38 / 111
37
ספק שבשאלת חיוניותה ודחיפותה של החקיקה אפשר ליצור סיווג של סדרי עדיפות,
והרשימה של העניינים דלעיל כוללת את הנושאים שבלעדיהם ייתכן שמאמץ החקיקה
אכן היה מיותר.
קביעת ייעודו של השירות, תפקידיו וסמכויותיו
תחימת גבול תפקידיו וסמכויותיו של שירות חשאי במדינה דמוקרטית היא עניין
חיוני ביותר. המגוון הרחב של הסמכויות הנתונות בידי השירות, ובעיקר אלו שמכוחן
רשאי הוא לפגוע בחירויותיהם של תושבים ואזרחים, להגביל את חופש התנועה
שלהם ולחדור לפרטיותם, מחייב שאותן סמכויות וכוחות יהיו מוגדרים היטב. באופן
מסורתי, שירות הביטחון הישראלי הופקד על שורה של נושאים ותחומי אחריות שלא
כולם "כוסו" לחלוטין במסגרת החלטות הממשלה שעליהן נסמך הבסיס החוקי
לגביהם קודם לחקיקת חוק השב"כ. תחומי האחריות של השירות הוגדרו במסמכי
כאחריות להגנת המדינה, מוסדותיה ומשטרה הדמוקרטי מפני
87
השירות הפנימיים
איומי טרור, ריגול, חתרנות מדינית וחשיפת סודות המדינה. מכך נגזרה אחריותם
המעשית של אגפי השירות השונים לתחומים הבאים: איסוף מידע וסיכול פח"ע
וטרור; מעקב אחר אנשים וקבוצות שוליים בעלי אידאולוגיות קיצוניות וסיכול פעולות
שהללו עלולים לממשן בדרך בלתי חוקית )חתרנות(; סיכול ריגול; אבטחת אישים;
הנחיית האבטחה הממלכתית בתחומי התעופה והספנות; הנחיית אבטחת המידע;
ביצוע סינון ביטחון לעובדי גופים ממלכתיים שנדרש בהם סיווג ביטחוני; אחריות
למחקר בכל הנוגע להערכת הפח"ע באזורי יהודה, שומרון וחבל עזה.
גם תחימת גבולות האחריות שבין גופי המדינה העוסקים בביטחון המדינה ושלום
הציבור, בינם לבין עצמם, חיונית, ולא תמיד הייתה ברורה באופן מניח את הדעת.
חלק ניכר מהדיון בוועדות החקירה שעסקו בפעילות של השירות ושל גורמי ביטחון
פנים נוספים, כמו ועדות שמגר בעקבות הטבח במערת המכפלה ובעקבות רצח
ראש הממשלה, יוחד לבחינת תחומי האחריות של המשטרה, הצבא והשירות, היכן
הם נושקים זה בזה, היכן הם חופפים והיכן הם חסרים. אופי הפעילות האיסופית
והחשאית יכול להעלות גם שאלות לגבי הקו המפריד בין פעילות המוסד לפעילות
השירות. בחינת החלטות הממשלה שהונפקו במשך השנים ואשר עוסקות בתחומי
האחריות הנ"ל העלתה כי אין חפיפה מלאה בין האמור בהן ובין תחומי האחריות
78 בהמשך נוסחו הדברים במסגרת מסמך ערכי השירות )"הקוד האתי"(, שאושר בשירות בסוף שנת 8991;
.
www.shabak.gov.ilראה באתר השב"כ