65
כבר בדיונים הראשוניים
172
האפשר אפשרות להפרת החוק ופעילות ללא כיסוי חוקי.
בשירות הוסר הרעיון, מחשש שיהיה בו כדי לפגום את תוקף שיקול הדעת של ראש
173
השירות, או של מי מטעמו והחלטותיו.
קבלה לשירות, תנאי השירות והשכר
נושא זה הוצע ונדון בתוך ההקשר הכללי של מגמת ההתנתקות של השירות ועובדיו
מהמסגרת הכוללת המכבידה והמגבילה של המנגנון הממשלתי. נשקלה בהקשר
זה האפשרות לקבוע בחוק, או מכוחו, את כללי הקבלה והכשירות לעבודה, המינוי,
קביעת התפקיד, קציבת תקופת השירות, שבועת אמונים, כללי הפיטורין וההתפטרות
ותנאי השירות, לרבות השכר והגמלאות, ההתייחסות לתקופת ניסיון, המחויבות
לעבודה ולתפקיד ללא מגבלות זמן )"עובד השירות תמיד בתפקיד"(, איסור התאגדות
בדיוני צוות
174
מקצועית, זכויות נכים, נפגעים ושאירים, מגבלות לאחר הפרישה ועוד.
ההיגוי על ההצעות הומלץ להתרכז בעיקר בנושאים שבהם חש עצמו השירות חסר
אונים לעתים, כגון הגמשת הליכי פיטורין של עובד לא יעיל )עקיפת הצורך ב"פיטורי
שר"(; האפשרות לתקופתשירותקצובה, בדומה למקובל בצבא; עיגון מעמד למועסקים
לטובת השירות אך לא עובדים )כגון סוכנים, סייענים(, כדי להגדיר את היחס אליהם
בנושאים
175
)לא יחסי עובד מעביד( ולתת להם את ההגנה הנדרשת למקרה של פגיעה.
בסופו של דבר, אולי בגלל המגמה לעסוק
176
האחרים התפיסה הייתה להסתפק בקיים.
בנושאים העיקריים הנוגעים לעבודה הייעודית של השירות ולא במעטפת המינהלית,
177
אין ההצעות עוסקות בהיבטים אלה.
עיטורים לאנשי השירות
בדומה להסדרת הדרך להענקת עיטורים ואותות לאנשי צבא ומשטרה, הוצע בתחילת
הדרך להסדיר את הנושא לגבי עובדי השירות. הרעיון הוסר כמעט על הסף, אף ללא
עמ' 35.
עבודת הגמר
172
371 שם.
עמ' 45.
עבודת הגמר
174
571 שם.
671 למשל, בקשר לתקופת אימונים, תקציב, הסדרי קבלת עובד ומינויו לתפקיד, מעמד איש מילואים, "איש
שירות תמיד בתפקיד", שירות בשעת חירום, איסור התאגדות מקצועית, תנאי פרישה, הגבלות לאחר
פרישה, אחריות עובד לרכוש שנמסר לו.
נקבע בסעיף ההגדרות: "עובד השירות – עובד מדינה בשירות ביטחון כללי".
בנוסח השירות
177