הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

199

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

הדרוזים הישראלים, במיוחד אלה ששירתו בצה"ל, עשויים להוות גורם חשוב בארגון

הכוחות הדרוזים בסוריה, נוסף על קצינים ופעילים יהודים השולטים בערבית ומתאימים

לתפקיד מיוחד כזה. מדינה דרוזית בדרום סוריה תהווה מעין מדינת חיץ בין סוריה, ירדן

וישראל. יש להניח כי מדינה אשר כזאת לא תהיה לצנינים בעיני רבת עמון אפילו אם היא לא

תודה בכך בגלוי. תוצע למדינה הדרוזית, אם וכאשר תוקם, ברית הגנה הדדית עם ישראל על

כל הכרוך בכך, מתוך הנחה שהמדינה הדרוזית תכיר באחיזתנו הקבועה ברמת הגולן (אביבי

.)364 :2007

לימים ציין אלון שמומחים צבאיים עולמיים ראו בהצעתו את אחת ההצעות המעניינות

ביותר מבחינה אסטרטגית וטענו שהיא הייתה בהישג יד. הוא הוסיף כי אילו הצעתו זו

להקמת מדינת חיץ דרוזית הייתה מתקבלת בזמנו, היה כל הוויכוח על רמת הגולן נושא

אופי אחר.

הדרוזים עצמם מקפידים להצניע את העניין, והספרות שנכתבת על ידי בני העדה מציינת

את הדברים ברמז ובדרך אגב, אך מבין השורות ניתן ללמוד על מנהיגים דרוזים שתמכו

בהצעה ואף היו מוכנים לפעול למימושה. כך לדוגמה נמצא שנעשו מאמצים לארגן קבוצה

של מנהיגים דרוזים מישראל, מלבנון ומסוריה שתפעל להקמת ישות דרוזית. במסגרת

הפעילות סביב רעיון זה בדקו נציגי היישוב היהודי את האפשרות שבתמורה לסיוע שהם

יגישו לדרוזים בנושא, דרוזים מיישובי הגליל ימכרו את אדמותיהם ליהודים. יש דרוזים

הטוענים שאלה מבני העדה שתמכו ברעיון ראו עצמם כלאום נפרד מהערבים ושהם הרחיקו

לכת כאשר לקראת סוף שנות השישים העלו, יחד עם גורמים בציבור היהודי, את הדרישה

להקים מדינה דרוזית. כמו כן, רוב הדרוזים ראו בכך עניין בלתי מציאותי (שכיב 0002).

דברים דומים בעניין היוזמה הישראלית בנושא המיוחסים לראש המוסד לשעבר האלוף

(במיל') מאיר עמית, אחד מקובעי המדיניות הביטחונית החשובים של ישראל בשעתו,

פורסמו בעיתונות בשנת 6002. מסופר שביומנו האישי הנושא את התאריך 7691.6.51

(ימים ספורים אחרי סיום מלחמת ששת הימים), הוא כתב שעוד במהלך המלחמה הוא ניסה

לפעול להקמת מדינה דרוזית עצמאית בסוריה. לדבריו, הוא ואחרים לחצו על הממשלה

שתורה לצה"ל לכבוש את הר הדרוזים בסוריה כדי להקים שם מדינה דרוזית, מאחר שהם

ראו בכך מהלך משמעותי מבחינה גאופוליטית. עמית מביע צער ביומנו על כך שהדבר לא

נעשה וטוען שישראל הפסידה נכס אסטרטגי חשוב. וכך הוא כתב:

באותם הימים הייתה קבוצה... שלחצה ללכת לג'בל דרוז (הר הדרוזים בסוריה). אמרנו:

בואו לא נהיה ילדים טובים, ניקח לעצמנו עוד יום אחד. העניין הזה משמעותי מבחינה

גאופוליטית, מפני שאם אתה מגיע לג'בל דרוז אתה יוצר ישות היושבת בין ירדן לבין סוריה.

מי שמסתכל על המפה יכול להבין שאז קיימת אפשרות לדחוף אותם לאוטונומיה... זה לא

התקבל אז. אני אישית מצטער... לנו יכול היה להיות נכס שלא יסולא בפז (ברגמן 6002).