195 / 263
193
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
שואפים להקים מדינה, כך הם מעדיפים לעבוד במינהל הציבורי. קשר זה נמצא חזק יותר
בהתייחסותם לעבודה במשרדי הממשלה מאשר לעבודה ברשויות המקומיות. התוצאות
מלמדות, כי השואפים במידה רבה יותר להקים מדינה נוטים יותר להשתלב במינהל
הציבורי, ובו – יותר במשרדי הממשלה מאשר ברשויות המקומיות. יש להניח שהנטייה של
מי ששואפים להקים מדינה להעדיף את העבודה במינהל הציבורי נובעת גם מרצונם לרכוש
ידע וניסיון בניהול מערכות שלטון במסגרת הכנת תשתית להקמת המדינה העתידית. ברמה
האישית, הדבר עשוי לנבוע מציפייה לתועלות אישיות, כגון השתלבות אפשרית בהנהגת
המדינה העתידית. על פי גישה זו, העדפת העבודה במשרדי הממשלה נובעת מן היתרונות
הרבים יותר שהיא עשויה להעניק בתחום זה מאשר העבודה ברשויות המקומיות. לכאורה,
תוצאות אלו עומדות בסתירה לממצאים לגבי הנטייה הרבה יותר לישראליות ולהזדהות
עם המדינה בקרב אלה מבני העדה שעובדים במינהל הציבורי. ההסבר יוצא מתוך ההנחה
שרצונם להקים מדינה אינו פוגע בהכרח באינטרסים של מדינת ישראל. לפיכך, הם יכולים
10
להזדהות עם המדינה ובאותה עת לשאוף להקים מדינה.
– נמצא קשר סטטיסטי מובהק וחיובי בין תחושת השוויון של הדרוזים
תחושת שוויון
לבין רצונם לעבוד במינהל הציבורי. כלומר, ככל שהם סבורים שהמדינה מעניקה להם שוויון
זכויות, כך הם רוצים יותר לעבוד במינהל הציבורי. על פי התפלגות הנתונים, %66 מאלה
שציינו שישראל מעניקה שוויון זכויות לבני העדה, "במידה רבה מאוד", גם ציינו שהם
רוצים לעבוד במינהל הציבורי. נטייה זו, באה לידי ביטוי גם בעמדות של העובדים במשרדי
הממשלה בהשוואה לעובדים ברשויות המקומיות (%74 לעומת %62). הנתונים מלמדים, כי
מי שסבורים שהמדינה אינה מעניקה שוויון זכויות לדרוזים, נוטים להשתלב יותר ברשויות
המקומיות מאשר במשרדי הממשלה. אפשר להניח שנטייה זו נובעת מן החשש שחוסר
השוויון יתבטא באופן בולט יותר במשרדי הממשלה מאשר ברשויות המקומיות. מסקנה זו
נתמכת בתוצאות שלפיהן רובם סבורים שבמשרדי הממשלה מפלים את בני העדה לעומת
יהודים. בדיקת קשר בין תחושות קיפוח ואפליה לטענה שיש הרואים אותם כערבים
העלתה הימצאות קשר סטטיסטי מובהק ושלילי – ככל שהם סבורים שבמוסדות המדינה
מתייחסים אליהם כמו לערבים, כך פוחת רצונם לעבוד במינהל הציבורי. קשר זה נמצא
חזק יותר בהתייחסותם למשרדי הממשלה מאשר לרשויות המקומיות. לגביהן אף נמצאה
מגמה הפוכה: ככל שהם סבורים שמוסדות המדינה מתייחסים אליהם כמו לערבים, כך הם
מעדיפים את ההשתלבות ברשויות המקומיות הדרוזיות. תוצאות אלו נתמכות בנתונים
01 ראוי לציין, כי לא נבדקה שאלת מיקומה הגאוגרפי של המדינה הדרוזית, בגלל הרגישות הרבה של הנושא,
שנדון לראשונה במחקרו של המחבר (3002), וגם נוכח חוסר הרצון הבולט של הדרוזים להתייחס לשאלה.
עם זאת, במקרים שהם צידדו בשאיפה זו, הם הצביעו על רמת הגולן כעל אפשרות ריאלית למדינה הדרוזית
והדגישו שהקמת המדינה במקום זה משרתת את האינטרסים של ישראל בהיותה חיץ בינה לבין סוריה.