חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

בהסדרים נקודתיים בתחומים ספציפיים בלבד. מעמדו, מבנהו, תפקידיו וסמכויותיו

של השירות, ואף דרכי הפיקוח על פעילותו לא זכו להסדרה כוללת בחקיקה. אין

משמעות הדברים, כמובן, שהשירות התקיים ופעל מחוץ לחוק. השב"כ נחשב ליחידה

במשרד ראש הממשלה, והבסיס המשפטי לפעולתו בתחומים שלא הוסדרו בחקיקה

היה מצוי בהחלטות הממשלה, מכוח סמכויות הממשל הכלליות הנתונות לה בהתאם

לסעיף 04 לחוק יסוד: הממשלה דאז, ובכפוף למגבלות החוקיות על הפעלת סמכויות

מבחינה זו דומה היה המצב למה שהיה מקובל גם במדינות אחרות, בטרם

מעין אלה.

ואולם בעשורים האחרונים

הוסדרה בחקיקה פעילותם של השירותים החשאיים.

התחזקה המגמה של הסדרה בחקיקה של פעילותם של השירותים החשאיים

למיניהם, ומדינות שונות חוקקו חוקים בתחום זה. חלק מהמדינות בחרו בדרך של

העדיפו דרך של חקיקה מפורטת. אלו כמו אלו לא

בעוד אחרות,

חוקי מסגרת,

הסדירו באופן מוחלט את כל מכלול הבעיות הכרוכות בפעילות הייחודית של שירותי

מודיעין, שפעילותם חשאית ברובה או בחלקה.

הכרונולוגיה של הטיפול ברעיון החקיקה ותחילת

תהליכי השינוי הארגוני

את ממצאיה ומסקנותיה לממשלת ישראל

ביום 78.01.03 מסרה ועדת לנדוי

שמינתה אותה. הסיבות להקמת הוועדה וכן תוכני הדין וחשבון שמסרה הריהם

ידועים ומפורסמים ולא נאריך כאן בפירוטם אלא ככל שהדבר מתבקש מהקשר

הדברים. לענייננו חשוב לציין שלוש התייחסויות של הוועדה: לגבי מעמדו המשפטי

של השירות, לגבי ההמלצות שהוגשו לה מטעם השירות בענייני חקיקה ולגבי הצורך

במינוי יועץ משפטי לשירות. הוועדה קבעה, אולי לראשונה במסגרת רשמית, את

המעמד החוקתי של השירות, בהבהירה כי הגם שאין מעמדו, תפקידיו, וסמכויותיו

"מעוגנים במעשה חקיקה חרות )סטטוטורי( שיוחד לנושא זה, אין זאת אומרת שהוא

, פד"י מ"ח )5( 746, עמ' 156-456.

פדרמן נגד שר המשטרה

84 בג"צ 49/8215

עד לחקיקה בשנת 9891, על פי הנחיות )דירקטיבות( של שר הפנים משנת

MI-5-

94 בבריטניה, למשל, פעל ה

2591 )סיר דיויד מקסוול פייף( אל ראש השירות.

Intelligence Service Act 1994 Security Service Act

05 ראה למשל באנגליה, בקשר ל"שב"כ" ו'ל"מוסד" שלהם:

1989

15 למשל קנדה ואוסטרליה.

25 הערה 22 לעיל.