169
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
גם במערכת השלטון המקומי קשה להצביע על הישגים ממשיים. הנתונים על הרשויות
המקומיות הדרוזיות מלמדים, כי לרובן קשיים ניהוליים וכספיים שפוגעים ביכולתן למלא
את תפקידן, עד כדי אי מתן שירותים בסיסיים לתושבים. מצב קשה של התשתיות, היעדר
מוסדות ציבור במידה הנדרשת ורמת פיתוח ירודה של רוב יישובי הדרוזים הם עדות חיה
לכישלון של ההנהגה המקומית והארצית שלהם כאחת. לזאת יש להוסיף את המספר הבטל
בשישים של דרוזים שהשתלבו בעבודה ברשויות מקומיות יהודיות הסמוכות גאוגרפית
ליישובים דרוזיים, כדי להבין את חומרת הבעיה. אפשר היה להניח כי השפעת השירות
בצה"ל תביא להם הישגים בתחום זה – בפרט לנוכח ההצהרות החוזרות ונשנות בכיוון זה
של מנהיגי המדינה ופוליטיקאים בכירים – אך המציאות מלמדת שבני העדה הדרוזית טרם
השתלבו במוקדי כוח ועשייה במגזר ציבורי חשוב כלשהו.
מצב זה מעורר תמיהה, נוכח העובדה שדרוזים רבים מעוניינים להשתלב במינהל הציבורי
ותובעים מהמדינה שתסייע להם בכך. יתרה מזו, זאת אחת הדרישות הבולטות שלהם, משום
שהם מעריכים שההשתלבות במינהל הציבורי יכולה לקדם אינטרסים אישיים וקבוצתיים
של בני העדה. נטייה זו אמנם בולטת יותר בקרב יוצאי צבא, אך נמצא שבהשוואה לגורמים
מסבירים אחרים, ההשפעה שהם מייחסים לשירות הצבאי מעטה יותר. למשל, הם סבורים
שבני משפחה יכולים לסייע בידם להשתלב במשרדי ממשלה וברשויות המקומיות יותר
מאשר העובדה שהם שירתו בצה"ל. בחינה השוואתית בין שני מגזרים ציבוריים אלה
מלמדת שהם מייחסים מידת השפעה שונה לשירותם בצבא. ההנחה היא, כי זו תוצאה של
הגישה הרווחת בקרב בני העדה הדרוזית, שבזכות שירותם בצה"ל הם יזכו להתחשבות
ולעדיפות בקרב המעסיקים והבוחנים בוועדות המכרזים לקבלת עובדים למשרדי הממשלה,
שמרביתם יהודים.
: התפלגות מספר חברי הכנסת הדרוזים
טבלה 81
כנסת
שנים
חברי כנסת
דרוזים
ראשונה
1951‑1949
-
שנייה
1955‑1951
2
שלישית
1959‑1955
2
רביעית
1961‑1959
1
חמישית
1965‑1961
1
שישית
1969‑1965
1
שביעית
1973‑1969
1
שמינית
1977‑1973
2
תשיעית
1981‑1977
4
עשירית
1984‑1981
1
אחת עשרה
1988‑1984
2
שתים עשרה
1992‑1988
1
שלוש עשרה
1996‑1992
2
ארבע עשרה
1999‑1996
1
חמש עשרה
2003‑1999
2
שש עשרה
2006‑2003
3
שבע עשרה
2009‑2006
1
שמונה עשרה
‑2009
4
מקור: האתר הרשמי של הכנסת