הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

166

השתלבותם של דרוזים במינהל הציבורי בישראל

– המדינה רשאית להגדיר כ"לא-מפלים" צעדים שהיא נוקטת

קבוצות אוכלוסייה נזקקות

כדי לסייע לקבוצות אוכלוסייה מסוימת, בגלל השתייכותן למשל למעמד כלכלי, תרבותי או

חברתי שפוגע בשווין ההזדמנויות (בן-ישראל, 8891).

בעידן המודרני, שבו מדגישים את חופש העיסוק, חשוב להבין מהם הגורמים המשפיעים על

האדם לבחור את מקום העבודה, במינהל הציבורי או בסקטור הפרטי, ואם הבחירה נעשית

מרצונו או שמדיניות מכוונת של השלטון מכוונת אותו לכך. בחינה זו ראוי שתיעשה ברמת

האדם כפרט וברמת הקבוצה, שכן לעתים השתלבות או אי-השתלבות בסוג עבודה מסוים

עשויה לנבוע משיקולים שמקורם באינטרסים של הקבוצה.

הספרות המחקרית העוסקת בגורמים שיש בכוחם להשפיע על הנטייה להשתלב בעבודה

במינהל הציבורי מדגישה שתי גישות עיקריות:

1 1 .

– מתמקדת בהשפעתם של הגורמים השותפים בשיטת גיוס

שיטת גיוס העובדים

העובדים הנהוגה במדינה. על פי גישה זו, במערכת ארגונית המכונה "מערכת קריירה

), המשרות הציבוריות פתוחות לשכבה חברתית

Closed Career System

סגורה" (

מוגדרת ויש ציפיות ברורות לגבי מי שיכול להשתלב בהן. במצב זה, הרצון להשתלב

במגזר זה גבוה, כי העובדים נהנים מיתרונות שמקורם בהערכה חברתית לרובד

Open

החברתי המשתייך לשירות הציבורי. לעומת זאת, ב"מערכת קריירה פתוחה" (

) המשרות פתוחות לכל מי שיש לו הכישורים המתאימים. במצב

Career System

זה, של היעדר אלמנט ריבודי, יפחת הרצון להשתלב, שכן העבודה במערכת כזאת אינה

יוצרת רובד חברתי הזוכה למעמד מיוחד.

2 2 .

– שיטה המתמקדת בהשפעת האינטרס האישי על רצונו של הפרט

אינטרס אישי

בתחום התעסוקה. על פיה, האדם בוחר לעבוד במינהל הציבורי משיקולים רציונליים,

כגון הרצון לזכות בתמורה בדמות הערכה חברתית, ביטחון סוציאלי וסיפוק בעבודה.

תועלות אישיות אלו עשויות לנבוע גם מהאפשרות להשתתף בתהליך קבלת החלטות

ולזכות ביכולת רבה יותר לקדם אינטרסים אישיים וקבוצתיים. כמו כן, פועל כאן הצורך

affiliation

הבסיסי של האדם להרגיש שייך לקבוצת האנשים במקום העבודה שלו (

), כך שהנטייה של האדם להעדיף מקום עבודה מסוים תגבר, אם להערכתו הוא

need

עשוי לקבל יחס טוב יותר מצד המעסיקים והעובדים ולחוש שייכות למקום העבודה,

בין היתר, בהשפעת מספר העובדים מהקבוצה שהוא משתייך אליה (גזיאל 7891).

בחינת השפעתם של גורמים אלה על הנטייה להעדיף את העבודה במינהל הציבורי על פני

עבודה בסקטור הפרטי ועל נטייתם של מעסיקים ובוחנים בוועדות מכרזים להעדיף מועמד

מסוים, מעלה שתי קטגוריות עיקריות של גורמים – ערכיים ותועלתניים. הבחנה נוספת