22
העומד בראשו; מעמד השירות וראשיו וכפיפותם לדרג המדיני; תפקידי השירות
ומשימותיו; סמכויות מבצעיות ומודיעיניות מיוחדות שמוקנות לשירות; כינון פורום
לשמיעת ערעורים וטענות מצד הציבור כלפי פעולות השירות; ואופן מימוש הבקרה
והביקורת הפרלמנטרית והציבורית כלפיו. המאפיין את חוקיהן של אוסטרליה ושל
קנדה הוא פירוט רב של הנושאים במסגרת חוק ארוך ומפורט שנוגע במכלול העניינים,
אם כי אינו דן במפורש בסוגיות המבצעיות הייחודיות למודיעין מסכל, כפי שנסקרו
לעיל. החוק שהוצע בבריטניה )ושכחלוף שנה, ב-9891, כבר היה בגדר מוגמר( יכול היה
לשמש מודל לחוק בסגנון שונה, דהינו חוק מסגרת קצר וכללי הקובע את העקרונות
ומותיר את הפרטים לחקיקת משנה ולנהלים פנימיים.
בעקבות העלאת הנושא על סדר היום הוחלט לבחון בחינה מקפת את צורכי השירות
בחקיקה ולזהות את הפערים שביניהם לבין המצב המשפטי שהיה קיים אותה עת,
כדי שפעילות השירות תהיה מושתתת כולה על אדני החוק. המשימה הוטלה בדצמבר
8891 על השופט בדימוס )של בית המשפט המחוזי(, שבעברו שימש עובד בכיר בתחום
החקיקה במשרד המשפטים, ד"ר משה שלגי, איש הגות וספר אשר נענה לאתגר.
משימתו חולקה לשלושה שלבי עבודה עיקריים, ותוצאתה הסופית אמורה הייתה
להפיק מסמך של הצעת חוק שירות ביטחון כללי: בשלב הראשון, לימוד הנושא הן
בשירות הן בספרות ובחקיקה המקומית והזרה והכנת רשימה של נושאים במישור
הרעיוני שבהם אמורה הצעת החוק לעסוק; בשלב השני, אחרי קבלת התייחסות ודיון
לרשימת הנושאים, עיבודם לכלל ניסוח ודברי הסבר לרבות הצעת חלופות במקום
שהדבר נדרש; בשלב השלישי, אחרי קבלת התייחסות ודיון במסמכי השלב השני,
ניסוח מסמך מוסכם של הצעת חוק לרבות דברי הסבר, כמקובל.
על פי המתוכנן, אמורה הייתה עבודת הבדיקה להימשך פחות משנה, אולם בסופו של
דבר נדרשו לה שש שנים תמימות. הטעם הישיר להתארכות זו היה, כרגיל, העומס
השוטף המוטל על בכירי השירות שעסקו בכך, מה גם ששנה קודם לכן התחילה
ההתקוממותבשטחים )האינתיפאדה( והייתהאז בעיצומה. טעםעקיף וסמוי ל"סחבת"
זו הוא שמטבע הדברים, כל הפנמה של צורך בחקיקה, על כל המשמעויות הכרוכות
בכך, דורשת זמן; ככל שהדברים נוגעים לארגון סגור וחסוי כמו שירות הביטחון הכללי
– על אחת כמה וכמה. נדרש, אפוא שילוב של הבנה פנימית ושל נסיבות חיצוניות,
שעוד יתוארו בהמשך, כדי להוליך את עגלת החקיקה קדימה.