חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

לסעיף סמכות, להבדיל מנוסח השירות, שהפנה כזכור לכללים האמורים להסדיר את

הסוגיה ולשמר את מערכת ההיתרים הקיימת. המשותף לכל ההצעות היה ההצהרה

שהופיעה בכל הנוסחים בדבר פיקוח ובקרה על סוג האמצעים, על דרך הפעלתם וכן –

כדי לצאת ידי חובת המחויבות הבינלאומית – שאין בהם משום חשש לנזק לנחקר או

משום עינויים, אכזריות, או חוסר אנושיות.

באופן פרדוקסלי אולי, יצא שעניין החקירות, שהיה העילה החזקה והבולטת ביותר

210

לקידומו של חוק השב"כ, נותר בסופו של דבר מחוצה לו.

נושאים שנעדרו מהצעת השירות – התחקיר והגבלת התאגדות עובדים

החוק מכיל שני הסדרים שלא הובאו במלואם במסגרת הצעת השירות. האחד עניינו

הסדרת התחקיר והשני עניינו הגבלה בחוק של האפשרות של עובדים בשירות להתאגד

על בסיס של נציגות עובדים לפעילות למטרות של שיפור תנאי עבודה וכיו"ב.

נוסח סעיף התחקיר, או בלשון החוק "תחקיר פנימי" )סעיף 71(, הוכנס בעקבות הליכי

התיקון שנעשו בחוק השיפוט הצבאי בקשר ליכולת לבצע תחקירים בצבא. סוגיית

החירות לתחקר אירועים מבצעיים ואחרים, בעיקר על רקע תקלה, תוך הימנעות

מחשש להפללה עצמית של משתתפי התחקיר, העסיקה את השירות זמן רב. לפיכך,

משבשלו ההליכים לכך בחוק השיפוט הצבאי, לאחר דיונים לא מעטים במערכת,

הוחלט להכניס נוסח דומה, בשינויים המחויבים, גם להצעה הכחולה ומשם, בשינויי

נוסח קלים, עבר הסעיף לחוק. בעניין זה ראוי לציין כי חיסיון חומר התחקיר אינו

חל על הליך משמעתי אלא רק על הליך פלילי. הדבר מעורר את השאלה אם הוא

עשוי להביא לחשיפה ולפתיחות של העובדים, שכן בידוע שסנקציה משמעתית, כמו

מלה, לעתים אינה פחותה ואף חמורה מסנקציה פלילית.

פיטורין והגבלות על זכות לג

012 למען השלמת התמונה וההקשר ההיסטורי יש להזכיר כי לאחר פסיקת בג"צ ב-99.9.6 )49/0015( שב ועלה

רעיון החקיקה על פי הנוסחים שכבר נדונו במסגרת הכנת הצעת חוק השב"כ, וזאת כדי להשיב לשירות

את הסמכויות שניטלו ממנו בפסיקה זו. את הטיפול בנושא ליוו הצעות חוק פרטיות, שהוגשו על ידי חברי

כנסת מן האופוזיציה, שלמעשה העתיקו את הצעות הממשלה משלבי החקיקה המוקדמים, ואף החמירו

, 99.01.13, שמתייחס להצעה שהגיש

הארץ

בניסוחיהן. ראה למשל אריה דיין "פצצה מתקתקת בכנסת",

עם שורת ח"כים נוספים ח"כ ראובן ריבלין, ואשר ניסוחה לא התיימר אף להתיישב עם האמנה נגד עינויים

שישראל חתומה עליה. וכן, יותר משנתיים לאחר מכן, הצעת חוק פ/2843 של ח"כ דוד מגן ואחרים )הצעת

)סמכויות חקירה מיוחדות למניעת טרור( התשס"ב-2002 מ-20.2.81(. לאחר סדרת

חוק פקודת מניעת טרור

דיונים הורד הנושא מסדר היום, בהנחיית הדרג המדיני, בעיקר נוכח ביקורת בינלאומית קשה ששכנעה את

הגורמים המופקדים על הנושא כי "אין הצער שווה את נזק המלך". לניתוח המצב שלאחר פסיקת הבג"צ

אלימות ומשמעות – מהסדרים מוסדיים לאחריות אישית / מדו"ח לנדוי ועד לפסק הדין

ראה: שגב, י'

, אוניברסיטת תל אביב, כרך י' תשס"ב-2002, עמ' 751.

בעניין הוועד נגד עינויים-פלילים