165
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
הניסיון ליצור שוויון הזדמנויות למיעוט לאומי בדרך של אפליה מתקנת עשוי לנבוע גם
מרצונה של המדינה להעביר מסר לקבוצות מיעוט אחרות שכדאי להן לנהוג כמו הקבוצה
האם לדעתך,
הזוכה לעדיפות. העמדות כלפי אפליה מתקנת נבדקו באמצעות השאלה, "
76% ."
צריכים להפלות את הדרוזים לטובה כדי לעזור להם למצוא עבודה במינהל הציבורי?
מהדרוזים השיבו בחיוב. רובם גם הדגישו את הצורך לקבוע אמות מידה שונות לבני העדה
כדי לסייע להם להתמודד באופן הוגן מול המועמדים האחרים. הציפייה שלהם ליחס מועדף
היא גם לגבי היהודים, בטענה שיש להם יתרונות כקבוצת רוב שלטת וגם לגבי הערבים,
בטענה שאי שירותם בצבא מקנה להם יתרונות. דבריו של השיח' ג'אבר מועדי, ממנהיגי
העדה הדרוזית, שנאמרו בריאיון עם המחבר ממחישים טענות אלו:
המדינה צריכה לבצע אפליה מתקנת ולהעניק לבני העדה הדרוזית יותר הזדמנויות, כדי
שיוכלו להתפתח ולהתמודד על התפקידים הממלכתיים כמו היהודים. זה נכון גם לגבי
ההשכלה. המבחנים לקבלה לאוניברסיטה ולעבודה בשירות הציבורי קשים מאוד ולא הוגנים,
כי הם לא מתאימים לחינוך ולתרבות של הדרוזים. צריך לשנות אותם כדי שיתאימו לידע,
לחינוך ולתרבות של בני העדה. בזמן שהבנים שלנו משרתים בצבא, יש כאלה שלא משרתים
בצבא והולכים לעבוד או ללמוד ואז הם הופכים ליותר מתאימים ומקבלים את התפקידים,
וזה לא בסדר (אמרני 3002: 18).
לצד הצורך החשוב והחיוני לסייע לקבוצות אוכלוסייה חלשות כדוגמת מיעוטים לאומיים,
קיים החשש שהמדינה תעניק הטבות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות משיקולים פסולים.
חששות כאלה העלו את הצורך לקבוע כללים מגבילים. ארגון העבודה הבין-לאומי
), שהוא סוכנות של האו"ם לענייני
International Labour Organization – ILO
(
עבודה וזכויות עובדים, קובע באמנה משנת 8591, שלמדינה אסור לחרוג מעקרון השוויון
בתחום העבודה במינהל הציבורי אלא במקרים חריגים. כדי למנוע אי הבנות ניתן הסבר
ופירוט של המקרים החריגים, כמפורט להלן:
– כאשר אופיו או מהותו של התפקיד מחייבים שמי שממלא אותו ישתייך
מאפייני תפקיד
לקבוצת אוכלוסייה מסוימת, או כאשר הצרכים החיוניים של הארגון מחייבים שהתפקיד
יאויש על ידי בני קבוצה ממעמד מסוים, למשל משרות המיועדות לתת שירות לציבור
שאינו יודע את השפה הנהוגה במדינה.
– כאשר צורכי ביטחון המדינה מחייבים שתפקיד מסוים לא יאויש על ידי
ביטחון המדינה
אנשים מסוימים. במקרה זה, הדרישה היא שהפעילות המיוחסת לאדם תבוא לידי ביטוי
ממשי ולא רק עקב התבטאות פוליטית או דתית. כמו כן, אסור שההחלטה תיקבע רק בגלל
ההשתייכות הקבוצתית, ולמי שחש נפגע תינתן האפשרות לערער על ההחלטה לפני גורם
מוסמך ואובייקטיבי.