33 / 111
32
על השירות, הכפיפות של שירותי הביטחון איננה בהכרח לראש הממשלה, אלא
לשרים או לבעלי תפקידים אחרים: משרד התובע הכללי, משרד היועץ המשפטי
לממשלה, משרד המשפטים, משרד הפנים. היתרון שבמצב זה הוא בכך שהטיפול
השוטף והאחריות לפעילות הגוף הביטחוני איננו מוטל על ראש המדינה, הנושא
באחריות הכוללת לענייני המדינה ועלול שלא להתפנות די הצורך למימוש האחריות
המיניסטריאלית הקונקרטית. עם זאת עלול הדבר ליצור נתק בין הארגון לממשלה
הנושאת באחריות המיניסטריאלית לפעולותיו )בייחוד כשהאחראי איננו ישירות
השר(, ואכן יוצר לעתים נתק כזה. פתרון חלקי שהוצע לבעיה זו הוא הקמת מערכת
של קבלת דיווחים על ידי השר הרלוונטי, מתן הנחיות שוטפות על ידו ובקרה על ידי
ועדת ביקורת – מועצה לביטחון לאומי, ועדה מתאמת וכדומה. אפשרות נוספת היא
קביעת זיקה בין השירות והשר הממונה עליו לבין ראש הממשלה, כמופקד על מדיניות
75
המודיעין והביטחון וכמתאם הראשי שלה.
במהלך הדיוניםשל צוותי ההיגוי הועדף המודל של כפיפות ראש השירות לשר הממונה,
בהמשך הוצע ניסוח ברוח זו, דהיינו,
76
תוך שמירה על עצמאותו מפני הטיות פוליטיות.
שהכפיפות של ראש השירות היא לראש הממשלה, והודגש כי הדרג הפיקודי העליון
בשירות הוא ראש השירות. היה בכך ביטוי לשרשרת ההיררכיה שיוצאת מראש
הממשלה, דרך ראש השירות אל תוך הארגון. לבסוף הועדפה התפיסה הרואה את
השירות כארגון הנתון למרות הממשלה ולראש הממשלה כשר הממונה עליו מטעמה,
77
בלא לעסוק בזיהוי הכפיפות של בעל תפקיד אחד למשנהו.
חשאיות או שקיפות: הפיקוח על פעילות השב"כ
עד כמה צריך שירות ביטחון להיות ארגון סגור ובלתי חדיר להשפעה או לביקורת
חיצונית? מהי נוסחת האיזון הראויה בחלוקת האחריות להיקף סמכויות השירות
ופעולותיו בין הרשויות השונות של מבנה המשטר הדמוקרטי? מהי מידת הפיקוח
הראויה והרצויה על פעילות השירות והדרך הנכונה לעשות זאת?
, עמ' 92.
בעבודת הגמר
57 כך למשל באיטליה, כפי שתואר
67 הלשון שננקטה בהקשר זה באותו שלב של העבודה הייתה: "ראש השירות ימלא את תפקידו בכפוף
להנחיות והוראות ראש הממשלה... ]אך[ אחראי לכך שהשירות יפעל... למען האינטרסים של המדינה
בלבד, ולא ישמש מכשיר בידי מגזר כלשהו לקידום מטרותיו".
, סעיף 3. כפיפות השירות: "א. השירות נתון למרות הממשלה. ב. השר הממונה מטעם
נוסח השירות
77
הממשלה על השירות הוא ראש הממשלה".