חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

יוצר אפוא דינמיקה מאוזנת של הצעה שהשירות מציע והממשלה מאשרת. בסעיף 3,

הקובע את תפקיד ראש השירות, נאמר: "ראש השירות מופקד על ניהול השירות, על

הפעלתו ועל פיתוח יכולתו". המילים "פקודות" ו"לפקד" אינן מופיעות בהצעת החוק,

לעומת "ניהול", שמופיע. נראה שהשירות נמנע במכוון מלהכריע בסוגיה זו מתוך רצון

לשמר את האווירה השוררת בו מאז היווסדו: יחסי מחויבות חזקים בין ממונה לכפיפיו

ולהפך, אך בלא לנקוט עמדה מפורשת של השוואה ליחסי מפקד ופיקודו בצבא. הדבר

נגזר מהעובדה שעובדי השירות הם אזרחים, במעמד עובדי מדינה, ומקום העבודה

שלהם מרגע כניסתם הוא בגדר בחירה מרצון. סיבה נוספת לעמימות זו ניתן לייחס

למגוון התפקידים בשירות שחלקם, בתחום המבצעי, אכן דומים לפעילות צבאית,

בעוד לאחרים אופי אזרחי לכל דבר.

שקיפות מול סגירות

החוק נוקט גישה של שקיפות מרבית כלפי הגופים שהשירות כפוף להם, ובצדה חובת

סודיות הדוקה שבאה לשמור על האינטרס הביטחוני. כך למשל מוסדרים פרטי פעילות

השירות בתקנות, בכללים ובהוראות השירות. חקיקתם של אותם כלים נורמטיביים

מותנית באישור של הדרגים הממונים, דבר שמחייב גלוי נאות כלפיהם. התקנות

)הגלויות( והכללים )החסויים( טעונים אישור של ועדת השרים ושל ועדת הכנסת. יש

לשער כי אותן ועדות לא ייתנו את ידן לאישור חקיקת המשנה האמורה בלא שיבינו

את פרטי משמעותה. פירושו של דבר חשיפה והסברה לגורמי חוץ ואף כניסה לפרטי

פרטים מבצעיים באופן ובהיקף שכמותם לא היה בעבר. בדומה לכך, הוראות השירות

טעונותאישור ראש הממשלה. ההנחה היא כי ראש הממשלה, בדומה לוועדותשהוזכרו

לעיל, לא יאשר הוראות שיש בהן כדי לפגוע בחירויות אדם בלא שצוות עוזריו, לרבות

גורמי הייעוץ המשפטי הנוגעים בדבר, עיינו בהן והמליצו בפניו לאשרן. לדבר משמעות

מעשית רבה בתחום הבקרה אך גם בתחום החשיפה.

ראש השירות מחויב בדיווח שוטף לוועדות השרים והכנסת שהוזכרו לעיל על פעילות

השירות ובדיווחים מיוחדים לפי בקשת הוועדות )סעיף 4( כל אלה באים נוסף על

דיווחיםשראשהשירותמעביר ליועץהמשפטי לממשלהעל פי החוק )בנושאי החיפושים

ונתוני תקשורת, סעיפים 01, 11( או על פי חוקים אחרים )למשל, על פי חוק האזנת

סתר(, ואף נוסף על דיווחים לרשויות השלטון שמתחייבים מנוהג או מחוקים אחרים

)למשל, דיווח לממשלה בישיבתה השבועית, לוועדת השרים לענייני ביטחון, לוועדת