חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

חוק לשירות ביטחון כללי – רעיון טוב או לא?

לכאורה, השאלה שבכותרת מיותרת, שכן היוזמה לקידום חקיקה של הכנסת

להסדרת פעילותו של השב"כ כבר הבשילה בפועל לחוק כנסת. השאלה איננה מעשית

גם נוכח מה שיוסבר מיד בדבר קיומן של כמה סוגיות משפטיות שבלא הסדרתן על

בסיס משפטי מוצק של חוק, ספק אם בעידן החוקתי הנוכחי היה בכוחן לעמוד לאורך

זמן במבחן בית המשפט, אילו באו להתמודדות ישירה בפניו. המציאות המשפטית של

ישראל בעידן הזה, ותפיסת זכויות הפרט והאדם בה, כפי שפורטו לעיל, לרבות מדיניות

ההתערבות של הבג"צ בכל תחומי החיים הציבוריים )"מלוא כל הארץ משפט"

גם הם אינם מותירים עוד משמעות לבחינתה הממשית של השאלה להבדיל מבחינה

עיונית גרידא. למרות כל אלה נקדיש לדבר בקצרה את המשפטים הבאים, ולו רק

מן הטעם שסוגיית שיקולי "הרווח וההפסד" עמדה לדיון בשירות לפחות בשלבים

הראשונים לעיסוק בהצעת החקיקה.

קלים לסיכום, ולמעשה הדברים כבר צוינו לעיל. גישת

נימוקי התמיכה בחקיקה

התומכים הייתה בדרך כלל פרקטית ואידאולוגית כאחד: השירות נזקק לבסיס

משפטי מוצק כדי לשמר את יכולותיו המבצעיות ולממש את יעדיו, שאם לא כן יהיה

מנוע מלממשם בשל מגבלות משפטיות שבעבר, בעידן החשאיות ואי-התערבות רשויות

הגישה האידאולוגית גרסה כי אין

המדינה, המשפט והתקשורת, לא הטרידו אותו.

זה ראוי שהשירות שפועל בסביבה של חברה דמוקרטית "יחליט לעצמו" מהם תחומי

"כדאי" לשירות, בייחוד

העיסוק שלו, שיטות העבודה, ה"מנדט" וקביעת המדיניות;

וההערות שבדוח ועדת לנדוי,

נוכח לקחי פרשת קו האוטובוס 003, פרשת נאפסו,

לאפשר דיון ציבורי פתוח על סמכויותיו ותחומי

שלא לשאת על גבו לבדו את 'הצלב',

26 דברים אלה, שיוחסו לנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, פורשו לעתים בטעות כ"הכול שפיט". ראה

, תל אביב: כתר, עמ' 822. למעשה, גישת ברק באה לידי ביטוי בהכרה ש"אכן אנו

כבודו

לויצקי, נ' )1002(,

, נבו,

פרשנות חוקתית

, כרך ג',

פרשנות במשפט

חיים בעולם נורמטיבי. אין פינה שאין בה משפט". ברק, א',

עמ' 822.

, עמ' 32.

עבודת הגמר

46 ראה דברי ראש השירות )6991-0002(, עמי איילון, בכנס בינלאומי לנושאי אתיקה בשירות הציבורי, כפי

)99.6.71(: "גם בנושאי חוק השב"כ צריך להתקיים דיון פתוח, משום שבחברה

ידיעות אחרונות

שהובאו ב

דמוקרטית חייב להיות חוק, גם בנושא רגיש כמו היתרים בחקירות. במציאות הישראלית של היום החוק

הוא הכרחי, השירות לא יכול להמשיך ולפעול בקריצת עין. כאשר המחוקק קורץ או מעלים עין, אל יבוא

בטענות שלא ידע. הדיון צריך להימשך לאורך זמן, לא רק אחרי פיגועים ולא רק בתקופות של שקט

שלפעמים הוא מלאכותי, משום שהצלחנו לדכא את הטרור".

www.shabak.gov.il

56 הערה 06 לעיל וכן באתר השב"כ

66 זה מונח שטבע השופט מישאל חשין באולם בית המשפט העליון בעת דיון בבג"צ באחת מעתירות הנחקרים

שהציפו את בית המשפט באותן שנים קודם לפסיקה העקרונית של בג"צ בתיק-49/0015 מ-99.9.6.