הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

233

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

שלא לדבר על מדינות ערב ובפרט סוריה, שמצפה לקבל לידיה את רמת הגולן שהייתה

בריבונותה. באשר להנהגה הדרוזית, ההערכה היא שתחילה היא תביע התנגדות, בטענה

המוכרת שאין לעדה שאיפות להקים מדינה וכי נאמנותם נתונה למדינות שהם חיים בהן.

עם זאת, בהסתמך על הניסיון ההיסטורי שלהם והדיווחים על תמיכתם בעבר ברעיון זה,

הם עשויים לתמוך במהלך אם יהיו משוכנעים בהצלחתו. מבחינת ישראל, די אם נזכיר את

חשיבות השיקול הגאופוליטי שבמדינה דרוזית שתהווה חיץ בינה לבין סוריה. ברור הדבר

שכדי להשיג את היתרונות הטמונים בצעד זה ובה בעת למנוע את הסכנות הכרוכות בו, יש

לנקוט שורה של צעדים ובראש וראשונה להשיג הסכם שיבטיח את האינטרסים של ישראל

ויזכה לברכת ארה"ב והקהילה הבין-לאומית.

ראוי להבהיר כי ההצעה לבחון את רעיון המדינה הדרוזית ברמת הגולן מתבססת על

ראיית שטח זה כנכס אסטרטגי וגאופוליטי חיוני ביותר לביטחונה של ישראל, אך גם על

הסתכלות מפוכחת על התהליכים שמתרחשים בישראל ובעולם המצביעים על כיוון המוביל

לוויתור על רמת הגולן, שהרי ברור לכול שסוריה לא תסכים לשום הסדר שלא יחזיר לה

את ריבונותה המלאה על כל השטח. אל מול אפשרות זו עדיפה האפשרות ליצור בשטח זה

ישות עצמאית שתהווה חיץ בין ישראל לסוריה. בהסתמך על מכלול השיקולים שבבסיסם

האינטרס הישראלי, נכון יהיה להרחיב את האחיזה הדרוזית ברמת הגולן עד לכדי מדינה

עצמאית, על פי כללים שיבטיחו את ביטחונה של ישראל. במסגרת הרעיונות למיניהם

לגבי היחסים בין ישראל למדינה הדרוזית, יש לבחון בין היתר גם הסדרים המבוססים על

העקרונות שבשיטות המשטר פדרציה וקונפדרציה.

תרומה חשובה לבחינת האפשרות להשגת מטרות מעין אלו יכולה להתקבל גם מהמחקר

האקדמי. להלן מובאים כמה רעיונות כתשתית לכיווני מחקר הראויים לבדיקה, ובעיקר

סוגיות שבכוחן לסייע ביישוב מחלוקות ביחסי רוב ומיעוט לאומי בדרכי שלום. יצוין

כי בין המודלים המוצעים כיום בספרות המחקר בנושא אין מודל המייצג מערכת יחסים

הנוגעים ליחסי רוב ומיעוט לאומי כדוגמת זו שבין ישראל למיעוט הדרוזי היושב בקרבה.

ייחודה של מערכת יחסים זו, הנובע בעיקר מהמאפיינים הדתיים, החברתיים והתרבותיים

של המיעוט הדרוזי וממאפיינים של ישראל, מעלה את הצורך במודל שיתאים למקרה

הישראלי. צורך זה נובע גם מהתמקדותם של המודלים הקיימים בעיקר בהבחנה בין יחסי

רוב ומיעוט לאומי המושפעים מהתנהגותו של המיעוט הלאומי ופחות מזו של המדינה

והאינטרסים שלה, והמבחינים בין מיעוט שחותר להשתלב בחברה ולאמץ את הערכים של

קבוצת הרוב השלטת לבין מיעוט שחותר לבדלנות ולהיפרדות. כך גם בהקשר להשפעת

גורמים אזוריים והסתייעות במיעוטים הלאומיים לפתרון סכסוכים ויריבויות בין מדינות

שכנות. שלא כבהבחנה זו, את התנהגותם של בני המיעוט הדרוזי בישראל מאפיינים יסודות