232
במידה לא מעטה את היחס האוהד של המדינה והחברה הישראלית אליהם. מאפיינים אלה
ואחרים מאיצים בין השאר גם התפתחות של מגמות שליליות בחברה הדרוזית ביחסם
לישראל. לצד התגברותם של מרכיבי הלאומיות בעדה גוברות תחושות תסכול וכעס
המופנות כלפי המדינה בטענה ליחס לא הוגן כלפיהם, ואלו מתבטאות גם במעשי אלימות
נגד כוחות הביטחון ובהטחת האשמות ברוח של בגידה של ישראל באזרחיה הדרוזים. לזאת
יש להוסיף את העמדות של בני הנוער המצביעות על התגברות הלאומיות ותחושות של
הכעס כלפי המדינה ואת האזהרות מפי רבים מבני העדה על כך שיחסם האוהד למדינה אינו
מובן מאליו. רבים מתוכם מדברים על "פצצת זמן" העלולה למוטט את מערכת היחסים, אם
לא יינקטו הצעדים הראויים.
על מקבלי ההחלטות במדינה האמונים על הנושא להביא בחשבון תחום נוסף שמחייב
התייחסות והוא התשתית החוקית והנורמטיבית של זכויות האדם בישראל, והכוונה בעיקר
לחוקי יסוד ולחוקים ותקנות המסדירים זכויות אלו. ברוח חוקים אלה נדרשים מוסדות
המדינה להקפיד הקפדת יתר על הבטחת יחס שווה לכלל האזרחים ללא הבדל דת, מין
ולאום. המשמעות מבחינת הדרוזים ברורה ומוחשית: הם מאבדים בהדרגה את ההטבות
המעטות ביחס לציפיותיהם הניתנות להם לעומת בני המיעוטים האחרים (בעיקר אזרחי
ישראל הערבים) בזכות שירותם בצבא. האמירה השגורה אצלם, "שווים ליהודים בחובות
ולערבים בזכויות", היא ביטוי חד וברור לתחושות אלו. לצד גורמים אלה המגבילים את
היתרונות שזוכים להם הדרוזים ראוי להדגיש את הכרסום ביתרונות שלהם גם במישור
הלא-פורמלי. כרסום זה קשור בעיקר בירידה במידת האהדה בקרב חלקים נרחבים מהציבור
הישראלי ליוצאי הצבא בעקבות הפיחות שחל בחשיבות השירות בצה"ל.
ישראל אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים לנוכח המתרחש. המחאה הציבורית של הדרוזים
מצביעה על בקיעים במסורת היחסים הטובים עם המדינה. לנוכח מורכבותה של המציאות
המזרח תיכונית בכלל ובכל הנוגע למיעוט הדרוזי בפרט עליה לבחון בדחיפות את הגורמים
לכך כדי שיהיה אפשר לטפל בהם ולנתב אותם במידת האפשר לאפיקים הרצויים. על
ישראל מוטלת החובה לנקוט יוזמה בעניין ולבחון גם רעיונות חדשניים ויצירתיים, שמטבע
הדברים יזכו לתמיכה או להתנגדות של קבוצות ומגזרים שונים בחברה הישראלית. בין
אלה רצוי לבחון גם את הרעיון של הקמת מדינה דרוזית ברמת הגולן – לנצל את חלון
ההזדמנויות האזורי והבין-לאומי כדי ליזום ולהוביל מהלך אסטרטגי שעשוי להביא לשינוי
של ממש בגבולה הצפוני. ברור שזהו רעיון מהפכני ויהיו שאף יפסלו אותו על הסף בטענה
שאינו בר-מימוש, ואולם מול החלופות ונוכח התהליכים שמתרחשים בישראל ובאזור, ראוי
שההצעה תיבדק אל מול האפשרויות האחרות.
יש להניח כי גורמים רבים בקרב הציבור הישראלי והדרוזי כאחד ידחו את עצם הרעיון,