חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

בעבודת הממ"ס אינו אלא הסדר חברתי שמניח את ערכי החברה לפי סדר עדיפות

וחשיבות שנראה בעיניה נכון לאותה נקודת זמן. יתרה מזו, ההערכה )שתידון בפירוט

בהמשך( היא, שמצב זה של סתירה טבועה בין ערכי החוק וערכי הביטחון, לפחות

בהקשר הממ"סי, הוא מחויב המציאות גם במקום שבו המדינה מאפשרת ונכונה

להסדיר מבחינה חוקית כל בעיה שמתעוררת על ידי תיקון החוק והתאמתו לצרכים

המשתנים. גם במדינת חוק אידאלית – לו תימצא כזו – עדיין יידרשו מנגנוני תיווך

וריכוך, מכוח החוק )כגון סמכות היועץ המשפטי לממשלה(, לפתרון בעיות העלולות

להגביל את הפעילות של ממ"ס עד כדי פגיעה ביעילותה המעשית. מכל מקום, מכלול

הבעייתיות המובנית, כפי שפורטה באופן תמציתי לעיל, אמור לשמש רקע למהות של

כל חקיקה שתכליתה להסדיר את פעילותו של השירות.

שירות הביטחון הכללי– רקע משפטי

תפקידיו,

של מדינת ישראל הוקם בסמוך לקום המדינה.

שירות הביטחון הכללי

סמכויותיו ומבנהו לא נקבעו עד לחקיקת חוק השב"כ במסגרת חקיקה ראשית, אלא

בהחלטות ממשלה בלבד, וגם זאת באופן חלקי. אמנם במהלך השנים הוחל לתת ביטוי

בחקיקה לסמכויות שונות של השירות, כגון בחוק האזנת סתר, תשל"ט-9791; בחוק

הגנת הפרטיות, תשמ"א-1891; בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1891;

ברם, בכל אלה היה מדובר

בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-8891 ועוד.

54 התיבה "כללי" הוספה לשם המקורי ש"ב רק כשנחקק לראשונה חוק שירות הביטחון, תש"ט-9491, שקבע

את מסגרות הפעילות של הצבא, חובת הגיוס וכו', כדי להבחין בין שמות הארגונים. בחקיקה מופיע שם

השירות לרוב כשהוא מיודע: שירות הביטחון הכללי. במסמכי השירות הפנימיים ובחלק מהחוקים מקובל

היה לכנותו בלא ה' הידיעה: שירות ביטחון כללי. שמעתי סברה, כי ראשוני השירות, כרבים ממקימי

המדינה, היו דוברי רוסית כשפת אם, ולכן התקשו להוסיף את ה' הידיעה. והשווה גם לגבי כינויו של

צה"ל: בחקיקה הוותיקה הוא נקרא צבא הגנה לישראל, ואילו בחוקים החדשים הוא נקרא צבא ההגנה

לישראל.

. השירות הוקם למעשה

64 לתיאור קצר של תולדות הקמת השירות ראה באתר השב"כ

כגוף נפרד ביום 84.6.03, המועד שבו הוחלט על פירוק הש"י של טרום המדינה ועל פיצול תחומי אחריותו

לשלושת גורמי קהיליית המודיעין: המחלקה המדינית )דעת(, שהפכה בהמשך ל"המוסד"; שירות המודיעין

)ש"מ(, שהפך בהמשך לאגף המודיעין הצבאי; ושירות הידיעות הפנימי שהפך לש"ב במסגרת הצבא;

פורמלית עוגן מעמדו הנפרד )עדיין כיחידה בצה"ל( ביום 94.2.8 בישיבת ראשי הצבא וגופי המודיעין עם

ראש הממשלה דוד בן גוריון. באוגוסט 0591 עבר השירות מהכפיפות לצה"ל אל שר הביטחון במסגרת

משרד הביטחון; בספטמבר 3691, בתחילת כהונתו של לוי אשכול כראש הממשלה )עם פרישת בן גוריון(

הוכפף השירות פורמלית לראש הממשלה, לאחר שבשנים שקדמו לכך היה חלק ממשרד הביטחון מבחינה

ארגונית אך כפוף עניינית לראש הממשלה, שברוב התקופה נשא גם בתפקיד שר הביטחון.

74 השירות הוזכר עוד קודם לחוק השב"כ גם בשורה של חוקים "אזרחיים" שאינם נוגעים ישירות לביצוע

)נוסח חדש(

פקודת מס הכנסה

)גימלאות( )נוסח משולב(, תש"ל-0791 ו-

חוק שירות המדינה

יעדיו, כגון

)בסך הכול בכ-02 דברי חקיקה(.