Background Image
Next Page  238 / 263 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 238 / 263 Previous Page
Page Background

236

נספח א': התשתית המחקרית

הסקירה התמציתית על התשתית המחקרית של הספר נועדה לאפשר לקוראים ללמוד על

דרך איסוף המידע, הנתונים והעמדות המוצגים בו. הם מתבססים בעיקרם על תוצאות

מחקר מקיף שערך המחבר, שהתמקד בהשפעת שירותם של הדרוזים בצה"ל על השתלבותם

במינהל הציבורי בישראל (אמרני 3002). במחקר זה שימש מודל מחקרי משולב שנועד

לצמצם את האפשרות להטיית הממצאים, לנוכח המאפיינים של אוכלוסיית המחקר. בדיקת

העמדות נעשתה באמצעות כמה שיטות ובכללן ניתוח תוכן, תצפית, ריאיון אישי וסקר. על

רקע זה מובאים כאן המרכיבים העיקריים שעומדים בבסיס עבודת המחקר.

שאלות המחקר נקבעו על סמך הספרות המחקרית שעוסקת בעדה הדרוזית בישראל,

ותרגומן להשערות נעשה על סמך המידע שנאסף בתצפיות ובראיונות שגם כיוונו את ניסוח

השאלות. השערות המחקר נבדקו באמצעות שאלון שהופץ בקרב אוכלוסיית המדגם, תוך

הסתייעות בשיטות שונות להגברת ההיענות להשיב על השאלות. ניתוח התוצאות והסקת

המסקנות נעשו באמצעות יישום כמה שיטות סטטיסטיות. תוצאות המחקר המסכמות לגבי

כלל אוכלוסיית המדגם ולגבי הקבוצות השונות שנבדקו הוצגו תוך התייחסות למחקרים

קודמים על שינויים ולמגמות בחברה הדרוזית. כדי להרחיב את מסד המידע והנתונים

נבדקו גם עמדות של יהודים שעיסוקם רלוונטי למחקר.

איסוף מידע בשיטת התצפית נעשה בדרכים שכללו בין היתר ביקור של המחבר במרבית

יישובי הדרוזים; השתתפות באירועים אישיים; תצפיות על הפגנות של דרוזים; ביקורים

באוהלי מחאה ושיחות עם מפגינים; השתתפות בימי עיון שנערכו לראשי רשויות מקומיות

דרוזיות בנושא מינהל ציבורי ושלטון מקומי; השתתפות במפגשים שנדונה בהם שאלת

היחסים בין הדרוזים לבין מדינת ישראל; פגישות ושיחות עם חיילים וקצינים דרוזים

בשירות סדיר ובשירות מילואים; עם אישים ומנהיגי העדה הדרוזית; עם בני נוער ועם

ראשי רשויות מקומיות ועובדים במינהל הציבורי.

חשיבותו של המידע שנאסף באמצעות שיטת התצפית היא בעיקר באפשרות להכיר מקרוב

ובאופן בלתי אמצעי את מאפייני החברה הדרוזית. כך, לדוגמה, החשיבות הרבה שהם

מייחסים למגורים בקרב קהילה דרוזית, השפעת המשפחה והחמולה בתחום התעסוקה,

ההערכה שהם רוחשים לצה"ל ולקצינים הדרוזים ולאלה מבני העדה שהצליחו להשתלב

בתפקידים בכירים במערכות השלטון ובמינהל הציבורי וגם עוצמתן של תחושות קיפוח

ואפליה שהם חשים, בטענה ליחס לא הוגן כלפיהם מצד מוסדות המדינה והחברה בישראל.

שיטת הריאיון שיושמה היא שיטת הריאיון המובנה, שבה דרך ניסוחן של השאלות וסדר