190 / 263
188
השתלבותם של דרוזים במינהל הציבורי בישראל
הדרוזית. עם זאת, אפשר לייחס זאת גם לשיקול הכלכלי הנובע מהשכר הנמוך יחסית
במשרדי הממשלה ומן ההוצאות הכספיות הכרוכות בנסיעה למקום העבודה.
לצד הבדיקה של מידת ההשפעה שמייחסים הדרוזים לכל אחד מהגורמים על השתלבותם
במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות, נודעת חשיבות לבחינה השוואתית, שכן ניתוח
העמדות שהם הציגו יכול ללמד גם על שינויים ותמורות שחלים בעדה, כפי שאפשר ללמוד
מהתייחסותם לשאלות שבהן הם התבקשו לציין באיזו מידה עוזר כל אחד מהגורמים לבני
העדה להתקבל לעבודה במשרדי ממשלה בהשוואה לרשויות המקומיות. להלן תוצאות
הבחינה ההשוואתית שהתקבלו לגבי כל אחד מהגורמים המשפיעים:
•
– עוזרים להתקבל לעבודה ברשויות המקומיות במידה רבה יותר
קשרים משפחתיים
מאשר במשרדי ממשלה (%08 לעומת %36).
•
– עוזרים להתקבל לעבודה ברשויות המקומיות במידה רבה יותר
חברים דרוזים
מאשר במשרדי ממשלה (%84 לעומת %73).
•
– עוזרים להתקבל לעבודה במשרדי הממשלה במידה רבה יותר מאשר
חברים יהודים
ברשויות מקומיות (%84 לעומת %23).
•
– עוזרים להתקבל לעבודה במשרדי ממשלה במידה רבה
השכלה והכשרה מקצועית
יותר מאשר ברשויות מקומיות (%66 לעומת %16).
•
– עוזר להתקבל לעבודה במשרדי ממשלה במידה רבה יותר מאשר
שירות צבאי
ברשויות מקומיות (%15 לעומת %53).
•
– עוזרת להתקבל לעבודה במשרדי ממשלה במידה רבה יותר מאשר
דרגה צבאית
ברשויות מקומיות (%16 לעומת %54).
את ההשפעה השונה שהם מייחסים לגורמים אלה על השתלבותם בשני סוגי המינהל
הציבורי אפשר להסביר במאפיינים השונים של גופים ציבוריים אלה ובין היתר בהשפעת
הלאום של מקבלי ההחלטות – המעסיקים והבוחנים בוועדות המכרזים. לדוגמה, קשרים
משפחתיים וחברים דרוזים שיכולת השפעתם רבה יותר ברשויות המקומיות, לעומת חברים
יהודים שהשפעתם עשויה להיות רבה יותר במשרדי הממשלה. בולטת במיוחד העמדה
לגבי השפעת השירות בצה"ל, שדורגה לאחר הקשרים המשפחתיים, השכלה והכשרה
מקצועית. עמדה זו הוצגה הן לגבי השתלבותם במשרדי הממשלה הן לגבי השתלבותם
ברשויות המקומיות. התוצאות שלפיהן %53 השיבו שהשירות בצבא עוזר להשתלבותם
ברשויות המקומיות, לעומת %08 שהצביעו על קשרים משפחתיים, מלמדות על מרכזיותם