הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

159

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

הקשרים הרצויים בין שתי המערכות. ברמה העקרונית, קיימת מחלוקת בין שתי תפיסות.

על פי האחת, מאחר שהמינהל הציבורי מבצע את המדיניות של הדרג הפוליטי, הריהו חלק

מהתהליך הפוליטי ולכן אין להפרידו מהפוליטיקה. על פי הגישה השנייה, העובדים במינהל

הציבורי צריכים לעסוק בתחום המקצועי בלבד ואסור להם להיות מעורבים בפוליטיקה.

על פי רוב ניכר חוסר בהירות לגבי הקו המפריד בין ההיבט הפוליטי להיבט המקצועי.

הפער שנוצר בין הפן החוקי לבין התנהגותם של העובדים במינהל הציבורי ממשיך לעתים

להתקיים בהסכמה שבשתיקה. כתוצאה מכך, לעתים גם שיקולים פוליטיים, חברתיים

ואחרים משפיעים על החלטות המתקבלות על ידי הדרג המקצועי, במודע או שלא במודע.

לצד הפגיעה במידת עצמאותם של העובדים, מעניק חוסר הבהירות מעין לגיטימציה

להתחשבות גם בשיקולים שאינם מקצועיים. אחת התוצאות של הדבר היא הגדלת מרחב

שיקול הדעת של העובדים ויכולת השפעתם על תהליך קבלת ההחלטות. חשיבותם של

הארגונים הציבוריים, שהם גורם מפתח בהנהגת שינויים במוסדות המדינה, מעצימים את

יכולת השפעתם. מאפיין זה, עשוי לבוא לידי ביטוי גם בהשפעה על תהליכים כלכליים,

חברתיים ואחרים. לפיכך, בהתייחס למניעים להשתלב במינהל הציבורי עולה השאלה, באיזו

מידה מונעת נטייה זו על ידי הרצון להשיג עמדת כוח. עם זאת, הגורמים להשתלבות או

אי השתלבות במינהל הציבורי רבים ומגוונים, בפרט לגבי המיעוטים הלאומיים. בין היתר,

משפיעים על כך מאפיינים של המדינה, החברה והמינהל הציבורי, ובמרכזם יחסי הגומלין

הפורמליים והבלתי-פורמליים בין המדינה וקבוצת הרוב השלטת לבין קבוצות המיעוט

הלאומי. בישראל, שבראש מעייניה עומד נושא הביטחון ושבעקבות זאת היא נאלצת לנקוט

אמצעי זהירות כלפי חברי קבוצות אוכלוסייה שנאמנותם מוטלת בספק, השפעתם של

גורמים אלה גוברת. בדרך כלל, חברי קבוצות אלו אף נתקלים ביחס חשדני ולעתים עוין

מצד מוסדות המדינה וחברי קבוצת הרוב השלטת.

המינהל הציבורי בישראל מושפע מגורמים שונים שקצתם ייחודיים לישראל ובמרכזם

תהליך הקמת המדינה, הרכב האוכלוסייה, היותה יהודית ודמוקרטית, מאפייני המערכת

הפוליטית והמצב הביטחוני. השפעה רבה נודעת גם למאפיינים שמקורם בריבוי קבוצות

האוכלוסייה שמרכיבות את החברה הישראלית והשסעים המגוונים שבה. דפוסי פעילותו

של המינהל הציבורי בישראל התגבשו עם קום המדינה במציאות מאוד מיוחדת ובעייתית,

של קליטת עלייה גדולה ושל מלחמה, שהביאה את הנהגת המדינה לאמץ מוסדות, ארגונים,

נהלים וחוקים מתקופת המנדט הבריטי. כמו כן, שיקולים ביטחוניים, חברתיים, פוליטיים

וכלכליים הביאו לכך שבמהלך השנים נעשו השינויים בדפוסי פעילות אלה כטלאי על

גבי טלאי, מבלי שתיערך רפורמה מקיפה שתתאים אותם לצרכים המשתנים. תהליך זה

לווה בהקמת ועדות ממלכתיות וציבוריות שהתבקשו לבחון את התנהלותו של המינהל

הציבורי ולהמליץ על שינויים בו. ההמלצות של הוועדות בדרך כלל אומצו פורמלית על ידי