198
פרק חמישי: מדינה דרוזית כאינטרס גאופוליטי של ישראל
מבוא
תחושת האי-נוחות ואף התמיהה שמעוררת העלאת הרעיון לבחון את האפשרות להקמת
מדינה דרוזית, המובנות כשלעצמן, גוברות כאשר מתברר שהמקום המוצע הוא רמת הגולן.
מקובלת ההנחה שלדרוזים אין שאיפות מדיניות במובן של רצון להקים לעצמם מדינה.
יתרה מזו, ההדגשה שהם אינם רוצים להקים מדינה, שמלווה את בני העדה הדרוזית מאז
היותם לקבוצה דתית נפרדת, הפכה עם הזמן לאחד מסימני הייחוד שלהם, ועל פיו נהוג
להתייחס אליהם במקום מושבם כאזרחים הנאמנים לשלטונות. בדרך כלל, יחס זה מתורגם
למדיניות שמאפשרת את שילובם בחברה, בצבא ובמערכות השלטון והמינהל הציבורי.
השפעתו של סימן היכר זה על התנהגותם החברתית והפוליטית של הדרוזים היא כה
חזקה, עד שגם החוקרים בקהילייה המדעית מציינים זאת כעובדה מבלי שבדקו זאת הלכה
למעשה. לכך מוסיפים לרוב את מספרם הקטן יחסית של הדרוזים שאינו מצדיק הקמת
מדינה, את היותם מפוזרים בכמה מדינות, את העובדה שאין להם מקום מסוים שהם מכנים
מולדת ואת הטענה שהדת הדרוזית עצמה אינה מכוונת אותם להקמת מדינה.
ואולם מתברר, כי בניגוד מוחלט לדעה הרווחת, רבים מבני העדה חולמים על מדינה
משלהם, אם כי בהצהרות הפומביות שלהם הם ממשיכים להדגיש שאין להם שאיפות
מדיניות ושנאמנותם נתונה למדינה שהם אזרחיה. נדמה שאין צורך להרחיב את ההסבר
באשר לשיקולים שמכוונים אותם להתנהגות זו, שנובעת בעיקרה מחשש מפני פגיעה באמון
בנאמנותם למדינה שהם חיים בה.
הרעיון להקים מדינה דרוזית עלה בעבר בישראל פעמים אחדות, גם על ידי צמרת קובעי
המדיניות של ישראל. אחד הבולטים שבהם היה יגאל אלון. בשנת 7691, בהיותו שר העבודה,
הציע אלון לראש הממשלה לנצל את המצב הגאופוליטי באזור כדי ליזום מרד של הדרוזים
בסוריה שיביא להקמת מדינה דרוזית שתשמש חיץ בין ישראל לסוריה. אחרי שהצעתו
הועלתה כמה פעמים בעל פה אך לא זכתה להתייחסות ראויה, הוא הגיש את הצעתו בכתב.
ב-02 באוגוסט 7691 במסמך המופנה לראש הממשלה בסיווג סודי ביותר. להלן קטע ממנו:
מבחינת הייחודיות של העדה הדרוזית, וכן מבחינת מספרם והתנאים הגאוגרפיים של תחום
המושב שלהם, הם עשויים, לדעתי, למרוד בדמשק על מנת להקים מדינה ריבונית משלהם.
תנאי לכך, כמובן, שיוכלו לקבל הדרכה מדינית בסיוע צבאי מגורם חיצוני. הימצאותנו ברמת
הגולן בקרבה בלתי-אמצעית אל הריכוז הדרוזי שלמרגלות החרמון, ובמרחק לא רב מהר
הדרוזים, נותנת לנו הזדמנות לסייע בידם בהגשמת שאיפתם. הם ידועים כלוחמים טובים.