177 / 263
175
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
שמספר המועסקים בו הוא הגדול ביותר. כך לדוגמה סקר שכלל מדגם אקראי של בעלי
משק בית מכל 22 יישובי הדרוזים מצא כי במרבית היישובים שיעור המועסקים מבני
העדה בשירותי הביטחון היה הגבוה ביותר. עוד נמצא, כי ב-21 יישובים היו מועסקים יותר
מ-%52 בשירותי הביטחון וביתר היישובים שיעור המועסקים בענף זה היה השני בגודלו,
אחרי ענף השירותים. בדיקה אחרת העלתה תוצאות דומות: שיעור המועסקים בשירותי
הביטחון בכמה יישובים דרוזיים הגיע בממוצע לכדי יותר מ-%24. השפעת שירותם הצבאי
של הדרוזים בתחום התעסוקה מוצאת את ביטויה גם בהבדלים שבין התפלגות נתוני
התעסוקה בקרב בני העדה שחיים ביישובים בגליל ובכרמל, לבין אלה החיים ביישובים
ברמת הגולן. הנתונים מלמדים שמספר המועסקים בתחום הביטחוני ביישובים שבגליל
ובכרמל בולט לעומת הדרוזים מיישובי רמת הגולן, שאינם משרתים בצבא ומביעים עמדות
נגד ישראל ובעד סוריה. המחקר קובע שהבדלים אלה נובעים ממעמדם המיוחד של
הדרוזים ברמת הגולן, שלא השתלבו בחברה הישראלית, בין היתר מאחר שאינם משרתים
בצה"ל (חסן 0002).
במישור הפורמלי, המדינה מסייעת לדרוזים להשתלב במינהל הציבורי במסגרת קביעת
משרות המיועדות לכלל בני המיעוטים ובאופן יחסי לחלקם בהשוואה לאחרים. הניסיון
מלמד, כי מדיניות זו לא הצליחה לתת מענה לא לרצונה של המדינה ובוודאי לא לצרכים
ולציפיות של בני העדה. הניסיונות להעניק להם עדיפות הציפו שאלות ערכיות ומשפטיות
אחת הדוגמאות ליישום
6
רבות, שהתמקדו בעיקר בתחום זכויות האדם ועקרון השוויון.
מדיניות זו היא מאמצע שנות התשעים, עת התקיים "מבצע" לשילוב של ערבים ודרוזים
בשירות המדינה. הדילמות הערכיות, החוקיות והמשפטיות שליוו פעילות זו מלמדות על
רצונה של המדינה לסייע לדרוזים להשתלב בשירות הציבורי, מעין תמורה בעבור שירותם
בצה"ל, ועל הקושי להעניק להם עדיפות בגלל החשש מפגיעה בערכים הדמוקרטיים.
כתוצאה מכך, ההטבות ניתנו גם למיעוטים שאינם משרתים בצבא. ראוי לציין, כי במהלך
מבצע זה התקבלו לשירות המדינה 036 עובדים ערבים ודרוזים (גידול של %64). חלוקת
7
המשרות בין הערבים לבין הדרוזים נעשתה באופן יחסי למספרם באוכלוסייה.
בדיקה של יישום החלטות הממשלה לגבי הסיוע להשתלבות דרוזים בשירות הציבורי מלמדת
שהן לא יושמו. מבין הגורמים העיקריים לכך אפשר להצביע על הערכים הדמוקרטיים
שמעוגנים בחוקי המדינה ובמרכזם החובה להעניק שוויון זכויות לכל האזרחים ללא הבדל
דת, גזע, לאום ומין בהליך המכרז לבחירת עובדים במינהל הציבורי. המשמעות המעשית
6 על עקרון השוויון והחובה להעניק ייצוג הולם לחברי קבוצה מסויימת, ראו בג"ץ 89/4296, האגודה לזכויות
האזרח בישראל נגד מדינת ישראל ואחרים. פ"ד, כרך נה, חלק חמישי, תשס"א/תשס"ב (1002.7.9).
7 הנתונים מתוך "דוח תקופתי – נתונים סטטיסטיים על שילוב ערבים ודרוזים בשירות המדינה" (ירושלים,
נציבות שירות המדינה, אפריל 9991).