שירות הביטחון הכללי מופקד בישראל מאז קום המדינה, על סיכול טרור,
ריגול, חתרנות, וכן על מערך האבטחה הממלכתית. כובד המשימות הללו
מציב בפני אנשיו אחריות יומיומית כבדה, יחד עם האתגר לממשה במכלול
הפעולות המתחייבות, בכפוף להוראות החוק, בטוהר מידות, באופן מוסרי
ובהתאם לכללי מינהל תקינים. האתגר מובהק במיוחד בכל הנוגע לפעילות
מסכלת – צופה פני עתיד – שתלויה, מעצם טיבה וטבעה, בהערכת מציאות
שטרם התממשה, כרוכה לעיתים בפגיעה בזכויות אדם, ומתאפיינת
בהליכה זהירה ובסמיכות בעייתית לגבול החוקיות.
עד שנת 2002 – עת נחקק בכנסת חוק שירות הביטחון הכללי – פעל השירות
בלא שהיה קיים חוק שהסדיר באופן כולל את תחומי אחריותו, סמכויותיו
ומגוון פעולותיו.
מסמך זה, עוסק בתיאור וניתוח של הליך החקיקה של החוק שמסדיר
את פעולותיו של הארגון, משורותיו בא המחבר והיה שותף לתהליך, החל
משלביו הבראשיתיים בתוך הארגון ועד לחקיקתו בכנסת ישראל.
עו"ד אריה רוטר, בוגר המכללה לביטחון לאומי )מחזור כ"ו(, נושא תואר
ראשון ושני במשפטים )מאוניברסיטת בר-אילן( ותואר שני במדע המדינה
במגמת ביטחון לאומי )מאוניברסיטת חיפה(, שימש סגן בכיר לפרקליט מחוז
המרכז בפרקליטות המדינה, ממונה על התביעה הצבאית בנפות יהודה, יועץ
משפטי בשירות הביטחון הכללי, ובתפקידו האחרון בשירות – ראש האגף
המשפטי )9991-6002(. שימש מדריך במכללה לביטחון לאומי )6002-8002(
ומשמש עמית מחקר במרכז למחקר שליד המכללה לביטחון לאומי.
arie_rotter@walla.com;
rotter-a@zahav.net.il:
לתגובות והערות