

לגבי כנות כוונותיה לשלום. בין היתר, היא אפשרה ליהודים מסוריה להגר ממנה, אישרה

למשלחת של ערבים מישראל לבקר בסוריה כדי לנחם את הנשיא על מות בנו באסל

בתאונת דרכים, ולקראת ביקור צוות השלום האמריקני הוצגו כרזות שלום בדמשק. ואולם,

נשיא סוריה סירב לעשות צעד נוסף ולקיים שיחות ישירות עם ישראל, למרות הבקשות

הרבות שהופנו אליו. הוא התעקש שתחילה תתחייב ישראל לנסיגה כוללת מהגולן ומדרום

לבנון, דרישה שישראל דחתה. עם זאת, המנהיגים בישראל שלא היו אדישים למדיניות

החדשה שנקט המשטר הסורי, החלו לרמוז בפומבי על נכונות לסגת ממרבית שטחה של

רמת הגולן תמורת הסכם שלום מלא. בד בבד עם הצהרות ומסרים שהועברו לסוריה על

ידי מתווכים שונים נעשו ניסיונות להכשיר את דעת הקהל בישראל לאפשרות של נסיגה

מהגולן. כך לדוגמה אמר ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, שהסיכון בירידה מרמת הגולן

דומה לזה של הנסיגה מסיני, ודיבר על "ויתורים כואבים" כולל עקירת יישובים תמורת

הסכם שלום עם סוריה (מעוז 6991).

על רצינות כוונותיה של ישראל לסגת מרמת הגולן מעידות שיחות שקיים בארה"ב בשנת

4991 הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, על הסדרי ביטחון בגולן אחרי נסיגה אפשרית. שנה אחר

כך נדונה ברצינות האפשרות לקיים משאל עם במקרה של נסיגה משמעותית מהגולן, ושר

המשפטים אף הקים צוות מיוחד כדי לקבוע מה נוסח השאלה שתוצג, מה הרוב שידרש

ואם יתאפשר מסע תעמולה מקדים. בשנת 8991 נחשפה תוכנית סודית ("מבצע מנגו"),

לבדיקת ערכם של הנכסים בגולן לשם פינוי אפשרי של השטח (פטרסבורג, ברוך וגליקמן

8991). כצעד משלים גובשה בארה"ב תוכנית שלום, ולפיה בתוך כשמונה חודשים יושג

הסכם ותיערך ועידת פסגה בהשתתפות שני המנהיגים, רבין ואסד. אלא שלצד הצהרות

וצעדים אלה הצליחו המתנגדים לנסיגה מהגולן להביא בסוף 1891 לחקיקת חוק רמת הגולן,

ן הגולן"), הקובע שכל ויתור על שטח ישראלי ריבוני מחייב

התשמ"א-1891 ("חוק שיריו

את אישור הכנסת ברוב של 16 לפחות. אחת ההתבטאויות הדרמטיות לגבי כוונותיה של

ישראל הייתה של ראש הממשלה דאז אהוד ברק, כי כל קודמיו בתפקיד הסכימו לסגת מכל