חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

לכך שמאז הקמת המדינה ועד לסוף שנות

הסבר אפשרי )לצד הסברים נוספים

השמונים של המאה ה-02 לא נתפסה ההסדרה החוקית הכוללת של פעילות שירותי

המודיעין והביטחון של מדינת ישראל כאפשרית, רצויה, דחופה או חיונית.

זכויות האדם בישראל בהקשרן לעבודת השב"כ לפני

תהליך החקיקה

בירור משפטי של מסגרת צורכי החקיקה בתחום ביטחון הפנים בישראל ובהם

סמכויות השב"כ מחייב שרטוט תמציתי של מצב זכויות האדם ששרר בעניין זה

במשפט המקומי עובר לתחילת תהליך החקיקה. הדבר מתבקש נוכח הניגוד המובנה

והמתח התמידי הקיים בין מגמת השמירה על זכויות הפרט במדינה שוחרת חירויות

ודמוקרטיה לבין ההכרח של שירותי מודיעין וביטחון החייבים למלא את תפקידיהם

כדבעי, לפגוע במידה זו או אחרת בחירויותיהם ובפרטיותם של אנשים.

עיקרון זה הוכר, עוגן

במסורת ישראל מקובל העיקרון "חביב אדם שנברא בצלם".

והוּגן בפסיקה ארוכת שנים של בתי המשפט בישראל ובייחוד בבית המשפט הגבוה

41 לא מצאתי סימוכין לכך בכתובים, אבל נראה כי ב"שנות הילדות" של המדינה )עידן התמימות( התבססו

יחסי הקברניטים וראשי ארגוני הביטחון על מידה רבה של היכרות ואמון אישי שנבעו בדרך כלל מזהות

השקפה ומשותפות לדרך פוליטית-מפלגתית. בעידן של "טובת המפלגה היא גם טובת המדינה" אין מטבע

הדברים מוטיבציה רבה לעיגון בחוק של יחסי הדרג המדיני ודרגי הביצוע.

51 הכוונה לפעילות השב"כ, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים )"המוסד"(, וכן לגבי פעילויות של

יחידות מסוימות באגף המודיעין של צה"ל ובמשטרת ישראל שפעילותן דומה. עוד לעניין הטענה בדבר

קיומה של סתירה מובנית בין פעילות מודיעינית לבין הכפיפות לחוק, ראה הלוי, א', על זכות ההתכחשות

מודיעין לשלום, על תפקידו של המודיעין בעיתות שלום

וחובת הנאמנות, בתוך ח' כרמל, עורך )8991(,

ידיעות אחרונות/ ספרי חמד, עמ' 981; וכן גוטמן, י' )5991( טלטלה בשב"כ, היועץ המשפטי נגד הממשלה

, עמ' 321: "העומדים בצמרת... ובראשם ראש

ידיעות אחרונות

מפרשת טוביאנסקי עד פרשת קו 003,

הממשלה ושריו הבכירים, שבידם מופקד ביטחון המדינה ועליהם מוטלת האחריות לשלומם ולשלוותם

של אזרחיה, סבורים לעתים, במקרים קיצוניים, כשמדובר בעניינים עדינים ורגישים שהווייתם היא באזור

הדמדומים, כי אין תמיד חובה וכורח שהדין ייקוב את ההר, ולעתים שיקול הדעת, התבונה והשכל הישר

חייבים להנחות גם את ראשי המערכת המשפטית לנהוג באיפוק ולהימנע מניצול דווקני של הסמכויות

המשפטיות". וכן נגבי, בספרו המוזכר בהערה 31 לעיל, בעמ' 9, מביא מדברי ראש הממשלה דאז שמעון

פרס כפי שצוטטו בעיתונות בעת פרשת קו 003: "חובה לנהוג על פי החוק, אבל ישנם ענייני ביטחון שחובה

להביאם בחשבון".

61 על המחיר שעלולה הדמוקרטיה לשלם בגין המתח האמור אם לא נזהרים, בהדגמה מפרשות השב"כ )קו

003 ונאפסו(, ראה להב, פ' )0991(, חבית ללא חישוקים: השפעת הלחימה בטרור על התרבות המשפטית

.50-19 ,(33)

מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים

הישראלית,

גמרא,

, ג' י"ד בשם רבי עקיבא. וכן: "גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה",

משנה, אבות

, י"ט, ע"ב.

ברכות