הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

160

השתלבותם של דרוזים במינהל הציבורי בישראל

הממשלה, אך הן לא יושמו או שיישומן היה חלקי ביותר. אחת מוועדות אלו, בראשותו של

חיים קוברסקי ששימש מנכ"ל משרד הפנים במשך כ-71 שנה (הוועדה הציבורית-מקצועית

לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה), הקדישה פרק מיוחד

לשילובם של בני המיעוטים הלאומיים בשירות הציבורי. לצד שורה של המלצות שבמרכזן

הגישה העקרונית לגבי חשיבות שילובם והבטחת שיוויון זכויות בקבלתם לעבודה ולנוכח

ההשלכות השלילות הנובעות מאי שילובם באופן הראוי, המליצה הוועדה על נקיטת צעדים

ארגוניים ואחרים לשם הבטחת מימושן של ההנחיות בדבר איסור הפליה בקבלה לעבודה,

המעוגנות בחוקי המדינה ובאמנות בין-לאומיות שישראל חתומה עליהן. להלן קטע מדברי

הסיכום לפרק זה בדוח הוועדה, שעומדים בבסיס ההמלצות:

במשטר דמוקרטי צריך שירות המדינה לשקף את הרכב האוכלוסייה לשכבותיה ומגזריה.

התאמה זו בין נותני השירות לבין מקבליו הופכת אותו לשירות פתוח, מקרבת את

הבירוקרטיה אל האוכלוסין ומאפשרת לה להבין אותם ואת צורכיהם, ותורמת ליצירת יחס

של אמון מצד האזרחים אל שירות המדינה ואל הממשל. למעשה זאת הגשמתו – בתחום

המינהל הציבורי – של העיקרון של "ממשל על ידי העם" (דוח הוועדה 9891: כרך ב', 413).

על רקע כל אלה נראה שהמדיניות שנוקטת ישראל בנושא קליטתם ושילובם של העובדים

בשירות הציבורי באה לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים:

1 1 .

– גישה זו נשענת על ההנחה,

סיוע להשתלבותם של בני קבוצות אוכלוסייה חלשות

שהשתלבותם של בני אוכלוסיות חלשות במינהל הציבורי עשויה לתרום להשתלבותם

בחברה בכלל. עצם העבודה במינהל הציבורי נתפסת כביטוי של הזדהות עם המדינה,

והדבר עשוי לעודד אהדה כלפיהם מצד קבוצת הרוב השלטת. בהקשר זה ראוי לציין

) שהתקיימה בארה"ב בשנת 8691,

Minnowbrook

את החלטות ועידת מינוברוק (

המדגישות את חשיבות תפקידו של המינהל הציבורי להשגת מטרות של צדק חברתי

והקוראות למדינות לפעול למען שילובם של בני הקבוצות החלשות במינהל הציבורי

באמצעות פעילות יזומה. תכליתן של פעולות אלו צריכה להוביל למדיניות המיועדת

להעניק עדיפות לחלשים (אפליה מתקנת), במטרה לסייע להשתלבותם בחברה ולקדם

שוויון חברתי.

2 2 .

– מדיניות זו מיושמת בעיקר

הצרת צעדיהם של אזרחים שנאמנותם מוטלת בספק

במישור הלא-פורמלי, בדרך של מניעת השתלבותם של אזרחים כאלה בתפקידים

בכירים או בתפקידים בעלי חשיבות ורגישות ביטחונית או אחרת. זו עשויה לבוא לידי

ביטוי גם בניתובם לתפקידים מסוימים ובעיקר לכאלה שעוסקים בטיפול בקבוצות

האוכלוסייה שאליהן הם משתייכים. בדרך כלל, זו תוצאה של חשש אמיתי או מדומה

מפני האפשרות שהעבודה במינהל הציבורי תנוצל על ידי גורמים עוינים כדי לפגוע