27
של תקציבה. רק כ-%2 מסה"כ הצריכה הם מקורות אנרגיה פנימיים. את השאר היא מקבלת בדרכים
שונות. צינור הנפט ההיסטורי שחיבר בין עיראק לים התיכון, שאינו פועל כיום, עובר בשטחה של
הממלכה האשמית וצופים לו חידוש פעילות, התרחבות ושיפור ביצועיו בעתיד. אחת התוכניות
השאפתניות והרווחיות ביותר לשתי הצדדים היא העברת הנפט העיראקי מאזור בצרה לעקבה.
ההספק המוערך של הצינור הוא כמיליון חביות ביום, והתוכנית היא שעשירית מכמות זה תעבור
לרשות ירדן. במקביל לתוואי צינור הנפט מתכננים לבנות צינור גז שיעביר כ-8.2 מיליון מ"ק ביום
ויוכל למלא בכך גם את הדרישה הירדנית ההולכת וגוברת לגז.
בינתיים, צינור הגז הערבי שעבר בחצי האי סיני וסיפק לירדן גז זול יחסית ממצרים התברר כלא
אמין, והדבר פגע קשות בכלכלת ירדן – קודם בשל חבלות חוזרות ונשנות בקטע הצינור בסיני,
ואחר כך עקב הפחתה של אספקת הגז המצרי מכ-5.2 מיליון מ"ק ב-0102 לכ-184 אלף מ"ק
ב-2102, שכן למצרים אין די גז לעצמה. אם כי יכולות הזיקוק של התעשייה הפטרוכימית של ירדן
גבוהות יחסית, אין ביכולתן לכסות את כל הצריכה. המקסימום של יכולת הזיקוק עומד על כ-09
אלף חביות ביום, ואילו הצריכה הכוללת של הממלכה משתווה לכ-701 אלף חביות ביום. על כן,
מלבד נפט גולמי ירדן מייבאת כ-53 אלף חביות ביום של נפט מזוקק ומוצריו.
יכולתה של ירדן להפקת חשמל מתקרבת לסף יכולות היצור – 46.41 מיליארד קילוואט/שעה
עם הספק מותקן מרבי של 83.3 גיגה-וואט. תחנות הכוח הקיימות לא יצליחו לספק את הצרכים
העתידיים. גם מחסור בסוגי דלק זולים )גז ממצרים או נפט מעיראק( מחייבים את ירדן להיערך
למשבר המתקרב. טבלה 8 מציגה את מצבה של ירדן לעומת שכנותיה במזרח התיכון, ומלמדת כי
צריכת החשמל הירדנית לנפש איננה הכי גרועה
באזור. כדי שהצריכה לא תרד, בקצב הנוכחי
של גידול אוכלוסייה ובלי לפגוע בצרכנים,
תצטרך ירדן להרחיב את ייצור החשמל שלה.
צריכת החשמל העיקרית בממלכה היא זו
הביתית )טבלה 9(. בשל מחסור במים והצורך
ההכרחי להתחיל להתפיל מים צפויה צריכת
החשמל לעלות מאוד. אנרגיה גרעינית היתה
יכולה להציל את הממלכה, במיוחד לנוכח
מציאת מרבצי האורניום שהוזכרו, אלא שמצבה
הגאופוליטי הפגיע של ירדן מרתיע את מדינות
המערב ובעיקר את ארה"ב מלהרשות לה לפתח
את התחום.
: צריכת חשמל לנפש במדינות מזרח התיכון
טבלה 8
בשנת 9002
המדינה
צריכת חשמל לנפש: קילוואט/
שעה בשנה
ירדן
2,112
מצרים
1,549
סוריה
1,563
ישראל
6,608
סעודיה
7,427
לבנון
3,130
טורקיה
2,298
איראן
2,238
עיראק
1,069
מקור: הבנק העולמי