הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

157

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

התנהגותם בארגון. עיקרון נוסף של גישה זו הוא הניתוח השיטתי של התהליך המינהלי

בניסיון לשפר ולייעל אותו. במסגרת זו, פותחו שיטות למחקרי זמן ותנועה שבדקו את

השפעתם של משתנים כגון רציונליות, תכנון מפורט של תהליך העבודה, התמחות מקצועית

והקדשת תשומת לב להשפעת תנאי הסביבה על הפריון בעבודה. כמו כן הודגשה חשיבותו

של המבנה הארגוני הפורמלי כמבנה אידאלי קלאסי, שבו מייעדים לעובדים את תפקיד

הביצוע ולממונים את תפקיד מקבלי ההחלטות.

– מתמקדת בעיקר בפיתוח

)

The Functional School

האסכולה הפונקציונליסטית (

יסודות מדעיים למינהל הציבורי, באמצעות עקרונות ניהוליים המושתתים על מופעי

המינהל הבסיסיים. יסוד חשוב בתפיסה זו הוא הפרדת המינהל הציבורי מהפוליטיקה

וההכרה בניטרליות ובמדעיות שלו. הוויכוח סביב שאלת מהותו של המינהל הציבורי

גרם להטלת ספק בעקרונות ניהוליים אלה, בטענה שהם אינם מדעיים אלא נורמטיביים

ומושתתים על שיפוט ערכי. במקביל להתפתחות אסכולה זו בארה"ב צמחה בצרפת אסכולה

פונקציונליסטית שהתמקדה בעקרון המינהל. על פיה, בדרגים הנמוכים של הארגון נדרשות

מהעובד יכולות ספציפיות טכניות בעיקרן, וככל שהעובד עולה בסולם התפקידים, כך

גדלה חשיבותה היחסית של המיומנות המנהלית. לפיכך, נודעת חשיבות רבה לניסיון ולידע

המקצועי של המועמדים לתפקידי הניהול הבכירים.

– מתמקדת בעיקר בהתעניינות

)

Human Relation School

אסכולת יחסי אנוש (

המינהלית בעובד ובקבוצה הבלתי פורמלית, כגורמים הדומיננטיים המצויים במרכז ההוויה

הארגונית. כדי לא לוותר על העלאת התפוקות של הארגון פותחו שיטות מינהל המשלבות

בין דרישות אלו לדרישה לדמוקרטיזציה בארגון. על פי גישה זו, בסיפוק צרכיו הסוציו-

פסיכולוגיים של העובד יש משום ערובה להעלאת שביעות רצונו וכפועל יוצא מכך להגברת

התפוקות שלו בעבודה. ניסויים הוכיחו שאכן גורמים אלה, כגון ליכוד קבוצתי, תשומת

לב שניתנה לעובדים והסטטוס שלהם בקבוצה, הגדילו את רמת התפוקה. תוצאה חשובה

נוספת היא ההשפעה הרבה של הקבוצה הבלתי פורמלית, שיש לה נורמות התנהגות משלה.

חשיבותה של קבוצת העבודה במערכת הארגונית הביאה להתפתחות זרם מחקרי חדש

ובמרכזו תורת הדינמיקה הקבוצתית, שהתמקדה בהשפעתם של משתנים כגון יחסי הגומלין

בין הפרט לבין הקבוצה, "שפת הקבוצה" וחשיבותו של הליכוד הקבוצתי.

– מתמקדת בחיפוש אחר שילוב

)

The Integrative School

האסכולה האינטגרטיבית (

בין צורכי הפרט לצורכי הארגון ומטרותיו. הרעיון המרכזי שעומד בבסיס גישה זו הוא

שלעובד יש צרכים הכוללים צורכי קיום בסיסיים וצרכים במישור של ההגשמה העצמית.

לפיכך, מימוש ציפיותיו עשוי לקדם את מטרות הארגון. לרעיונות אלה היו השלכות חשובות

על תורת הארגון, מאחר שהם ביטאו תפיסה שמנסה למזג את מטרותיו של העובד כפרט