חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

איננו מפעיל באופן עצמאי את סמכות המעצר אלא נסמך בעניין זה על סיוע המשטרה.

היתרון שבכך הוא שבנושאים רגישים לחרות האדם ולזכותו להתהלך חופשי יהיה

שיקול הדעת מסור לגורם מחוץ לשירות כדי שהבקרה על הפעלתו תהיה כפולה. מובן

שהדבר בא על חשבון היעילות, ולעתים אף פוגע פגיעה מסוימת בחשאיות, אך דומה

ובו ניתנת

204

שהדבר נכון וראוי למדינה דמוקרטית. לגבי כלל זה יש בהצעה חריג אחד,

לשירות האפשרות "לשאול" סמכויות שוטר לפי רשימת חיקוקים המנויים בתוספת

ולהעניקן לבעלי תפקידים מסוימים בתחומי הסיכול והאבטחה. ההסדר בא לתת

תוקף לנוהג שהיה קיים שנים, ולפיו בעלי תפקידים שונים בשירות החזיקו תעודות

שוטר על פי הסכמת משטרת ישראל והדרג המשפטי המיניסטריאלי שמעליהם. עיגון

הנוהג בחוק בא להסיר את הספק שהתעורר מדי פעם באשר לכשרותה של אותה

ילה" של סמכויות שלא היה לה בסיס בחוק ושכל כולה נשענה על הבנה ורצון טוב

"שא

מצד הגורמים ה"משאילים" לצרכים מבצעיים וביטחוניים של השירות.

אילו סמכויות עצמאיות נמסרות בחוק ישירות לשירות ולעובדיו? כאמור, החוק

מעניק לעובדי השירות רק אותן סמכויות שאין למצוא בחוקים אחרים ושהן ייחודיות

לעבודת השירות. למשל, סמכותו של עובד השירות )בעיקר מן היחידה הממלכתית

לאבטחת אישים(, "להיכנס לחצרים שאינם מבנה פרטי סגור לשם ביצוע בדיקות

וסמכותו של עובד השירות לבצע חיפוש גלוי

205

וקיום פעולות של אבטחה ומניעה";

וסמוי לצורך איסוף מידע )סעיפים 9, 01(.

יחסי כפיפות / ניהול / פיקוד

החוקאיננו קובעתמסמרותבסוגייתאופייםשל יחסי הניהולשצריכיםלשרור בשירות.

בסעיף 4, הקובע את כפיפות השירות נאמר כי "השירות נתון למרות הממשלה" וכי

"ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה". כן נאמר בו כי "הממשלה תאשר

יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה". הלשון שנוקט הסעיף "הולכת בין הטיפות"

ומבטאת דילמה: מחד גיסא, אין זה רצוי לציין במפורש שהממשלה תקבע את יעדי

השירות מחשש שייווצרו סדרי עדיפויות לא נקיים משיקולים פוליטיים; מאידך גיסא,

אין זה נכון לציין שהשירות יקבע את סדר היום לעצמו באופן עצמאי לחלוטין. הסעיף

402 סעיף 8)ב(.

502 סעיף 8)ג(; בדיוני הוועדה הוספה להצעת החוק הפסקה שבסיפא, המגבילה את פרק הזמן שבו מותר

לעשות שימוש למטרות אבטחה ללא הסכמת המחזיק במקרקעין )21 שעות( ובהיעדרה – הצורך לפנות

לבית המשפט.