חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

הדמוקרטית הצרופה, הופך את הממ"ס למשטרה. מצב כזה מאיין למעשה את היתרון

שיש לארגון מודיעין מסכל מסוג זה על פני גופי האכיפה הרגילים, ומעורר באופן חד

את שאלת הצורך והנחיצות בהם כארגונים נפרדים. כפי שהוסבר לעיל, בחלק המייחד

את פעילות הממ"ס טבועה סתירת החוק במובנו המהותי. תחבולנות מבצעית, שיטוי,

הטעיה, מניפולציה, שימוש במידע, חדירה לצנעת הפרט, שיבוש ומניעה – כל אלה הם

מנשמת אפו המקצועית של הארגון. נורמות הפעולה שלו מטיבן אינן יכולות להיות

נורמטיביות. הוראה מסמיכה בחוק גופו, שתקנה ממד של חוקיות לפעולות בלתי

"הכשרה" מראש של אי-חוקיות איננה

216

חוקיות, אפשרית רק במקצת הנושאים.

מעשית, ולהערכתנו גם איננה ראויה מבחינה ערכית. במציאות זו, הדרך העדיפה היא

של פריסת הגנה רחבה בחוק על עובדי השירות, לצד קביעת המסגרת העקרונית, כך

שבעת ביצוע פעילותם הם יהיו נתונים בתוך סד הכללים וההסדרים הפנימיים, אך

יחושו שהם ניצבים על קרקע משפטית מוצקה; גם סעיף הגנה-פטור כזה, יהיה ניסוחו

(, מצריך בסופו

217

רחב ונדיב ככל שיהיה )וזו שאלה חברתית-ערכית קשה כשלעצמה

של דבר, כמקובל בסעיפי הגנה משפטיים, שיקול דעת בהפעלתו. חלק שגרתי ועיקרי

של הפעילויות אכן יכול להיות מעוגן בנהלים כתובים שיתרגמו ויקבעו את ההגנה

שבחוק ליישום בחיי המעשה. חלק פחות שגרתי של הפעילויות מצריך בכל מקרה

הפעלת שיקול דעת. אלה כמו גם אלה מחייבים להערכתנו הסתמכות על השכל הישר

ומערכת איזונים הוגנת וחכמה. השאלה היא לחיקו של איזה גורם ממלכתי תוטל

אחריות כבדה זו, בהנחה שלא טוב שתיוותר ב"חצר" של השירות עצמו. אין תחליף

אפוא לקביעה ולהסמכה של רשות ממלכתית בלתי תלויה שתדע לעשות את האיזונים

הדרושים ואשר תהיה אמונה על הציבור הרחב. נראה שהדבר צריך להיות במסגרת

218

סמכותו המפורשת של היועץ המשפטי לממשלה.

612 למשל, בסוגיית החיפושים הסמויים.

712 ראויה בהקשר זה לדיון השאלה הבסיסית אם נכון ליצור מצב שבו עובדי המדינה פועלים בניגוד לנורמה

החוקית וסומכים על כך שבדיעבד יוכרו פעולותיהם כחוקיות מכוח הפטור או ההגנה שבחוק. לכאורה ניתן

לטעון שעובד השירות, ככל עובד מדינה, זכאי ל"ארגז כלים" מלא של סמכויות, ולא לסמוך על סליחה או

פטור שבדיעבד. לא נעמיק בסוגיה זו, שכן נראה שהדרך הקיימת היא בחינת הרע במיעוטו. זו גם הנוסחה

שקבע בית המשפט העליון בבג"צ החקירות )49/0015, סעיף 83(, שם הותיר בידי החוקר את הסמכות

הצרה להפעיל לחץ בחקירה במקרה של צורך, מתוך הסתמכות על כך שבבחינה בדיעבד של התנהגותו

יימצא פטור מאחריות, אם אכן פעל בנסיבות המצדיקות זאת.

812 נזכיר כאן את הרעיון שבא לביטוי בעבודת שלגי בדבר כינון פורום מעין ציבורי של שופטי בית המשפט

העליון בדימוס שישמש מעין "ועד חכמים" לליבון סוגיות ערכיות וכן לחיזוק אמון הציבור בפעולות

השירות.