חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

צריכים להיות פיקודיים או ניהוליים? האם ההוראות וההנחיות שניתנות על ידי

מנהל בשירות למי שמתחתיו הן בגדר פקודות, או שמא הן ראויות להגדרה אחרת?

אלו שאלות מהותיות שנוגעות לסגנון העבודה בשירות ולתרבות הארגונית שלו.

שאלה אחרת, הנוגעת למעמדו של השירות בתוך המרקם הממלכתי, מתייחסת לאופי

הכפיפות שלו לדרג המדיני. לנוכח רגישות העיסוקים שבהם נוגע השירות בצמוד

לתחום הפוליטי – זו שאלה מהותית. שאלת הכפיפות משליכה על שאלת הנאמנות:

כלפי מי חב ראש השירות, בסדר העדיפויות, חובת נאמנות? לשר הממונה עליו מכוח

כפיפותו אליו, לממשלה כולה או שמא למדינה ולערכיה באופן ערטילאי כפי שהוא

מבין אותם? לכאורה, התשובה לכך צריכה להיות ברורה, אך במציאות הפוליטית

הישראלית, בייחוד בחברה משוסעת ובממשל קואליציוני, נאמנות ראש השירות

לערכיו הממלכתיים, כפי שהוא מפרש אותם, עלולה להיתפס כנקיטת עמדה בוויכוח

פוליטי. כל אלה שאלות שיש להן משמעויות מרחיקות לכת ונגזרות, הן בהיבט הערכי

המובהק הן במימד של סמכות מול אחריות.

היסטורית, השירות היה תמיד חלק מן המנגנון הממשלתי וכפוף לראש הממשלה

לכן עובדיו הם עובדי המדינה וכפופים לכלל החוקים והתקנות

כיחידה במשרדו.

שאליהם כפופים עובדי המדינה. פעילותו המינהלית של השירות דומה במידה רבה

לפעילות משרד ממשלתי רגיל, אך בה במידה שונה ממנו תכלית השוני. חלק ניכר

מעובדי השירות עובדים בעבודה משרדית ופקידותית, בעוד אחרים עוסקים בפעילות

שטח מובהקת בעלת אופי לחימתי וסיכונים אישיים לא מבוטלים, שאינם שונים

במהותם ואף עולים לעתים על הסיכונים של חייל בצבא. ביצוע משימותיו של השירות

מחייב דיוק, מסירות, נכונות להקרבה רבה, לעתים אומץ, ובעיקר צייתנות ומשמעת

נוקשה. התרבות הארגונית של השירות עוצבה על בסיס שנים רבות של עבודה. האם

כל המאפיינים הללו מצביעים על דרך הניהול המתאימה לשירות? האם בכוחו של

חוק לשנות תרבות זו? האם רצוי שיעשה זאת או שמא עליו אך לתת לה תוקף? הכרעה

לטובת המודל הצבאי מחייבת מעטפת נורמטיבית חוקית לשם מתן תוקף לסמכויות

הפיקודיות הנגזרות מן הזיקה הצבאית. הכרעה לטובת המודל האזרחי עשויה

להותיר את השירות ללא מסגרת פורמלית הולמת למילוי משימותיו. הכרעות מסוג

, ב, 942.

פלילים

17 ראה בהקשר זה מודריק, ע' )1991(, מפקד: סמכות, אחריות, אשמה,

27 הכפיפות העניינית הייתה מתמיד לראש הממשלה. ארגונית, עד 3691 היא הייתה למשרד הביטחון, כנראה

מן הטעם שתפקידי שר הביטחון וראש הממשלה היו עד אז בדרך כלל ממילא בידי אדם אחד )דוד בן

גוריון(. ההכפפה הפורמלית למשרד ראש הממשלה באה בין השאר בעקבות דוח ידין-שרף בשנת 3691. ראה

גם הערה 64 לעיל.