הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

181

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

נשים. לא צריכה להיות שום בעיה בשיבוץ דרוזים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי כולל

בתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי. אם דרוזים טובים לשרת בצבא כקצינים ובתפקידים בכירים

ורגישים... אז לא צריכה להיות בעיה בתחום האזרחי... יש להם בעיה למצוא עבודה מסיבות

שונות, למשל המגורים בצפון המדינה וגם משום שבדרך כלל המעסיקים היהודים מעדיפים

להעסיק יהודים על פניהם (שם: 23).

פן חשוב נוסף של הנושא הציג מוטי אהרוני, סגן נציב שירות המדינה, בריאיון עם המחבר:

ההרגשה לגבי הדרוזים היא שבגלל השירות הצבאי שלהם הם חלק בלתי נפרד מהחברה

הישראלית... הבעיה היא בנכונות לשלב אותם ברמת האנשים הבודדים שאמורים לקבל

אותם לעבודה... ברור שהשירות הצבאי עוזר להם. זה מחשל, מלמד מיומנויות, סיבולת

ובדרך כלל מעלה את רמת ההשכלה שלהם ויוצר גם היכרויות רבות שלהם עם נושאי

משרות שיכולים לעזור... הדרוזים בהחלט מסתכלים על השירות הצבאי כדרך שתסייע להם

להשתלב טוב יותר בחברה ובעבודה, וזה לגיטימי. השאלה היא אם אפשרי מבחינת החוק

לתת להם עדיפות... לגבי בעיית מקום המגורים, אסור שזה יכוון אותם לעבודה בשירות

הציבורי רק באזור הצפון. זה עלול ליצור מעין מובלעת של השירות הציבורי שנשען על בני

מיעוטים וזה לא נכון ולא לטובת המינהל הציבורי (שם).

הזיקה הברורה והחזקה בין הגורמים שמשפיעים על בני העדה להתגייס לצבא לגורמים

שמשפיעים עליהם להשתלב בשירות המדינה מקנה זווית נוספת להבנת יחסם למדינה

ולחברה הישראלית. ההנחה היא, שמרביתם מתגייסים לצבא משיקולים של הזדהות עם

המדינה ורצון להשתלב בה, והם אלה שיעדיפו לעבוד במינהל הציבורי, ובמסגרתו הם

יעדיפו את משרדי הממשלה על פני הרשויות המקומיות. הנחה זו נבדקה באמצעות שני

משתנים מרכזיים, הקשרים וההשפעה שהם מייחסים לשירותם בצבא על השתלבותם

במינהל הציבורי ויחסם למידת ההשפעה של השירות הצבאי על השתלבותם בו. בתחום

השתלבותם במינהל הציבורי נשאלו שאלות בשלושה תחומים: הסיוע שלהערכתם על

המדינה להגיש למי ששירתו בצבא; התנהגותם של מי שלא שירתו; יחסם למידת ההשפעה

של שירותם הצבאי על השתלבותם במינהל הציבורי. להלן התוצאות שהתקבלו לשאלה:

האם לדעתך, המדינה צריכה לעזור לדרוזים ששירתו בצה"ל למצוא עבודה במינהל

", %09 השיבו בחיוב. ראוי לציין, שבקטגוריה "בהחלט כן", תלמידי התיכון

הציבורי?

והעובדים במינהל הציבורי השיבו בשיעור גבוה יותר מהאחרים (%07 ו-%17 לעומת %95).

בחינה השוואתית בין העמדות שהציגו הקבוצות השונות בקטגוריה "בהחלט כן", מצביעה

על מגמת ירידה בדרישה לקבל עזרה מהמדינה במהלך השירות בצבא: מ-%47 בקרב

תלמידי התיכון ל-%43 בקרב החיילים בשירות סדיר וחזרה לשיעור דומה בקרב העובדים

במינהל הציבורי (%17). ההנחה היא, ששינוי זה נובע מתחושת ביטחון שיש לחיילים,

שיוכלו להסתדר ללא עזרה מיוחדת. ייתכן גם שהם אינם חשים בנוח לדרוש תמורה במהלך