הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

184

השתלבותם של דרוזים במינהל הציבורי בישראל

מכשול להשתלבותם בעבודה, בעיקר בגלל אובדן זמן ושירות המילואים שלעתים אינו

מתקבל בברכה על ידי המעסיקים, והטענה על היעדר סיוע ממוסדות המדינה.

להלן עמדות נוספות בסוגיה זו, שעולה מהן פן נוסף לגבי התייחסותם למשמעויות הנובעות

האם לדעתך, השירות הצבאי של הדרוזים בצה"ל פוגע ביכולתם

משירותם בצבא. לשאלה, "

", %44 השיבו בחיוב. ראוי לציין שהעובדים במינהל הציבורי השיבו כך בשיעור

להתקדם?

באיזו מידה להערכתך, השירות הצבאי היווה לך מכשול

גבוה יותר (%26). לשאלה, "

", %53 השיבו "במידה רבה" ו"במידה רבה מאוד".

בעבודתך בסקטור הפרטי?

לצד ההסכמה בדבר חובתה של המדינה לסייע לבני העדה בתחום התעסוקה כתמורה על

שירותם בצה"ל, קיימת מחלוקת לגבי מידת הסיוע. בלב המחלוקת עומדים גמלאי צה"ל –

האם יש להעניק להם יותר סיוע על התרומה הרבה יותר שלהם לביטחון המדינה ולנוכח

ההשלכות השליליות שעלולות לנבוע מהיותם מובטלים, או לסייע יותר לקבוצות האחרות

בעדה, שהן חלשות מאחר שאין להן פנסיה ממלכתית כמו ליוצאי צה"ל. סא"ל (במיל') נאיף

דגש, לשעבר מפקד יחידת הגדנ"ע במגזר הדרוזי בצה"ל, הציג בריאיון עם המחבר עמדות

נפוצות בסוגיות אלו בקרב בני העדה:

בעיית האבטלה אצלנו הדרוזים היא קשה במיוחד, כי בכפר כולם מכירים אחד את השני

ויודעים מי עובד ומי לא... זו בושה גדולה מאוד כאשר אבי המשפחה לא יכול להביא פרנסה.

הבעיה גדולה יותר כאשר המובטלים הם כאלה ששירתו בצבא. זאת בושה גדולה וזה גורם

לכעס ולאכזבה... כולם מצפים שהמדינה תעזור להם... הם סיכנו את החיים שלהם בשביל

המדינה והיו במעמד גבוה. אסור להפקיר אותם... המדינה צריכה לעזור להם גם משום

שהדרוזים לא פונים בבקשה לקבל עזרה מתוך מחשבה שזה לא מכובד והם לא רוצים

להיראות מסכנים (שם: 412).

בחינה השוואתית של העמדות שהציגו הדרוזים מלמדת שרובם אינם שבעי רצון ממידת

ההשפעה של שירותם בצבא על השתלבותם בעבודה – הן בסקטור הפרטי הן במינהל

הציבורי. אי שביעות הרצון רבה יותר בקרב העובדים במינהל הציבורי, ובתוך קבוצה זו –

בקרב העובדים במשרדי הממשלה. השיעור הגבוה יחסית של המשיבים, שהשירות בצה"ל

פוגע ביכולתם להתקדם ואף מהווה מכשול, ממחיש את הטענה לגבי בעיית אובדן הזמן

בתקופת השירות הצבאי שמחריפה בגלל היעדר סיוע של המדינה. בנוגע לממצא שרובם

נמנעים מלפנות לגופים ממלכתיים וציבוריים כדי לקבל סיוע במציאת עבודה, ההנחה היא

שנטייה זו נובעת בעיקר מכך שהם מעדיפים להיעזר בקשרים אישיים ומשפחתיים, ואולי

תורמים לכך גם מאפיינים תרבותיים שלהם ובמרכזם חוסר הרצון לפנות בבקשה לעזרה

כדי לא להיראות חלשים וחסרי אונים.