חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

192

במכוון את שאלת השריון מול חקיקת יסוד פתוחה להכרעה מחוץ לשירות.

בפרקים הבאים ננסה לעמוד בקצרה על תוצרי עבודת ההכנה הפנימית שבאה לסיום

עם הגשת נוסח השירות עד לשלב סיום החקיקה בכנסת.

חוק שירות הביטחון הכללי – החוק שנתקבל, מול

מהלכי העבודה הפנימית בשירות: השוואה מהותית

וההכרעה בשאלות המדיניות

ביום89.2.32הונחהעלשולחן הכנסתהצעתחוקשירותהביטחון הכללי, התשנ"ח-8991

)"ההצעה הכחולה"(. ההצעה, שבאה לאחר גמר העבודה המשותפת עם משרד

המשפטים, משרד ראש הממשלה ומשרדים נוספים, ביטאה את עמדת הממשלה באשר

למתווה המשפטי שנראה לה נכון לביסוס מעמדו המשפטי של השירות. כללית ניתן

לומר, כי הצעת החוק הממשלתית בנויה כמעט באופן מלא על פי העקרונות והמתווה

של הצעת השירות. ההבדלים בין שני המסמכים הם בעיקרם שינויים בסגנון ובמידת

הפירוט וכן השלמות מתבקשות שהוכנסו לאור ניסיונם המקצועי ועצתם הטובה של

אנשי הייעוץ והחקיקה שבמשרד המשפטים. ארבע שנים אחר כך, בעקבות דיונים

ממצים בוועדה המשותפת שנקבעה בכנסת, אושרה הצעת החוק, בשינויים מהותיים

וניסוחיים מסוימים שהוכנסו במהלך דיוניה מטעמה או מטעם הממשלה, והתקבל

חוק השב"כ )"החוק"(.

בדברים שלהלן נבחן בקצרה את התפתחות החקיקה תוך השוואה בין מה שהוצע

מלכתחילה למה שאושר בסופו של דבר בכנסת. הדברים מעניינים, משום שיש

בהם כדי להצביע על הבדלי השקפות נקודתיים בין הראייה הממוקדת של הארגון

לשימור יכולותיו והבטחת צרכיו, מול הראייה הרחבה יותר של הדברים כפועל יוצא

מהשיח המשותף והפורה שהתקיים בזירות החקיקה השונות. נוכל לקצר בדברים,

שכן את פרטי הסוגיות והדילמות כבר פירטנו בחלק הקודם, שעסק בעבודת ההכנה

הפנימית.

291 סעיף 02 להצעה, ראה הערה 521 לעיל. בדיונים במשרד המשפטים הוכרע, מטעמים של מדיניות משפטית,

נגד שריוּן חוק השב"כ או הוראה מהוראותיו.