חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

שם אמרה המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, השופטת מרים

אנשי השב"כ,

בן-פורת:

אין לכחד שבפני בעלי תפקיד ביטחוני מובהק ניצב קושי מיוחד לפעול תמיד על פי

החוק. מידת הסטייה אמנם שונה בארצות שונות, אך היא קיימת, כולל במדינות

אכן, ככל

שמשטרן הדמוקרטי האמון על שמירת זכויות האזרח אינו מוטל בספק...

שהסטייה מהנורמה החוקית קלה יותר, כן ייטב ורצוי היה להגיע למצב האופטימאלי

בו החוק והשמירה על הביטחון ידורו בכפיפה אחת. אך אל לנו כשופטים, שבתוך עמנו

אנו יושבים, לשגות באשליות והמקרה הנוכחי יוכיח. מצב כזה מביך ובלתי רצוי הוא.

יש מן הסתם מקרים בהם קברניטי המדינה הנושאים באחריות לקיומה ולביטחונה

רואים בסטיות מסוימות מהחוק לשם שמירה על ביטחון המדינה הכרח בל יגונה.

ייתכן שבהשקפה מסוג זה, כפי שהייתה מקובלת בשעתה בקרב אנשי הביטחון

ואשר כפי הנראה לא פגה לחלוטין גם שנים לא מעטות אחר כך, ניתן למצוא

ואחרים,

01 הערה 6 לעיל.

יסודות המדינאות

11 המשנה לנשיא, השופטת מרים בן פורת, מביאה דברים מספרו של בנימין אקצין,

)4891(, אקדמון. פרופ' אקצין מציין: "בעוד שהמשטרה מקפידה )או לפחות חייבת להקפיד(

הבינלאומית

לפעול במסגרת החוק הקיים, שירותי ביון וריגול, לרבות הריגול הנגדי, מקפידים פחות על שמירת החוק,

ויש שהם מפירים אותו ביודעין ובצורה חמורה. גם בימי שלום, ועל אחת כמה וכמה בימי מלחמה, יש שהם

עוסקים במעשי אלימות וחבלה, הן בארצות זרות והן בארצם הם. מציאות זו גוררת מצב מביך למדינות

הדבקות בעיקרון של שלטון החוק ומעמידה אותן בפני דילמה של עדיפות יחסית של שמירה על חוקיות

לעומת האינטרס המודיעיני. אין זו דילמה קלה. אם נתבונן בפרקטיקה של אי אילו דמוקרטיות מבוססות

בנידון נמצא שבארצות הברית, למשל, מרוסן לעתים תכופות )אך לא תמיד( מרחב הפעולה המודיעיני

על ידי הצורך בשמירת החוק, בעוד שבבריטניה ובצרפת אין הפעולה המודיעינית מוגבלת על ידי עקרון

החוקיות במידה שווה" )עמ' 233(. לעניין הפולמוס ארוך הימים בקשר לאפשרות או היעדר האפשרות

של קיום הדדי של חוק וביטחון, או יישוב מלא של המתח שבין שלטון חוק, דמוקרטיה וביטחון, והתזות

, 68.5.03( עושה

הארץ

השונות שנטענות בהקשר זה, ראה סדרת מאמרים בעיתונות. למשל, איסר הראל, )

הבחנה )לא מובנת, לטעמי( באָמרו: "ארשה לעצמי לקבוע כי השירותים החשאיים רשאים לפעול לפעמים

... שאם לא כן, הם ישמיטו מתחת

בניגוד לחוק

, אך הם אסורים באיסור חמור לפעול

שלא על פי החוק

לרגליהם את הבסיס המוסרי ואת אמון הציבור" )ההדגשות אינן במקור. א"ר(. שלמה באום, איש יחידה

101 בעבר, קובע: "קיומה של המדינה ושל אזרחיה קודם לכל שיקול של צדק, מוסר או חוק. המדינה לא

מעריב

קמה כדי לשרת חוקים, החוקים נועדו לשרת את המדינה ואת אזרחיה ונא לא להפוך את הסדר" )

68.5.92(. משפטן מובהק ובעל שם כמו פרופ' יצחק-הנס קלינגהופר כותב: "האם הביטחון עומד מעל לחוק?

אני תפילה ששלטון החוק יישמר אבל ישנם מקרים נדירים ויוצאי דופן בהם שיקולים ביטחוניים עדיפים.

אל לנו לשכוח שאנו מדינה הנתונה בסכנה ביטחונית חמורה מאוד וכולנו יודעים את חשיבות פעילותו של

, 68.6.62(. דברים ברוח זו כתב פרופ' הראל פיש תחת הכותרת: "יש חוקים שיפה להפר"

הארץ

השב"כ" )

עבודת הגמר

, 68.01.3(. פירוט נוסף נמצא ב

חדשות

)

21 הערה 6 בעמ' 975-085.

, עם עובד, עמ' 821. המחבר משה נגבי מייחס

מעל לחוק – משבר שלטון החוק בישראל

31 נגבי, מ' )7891(,

את מה שהוא מכנה "הזלזול הישראלי הכללי בשלטון החוק" למספר גורמים ובהם הגלות הארוכה של

העם וכפיפותו, כמיעוט נרדף, לשלטון זר; התרבות של מדינות לא דמוקרטיות שמהן באו מקימי המדינה;

המאבק בשלטון הזר בארץ ישראל קודם להקמת המדינה; ההערמה על איש השררה הזר והפרת החוק

כדוגמה ל"חברמניות" ולאומץ לב.