32 / 111
31
אלו משליכות באורח ישיר גם על מסגרת יחסי העבודה ותנאיהם: האם הסטאטוס
ההולם הוא זה של עובד מדינה על כל מגוון האפשרויות הכרוכות בכך )עובד קבוע, על
פי חוזה מיוחד, זמני ועוד(, או סטאטוס של מתנדב לשירות, כמקובל בצבא? לקביעה
מסוג זה השלכות לא רק במישור הפורמלי של היחסים המשפטיים שבין הארגון
למשרתים בו, אלא על מערכת היחסים הפיקודית או הניהולית המתקיימת בארגון
עצמה: האם זו היררכיה מן הסוג הצבאי או מן הסוג האזרחי? מטבע הדברים, שאלה
זו אמורה להיגזר מאופי הפעילות, מיחסי המשמעת הנדרשים, ממשמעות ההוראה
של דרג ממונה כלפי דרג כפוף )האם זו פקודה או הוראה מינהלית(, ממשמעותה של
הפרת אותה הוראה )סירוב או הפרת פקודה, או אי-מילוי הוראה מינהלית גרידא(,
73
וממערכת ההגנות מפני הפרה כזאת.
הנושאים הללו נדונו במהלך העבודה הפנימית בשירות אך לא הוכרעו באופן ברור
נראה כי צוותי ההגוי לא רצו לשנות את המצב הקיים אף שחשו
74
לכיוון מסוים.
בבעייתיות שבהשארתו ללא התאמה לרוח הארגון. בהיעדר הכרעה, משמעות הדברים
הייתה המלצה שהמסגרת תיוותר כפי שהייתה, משמע, כמקובל במנגנון שירות
המדינה. יחסי הכפיפות, שהם בפועל בעלי אופי פיקודי, אמורים אפוא לבוא לידי
ביטוי בעיקר ברוח הארגון ואף בהחלטות משפטיות המתייחסות אליו בהקשרים
השונים. כללי המשמעת מבוססים בעיקרם על המסגרות הנורמטיביות הקיימות של
ן.
ָ
שירות המדינה, ואת התוכן המיוחד לשירות יש לצקת לתוכ
גם שאלת כפיפות השירות לדרג המדיני היא שאלה רחבה ומכרעת. היא נדונה,
בהקשרים עקרוניים צבאיים דומים, ביחסי הרמטכ"ל עם שר הביטחון ועם הממשלה.
היא מעוררת שאלות נלוות של חשש לאפשרות של נטילת סמכויות על ידי הדרג המדיני
ושל אצילתן ממנו לגורם אחר. במהלך הדיונים עלו כמה מודלים אפשריים של יחסים:
כפיפות ראש השירות להנחיות ראש הממשלה; כפיפות כזאת עם אופציה להעברת
מחלוקות ביניהם לפורום אובייקטיבי כמו בראשות נשיא בית המשפט העליון; מתן
עצמאות למעמד ראש השירות בלא לנקוט עמדה מפורשת בשאלת כפיפותו.
בהקשר זה יש להזכיר, כי במדינות שלגביהן נבחנה סוגיית האחריות המיניסטריאלית
37 בוועדות ההיגוי נדונה האפשרות של שימוש בהגנות הצורך והצידוק שבחוק הפלילי, תוך בחינת השאלה
אם הדין הכללי מתאים ליישום כמות שהוא או שמא ראוי להתאימו לנסיבות המיוחדות של השירות.
47 צוותי ההיגוי נטו להכריע בעד שימור המצב הקיים, דהיינו היררכיה אזרחית, שבה מחייבות הוראות
הממונה הישיר אך בד בבד הותירו אופציה לקבוע אחרת בנהלים פנימיים. כמו כן לא ראו לשנות בעניין
הזיקה לדרג המדיני.