90
התהליך של הפנמת ההכרה בצורך בחוק שב"כ ארך זמן לא מועט. הימשכות העבודה
הפנימית בין כותלי השירות כשש שנים )אמנם לא באופן אינטנסיבי ורצוף( לא נבעה
רק מהיקף העבודה, מלחצי המשימות השוטפות ומהעדפת הטיפול בעניינים אחרים
דחופים יותר; שיחק כאן גם ההכרח האובייקטיבי שבלב השירות ועובדיו תבשיל
בהדרגה תודעת החוק, על יתרונותיו ומחיריו, כדי שיקבלו אותו עליהם מתוך הכרה
ולא כאילוץ.
אך גם בהפנמה ובהבשלה אלו כנראה לא היה די: היה צורך באירועים סביבתיים
מחוץ לשירות שיזרזו ויאיצו את יוזמת החקיקה. כשאלה קרו, היה זה אך מועיל
שבמגירות השירות היו הדברים מגובשים כך שאפשר היה להציג בצורה רהוטה את
עמדתו הברורה לפני גורמי הממשל החיצוניים לשירות. דבר זה הקל על ההתמודדות
הכללית של המערכת המשפטית עם הנושאים הקשים הללו ואף נתן לשירות עצמו
יתרון משמעותי בהצגת עמדותיו במהלך מלאכת החקיקה ובהשגתן.
השלמת החקיקה של חוק השב"כ הציבה בפני השירות שורה ארוכה של אתגרים
לא פשוטים, ואלו שניים מעיקריהם, האחד במישור הטכני והאחר במישור הערכי:
במישור הטכני – השלמה של חקיקת המשנה המסועפת מכוחו של החוק והתאמתה,
לחקיקה הראשית. מלאכה זו התבצעה באישורם ותחת
231
ככל שכבר הייתה קיימת,
עיניהםהפקוחותשל גורמי חוץ רביםבממשלה ובכנסת, והכול בהקפדהעלהאינטרסים
המבצעיים של השירות ועל האינטרסים הביטחוניים של המדינה. במישור הערכי –
ההוכחה כי אפשר לפעול ולמלא את כל משימות השירות בתוך המסגרת החוקית
המגבילה, באותה מידה של יעילות ונחרצות שבה פעל השירות בעבר, ואף יותר.
אופן היישום של חוק השב"כ ודרך הפעלתו הלכה למעשה, ומידת השפעתו על אופן
התנהלותו ועל תרבותו הארגונית, ראויים לשמש מן הסתם, בחלוף תקופה, רקע
לבדיקה במסגרת עבודה דומה לזו שנעשתה כאן.
132 הכוונה כאן לנוהלי השירות, שבעיקרם היו קיימים, אך לאחר החקיקה הצריכו בחינה מדוקדקת ועריכה
חדשה נוכח הוראות החוק.