חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

מושג המפתח לעניין זה הוא כמובן ערך החשאיות, שהוא כלי עבודה בסיסי בעבודת

כל ארגון חשאי. כל שקיפות מול גורמים חיצוניים לשירות יש לה מחיר ברור של

חשיפה. לכל חשיפה יש מחיר אפשרי, לא תמיד הכרחי, של פגיעה בביטחון מבצעים,

כלי עבודה מודיעיניים, חיסיון מקורות ועוד. לחלוקת האחריות למעשי השירות בין

הרשות המבצעת לרשות המחוקקת יש משמעות של הרחבה מתחייבת של מידת

השקיפות לא רק מול גורמי הממשל המופקדים על השירות, אלא גם מול גורמים

פרלמנטריים המופקדים על החקיקה המסמיכה, גם אם אין להם אחריות מעשית

ישירה לביטחון המדינה. שאלות ממין זה אינן פשוטות, שכן הן נגזרות ממבנה

המשטר הפרלמנטרי, מתפיסת האחריות והסמכות, ובעיקר מתרבות השלטון של כל

מדינה ומדינה. בהכירנו את המציאות הישראלית בהקשרים אלה ואת חוסר הבהירות

השורר בהם, נקל לשער שהתשובות קשות שבעתיים.

במהלך עבודת הכנת החקיקה ברור היה כי ההכרעה בנושא זה צריכה להיות, מכל

מקום, במסגרת החוק, שכן היא עניין לאופן קביעת מדיניות עבודת השירות ויש לה

דובר על חלוקת

השלכות חברתיות וציבוריות רבות. כבר משלבי העבודה הראשוניים

אחריות לקביעת הנורמות המחייבות, בעיקר בנושאים הקשים והרגישים, בין הדרג

הממשלתי לדרג הפרלמנטרי. אמנם חלו הבדלים בקביעת זהותם של הגופים המייצגים

את רשויות השלטון הללו ואת התחומים שבהם תהיה להם נגיעה, אולם עצם העיקרון

השירות ראה

של שותפות בקבלת האחריות היה מקובל מתחילת העבודה ועד סופה.

בכך דרך ליצירת מידת האמון הנדרשת לתקינות פעילותו של ארגון חשאי שיכולת

הביקורת עליו מוגבלת, לפחות לפי הסברה הרווחת. כך גם לגבי חובת הדיווח של

ולמעמדו הבלתי תלוי והעצמאי של מבקר השירות

השירות לגורמי השלטון השונים

ככלי בקרה פנימי )מול ראש השירות( וחיצוני )מול ראש הממשלה והכנסת(.

87 דובּר למשל על כינון "רשות מוסמכת" בלא לנקוב את זיהויה הברור, זיהוי שעל השירות היה להציע בהמשך,

יחד עם ועדה של אישים רמי מעלה )שופט בית המשפט העליון ועוד( שתעסוק באישור ובפיקוח. בהמשך

התקבע המודל של נציגות ממשלתית )ועדת שרים( יחד עם נציגות הכנסת )"רשות מאשרת", ועדת המשנה

של ועדת החוץ והביטחון(, מודל שבסופו של התהליך נקבע בחוק.

97 דובּר על רשות מוסמכת, שבעניינים מסוימים בלבד, כמו חקירות, כלליהן טעונים אישור ועדת המשנה

של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בשלב אחר הגדרת הרשות המוסמכת כוללת בתוכה כבר את

)סעיף 1( בפרק ההגדרות מגדיר במפורש את הרכב

נוסח השירות

ראש הממשלה יחד עם ועדת המשנה.

הרשות המוסמכת )ועדת שרים( והרשות המאשרת )ועדת משנה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת

החוקה(.

, סעיף 01. חובת דיווח: "ראש השירות ידווח על פעילות השירות, לפי כללים שייקבעו. דיווח

בנוסח השירות

לכנסת ייעשה על פי כללים שייערכו בתיאום עם יו"ר הכנסת".