חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

להביא מתחום המשמעת: נוסח השירות מאפשר להרחיב את כללי המשמעת מעבר

(; נוסח החוק מניח את החוק הכללי

199

למגבלות שבחוק שירות המדינה )משמעת

200

כבסיס לתוספות אך לא מכוח נורמה שוות ערך.

החוק נוקט אפוא את הגישה המצמצמת, במובן זה שהוא אמור להכיל את כל

מה שנמצא בו במפורש ותו לא. חריג אחד לכלל הזה מופיע בסעיף ייעוד השירות

שם הוכנסה פסקה המאפשרת לשירות, נוסף על כל תחומי האחריות

201

ותפקידיו,

הנקובים במפורש, "פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה, באישור ועדת הכנסת

לענייני השירות, שנועדהלשמור ולקדםאינטרסיםממלכתייםחיונייםלביטחון הלאומי

זהו מעין "סעיף סל" המאפשר לממשלה להרחיב את תחומי העשייה

202

של המדינה".

של השירות בלא צורך לשוב למליאת הכנסת לשם תיקון חקיקה. אף שסעיף מעין זה

נמצא בחוקי מדינות דמוקרטיות מובהקות במערב, הוא יצר חשדנות וחשש להרחבת

גדרי המנדט של השירות וספג ביקורת ציבורית לא מעטה – אך התקבל. החוק מכיל

כלל מעשי החקיקה שנוצרו

לצד

הוראה של שמירת דינים )סעיף 42(, כך שהוא קיים

עד לחקיקתו ואינו מתיימר להחליפם או לגרוע מכל סמכות שהוקנתה בהם על פי כל

203

דין.

סמכויות אכיפה לשירות או הישענות על סמכות של גורמים אחרים

בעניין סמכויות האכיפה לשירות נוקט החוק גישה שמרנית, במובן זה שהכלל ששרר

בשירות בכל שנות קיומו, יישמר. משמע, בכל מקום שבו ניתן לבצע אכיפה על פי סמכות

קיימת של בעל תפקיד כלשהו במערכת הממלכתית, ייעשה הדבר על ידי אותו בעל

תפקיד. במקרה כזה, השירות הוא אך היזם או ספק המודיעין כלפי אותו גורם רלוונטי.

החוק מעניק לשירות ולעובדיו סמכות ישירה רק לביצוע פעולות אשר אין בעל תפקיד

אחר במערכת הממלכתית רשאי לבצען. במה דברים אמורים? למשל, אם מעצר של

חשוד לצורכי חקירה הוא בדרך כלל בסמכות משטרת ישראל וקציניה, יימשך הנוהג

שלפיו השירות – גם אם יזם את הטיפול בחקירה וסיפק את המידע הנדרש למשטרה –

991 סעיף 11.

002 סעיף 41.

102 סעיף 7.

202 פסקה )6(. המילים "לביטחון הלאומי" הוספו לאחר הגשת הצעת החוק לכנסת, מחשש שבלעדיהן עלולים

לפרש את המונח "אינטרסים ממלכתיים חיוניים" באופן רחב מעבר לענייני ביטחון.

302 בעניינים מסוימים הוקפד לקבוע כי הסמכות הנזכרת היא "בכפוף לכל דין". ראה למשל סעיף 7)א( סיפא;

.(2)8