Background Image
Next Page  229 / 263 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 229 / 263 Previous Page
Page Background

227

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

בנוגע למערכת היחסים שלהם עם שלטונות סוריה. למשל, ישראל מאפשרת לאוכלוסייה

הדרוזית לבקר בסוריה וללמוד שם. מדיניות זו מנוצלת על ידי הסורים כדי לחזק את

השפעתם על הדרוזים ולגרום להם להיות עוינים לישראל. במחקר שנערך בסוף שנות

השמונים נמצא כי ברמת הגולן היו עשרות דרוזים בוגרי אוניברסיטאות שחזרו מסוריה עם

תום לימודיהם בדמשק ועשרות צעירים נוספים שנשלחו במימון של המפלגה הקומוניסטית

ללימודים בברית המועצות ובארצות הגוש המזרחי דאז. החוקר ציין שצעירים אלה מתחרים

ביניהם בהצהרות ובמעשים קיצוניים נגד ישראל כדי לזכות במלגת לימודים, וטען שעם

שובם הם מצטרפים לאלה מבני העדה שפועלים לחיזוק הקשרים שלהם עם השלטונות

בסוריה (זבידה 8891).

על מערכת היחסים המורכבת של ישראל עם הדרוזים מרמת הגולן מצביע גם יחסם לחוקי

המדינה ומתגובתה של המדינה להפרת החוק על ידם. לדוגמה בכתבה שפורסמה בעיתונות

תחת הכותרת: "האדמה בוערת" מתוארות הפרות חוק בוטות של תושבי היישוב הדרוזי

מג'דל שאמס, שבהוראת הווקף המקומי השתלטו על שטחים המשתרעים על פני כ-004

דונם, ובניגוד להוראות גורמי השלטון התחילו לבנות שכונת מגורים חדשה וסללו כביש

הפוגע בשמורת הטבע של החרמון. ניסיונות פשרה עם ההנהגה במקום כשלו, למרות

מעורבותם של מנהיגי העדה בישראל ובראשם השיח' מוואפק טריף. המשטרה העדיפה

להימנע מאכיפת החוק, כדי למנוע, לדבריה, שפיכות דמים (ליבסקינד 0102).

באשר לדרוזים עצמם, בהקמת מדינה משלהם יהיה משום מפנה היסטורי, שכן לראשונה

מאז התגבשותם לקבוצה דתית נפרדת לפני כאלף שנים תינתן להם האפשרות לחיות על

פי אמונתם מבלי שיהיו תלויים בחסדים של אחרים. יש להניח, כי במרוצת הזמן יעברו

רבים מבני העדה לחיות במדינתם שתהיה הבית הלאומי של העדה הדרוזית. מתן פיצויים

נדיבים בעבור הנכסים בישראל עשוי לעודד נקיטת צעד זה. להנהגה הדתית השפעה רבה

בכל הנוגע לצעדים בעלי משמעות לבני העדה. לכן ברור כי מעורבותה והסכמתה הכרחית

להצלחת הרעיון, בכל הנוגע לשיתוף פעולה ולהעתקת מקום המגורים לשטחי המדינה

הדרוזית, לכשתקום.

לעניין מעמדה ויכולת השפעתה של המנהיגות הדרוזית כיום, רבים מבני העדה מציינים,

שלא לציטוט, שבחברה הדרוזית נוצר שבר מנהיגותי עם מותו של השיח' אמין טריף

(3991), שבמשך כ-56 שנים היה המנהיג הבלתי מעורער של הדרוזים ברחבי העולם

וזכה למעמד מיוחד בארץ ובעולם. לעומת זאת, סביב בחירתו של מחליפו התגלעה

בקרב העדה מחלוקת שאמנם דעכה עם הזמן, אלא שעצם קיומה הייתה תופעה חדשה

בחיי העדה. משבר זה התבטא בין היתר בכך שהביקורת על ההנהגה הדרוזית האזרחית

והדתית, שהושמעה עד אז בחדרי חדרים, הפכה לפומבית. ככלל וכפי שהוסבר, הטענות