הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

156

פרק רביעי: השתלבותם של דרוזים במינהל הציבורי בישראל

העסקתם של אזרחי המדינה במערכות השלטון והמינהל הציבורי אמורה לתרום

להשתלבותם החברתית. הדרוזים אזרחי ישראל מודעים לכך, מעוניינים בכך ומצהירים על

כך, וגם המדינה מגלה רצון מסוים לשלבם במערכות אלו, ולמרות זאת – הלכה למעשה

מצביעים הנתונים על הצלחה מעטה, ויש גם הרואים בכך כישלון. בחינת הסיבות לתופעה

זו מעלה מגוון של גורמים, ובהם כאלה הקשורים בדרוזים עצמם ובמאפיינים דתיים,

תרבותיים וחברתיים שלהם, ואחרים הקשורים למאפיינים של ישראל כמדינה דמוקרטית

המחויבת לשמור על כללי השוויון, ללא הבדל דת, גזע, מין או לאום. הדיון בפרק זה מתמקד

בגורמים המסייעים להשתלבותם של הדרוזים במערכות השלטון והמינהל הציבורי או

מעכבים או מונעים אותה, תוך מתן דגש למשמעויות ולהשלכות של הדבר ובפרט להשלכות

על יחסם למדינה. חלקו הראשון של הפרק דן במאפיינים של המינהל הציבורי, שהשפעתם

על ההשתלבות בו רבה.

מקובל להגדיר את המינהל הציבורי כמערכת ארגונית המופקדת על מכלול הפעולות

הממלכתיות, כפי שנקבעו בהוראות החוק ובכללים שמסדירים את תפקידיו, סמכויותיו

ודרך פעולתו. זוהי הזרוע הניהולית המבצעת של המדינה, הכוללת את נושאי המשרות

בגופים הציבוריים למיניהם האמורים לבצע את תפקידם במסגרת הסמכויות שהוענקו להם.

עקרונות אלה באים לידי ביטוי בתפיסת המינהל הציבורי כתהליך של תיאום פעילויות

מאורגנות שנועדו להוציא לפועל את מדיניות הממשלה. לגישה זו שני מאפיינים חשובים:

האחד, שהעובדים במינהל הציבורי אמונים על ביצוע מדיניות ולא על קביעתה; השני,

שמעורבותם של עובדים אלה בנושאים פוליטיים יוצרת בעבורם סביבת עבודה ייחודית

העשויה לחזק את השפעתם על תהליך קבלת החלטות. למאפיינים אלה השלכות על

המינהל הציבורי, על דפוסי פעילותו, על קשרי הגומלין בינו לבין החברה ועל ההשתלבות

בו. במישור העיוני, מאפיינים אלה הם קרקע פורייה להתפתחותן של תאוריות וגישות בדבר

הדפוס האידאלי של המינהל הציבורי.

גזיאל (7891) מביא בספרו תאוריות עיקריות הנוגעות למינהל הציבורי. להלן נדגיש בקצרה

את אלו הנוגעות לגורמים המשפיעים על השתלבותם של העובדים בשירות זה, כרקע לדיון

בהשתלבותם של בני המיעוטים בשירות הציבורי בישראל.

– מתמקדת בעיקר

)

Scientific Management School

אסכולת הניהול המדעי (

בשאלה: כיצד מגדילים את התפוקות ואת הרווחים של הארגון? בבסיס הרעיונות עומדת

ההנחה שהאדם הוא כלכלי ביסודו. לפיכך, פותחו רעיונות להמרצת העובדים באמצעים

חומריים, כגון שיפור תנאי עבודתם הפיזיים וייעול שיטות העבודה, תוך פיקוח על