חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

ממילא בחוק המשמעת. כך אפוא לא כללה בסופו של דבר הצעת השירות הסדר

קות המשפטיים שהוזכרו בקשר ליכולת להגביל התארגנות

פוזיטיבי מוצק. נוכח הספ

184

עובדים, הושלם הפער הזה בשלב מאוחר יותר.

גורמים משפיעים על עבודת ההכנה של הצעת החוק

עבודת ההכנה הפנימית של השירות ארכה כאמור כשש שנים. היא התחילה בכוונה

לבחינה עצמית של צורכי השירות בחקיקה או לתוכנית מגירה גרידא. התפתחויות

חיצוניות למיניהן השפיעו על מגמת העבודה ועל הקצב שלה. בפרק זה נציין את עיקרי

אותם אירועים לפי סדר הופעתם, ואת מידת השפעתם על התכנים ועל העיתוי.

דוח לנדוי והחקיקה בחו"ל

בפרק הסקירה הכרונולוגית של הטיפול בהצעת החוק זיהינו את ציון הדרך הראשוני

של תחילת המהלכים, עם דוח השופט לנדוי בקשר לחוקיות החקירות בשירות,

שפורסם באוקטובר 7891. הדוח התייחס להצעות חקיקה שהוגשו לו מטעם השירות

ואשר התמקדו בסוגיית החקירות, חוקיותן וקבילות הראיות המושגות באמצעותן.

אף שדוח לנדוי מנסח, אולי לראשונה, את הבסיס המשפטי לעבודת השירות ומייחס

אותו להוראות סעיף 92 לחוק יסוד: הממשלה בניסוח שרואה אותו כמניח את הדעת,

הרי בעצם רעיון החקיקה שעלה ונשקל על שולחן הדיונים היה כדי לתת את הדחיפה

הראשונה לכיוון זה. סמוך למועד זה, בשנת 8891, כמו ללא כל קשר ובאופן מקרי,

עלתה בבריטניה הצעת חוק השב"כ, דבר שללא ספק חידד את התודעה בדבר הצורך

בחקיקה גם אצלנו. המכנה המשותף בין אנגליה לישראל בתחום המשפטי )דמוקרטיה

מערבית נעדרת חוקה(, כמו גם בתחום הביטחוני )טרור קשה מצד המחתרת האירית(,

לא יכול היה שלא ליצור בשירות מחשבות על חקיקה בדומה לזו שנעשתה שם.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר חוק מסגרת

עם התקדמות שלבי העבודה הפנימית בשירות עודכנו על כך ראש הממשלה, שר

המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. בראשית 1991 התקיים דיון ראשון בלשכת

185

היועץ המשפטי לממשלה והוחלפו בו דעות בדבר תוכן החקיקה הנדרשת ואופייה.

, סעיף 91.

ההצעה הכחולה

184

, עמ' 75.

עבודת הגמר

185