177
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
לקידום ייצוגם ההולם של הערבים בקרב העובדים בשירות המדינה. ב-7002.11.11 החליטה
הממשלה (החלטה מס' 9752), כי עד סוף שנת 2102 יהיו לפחות %01 מעובדי המדינה מבני
האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית.
החלטת ממשלה חשובה נוספת שהתקבלה ב-9002.1.52 (החלטה מס' 6344), כוללת גם
הקצאת משאבים ופעולות מינהליות לשם קידום ייצוגם ההולם של הערבים בשירות המדינה.
בין היתר הוחלט להוסיף מדי שנה 02 תקנים "מיועדים", להוסיף משרות לסטודנטים
ערבים (לא סוכם כמה), להקים מאגר של בוחנים ערבים לוועדות לקבלת עובדים בשירות
המדינה ולבנות תוכנית חניכה מיוחדת לעובדים חדשים כדי לסייע בהשתלבותם.
עמדת המערכת המשפטית בישראל בסוגיה זו התבטאה בהתייחסות למכרזים שנקבע בהם
כי המשרה מיועדת לדרוזים, שפרסמה נציבות שירות המדינה. הדבר העלה את השאלה, אם
במניעה ממועמדים שאינם דרוזים להציג את מועמדותם למשרות אין משום פגיעה בעקרון
השוויון. על פי סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אין להפלות בין עובדים או בין
דורשי עבודה, בין השאר בגלל דתם, גזעם ולאומיותם. בפסק דין של בית הדין האזורי
לעבודה נקבע, שבפרסום מכרז המיועד לבני העדה הדרוזית בלבד אין משום פגיעה בעקרון
לעניין זה, סעיף
8
השוויון, ושההחלטה מבוססת היטב בהוראות הדין ובהחלטות הממשלה.
51א לחוק שירות המדינה (מינויים), מקנה מתן עדיפות בעבודה ("העדפה מתקנת"), לעבודה
בשירות המדינה לקבוצה מסוימת באוכלוסייה בישראל, ובהם האוכלוסייה הערבית.
ואולם, גם צעדים אלה לא הביאו לתוצאות הרצויות, לא לייצוגם ההולם של הדרוזים
בשירות הציבורי ולא להפגת תחושות הכעס שלהם כלפי המדינה על מה שנראה בעיניהם
כחוסר נכונות שלה לסייע להם.
התגברותן של תחושות אלו נובעת גם מכך שבהחלטות בנושאי המיעוטים המדינה נוהגת
לכלול אותם בקטגוריה "ערבים" ולהעניק להם העדפה מתקנת כמו לאוכלוסייה הערבית.
הדבר מגביר את חשיבותו של המישור הלא-פורמלי, כלומר את השפעת העמדות האישיות
של המעסיקים ושל הבוחנים בוועדות המכרזים. אלא שהחובה המוטלת עליהם לבחור את
המועמדים על פי קריטריונים אחידים וללא משוא פנים אינה מאפשרת להם להצביע באופן
גלוי על השיקולים שהנחו אותם בבחירה, כדוגמת השירות בצבא. לכן נודעת חשיבות
להצהרות הציבוריות ולעמדות של מקבלי החלטות לגבי הגורמים העשויים להשפיע עליהם.
בדיקת סוגיה זו מלמדת, שהן בקרב היהודים הן בקרב הדרוזים יש הסכמה שלשירותם של
הדרוזים בצה"ל חייבת להיות השפעה מסייעת על השתלבותם בשירות המדינה. המחלוקת
התמקדה בעיקר בשאלה, באיזו מידה צריכה להיות ההשפעה. רוב הציבור (%06) תמך
8 פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, עב 334200/30, 5002.8.22.